הוא נולד בחיפה, ב-29 ביולי 1936, היום בדיוק לפני 90 שנים. נקדימון נוהג לחגוג יום הולדת לפי התאריך העברי וביום שישי האחרון, י' באב תשפ"ו, חגג את יום הולדתו. הייתה לו קריירה משמעותית כעיתונאי ויועץ תקשורת. כעת, לרגל חגיגות העשור העשירי שבפתח, הוא מספר על העשייה הענפה שלו לאורך השנים.
נקדימון אומר כי תמיד היה מעורה בתקשורת: "גדלתי בבית לאבא פעיל פוליטי, היה בעל פנקס חבר של פועלי אגודת ישראל. החדשות והפוליטיקה היו חלק מהבית". מאז שהיה ילד, הוא זוכר ש"כל העיתונים היו בבית וזה היה חלק משמעותי בחיי בילדותי".
לאחר שהשתחרר משירות צבאי, החל נקדימון לעבוד בעיתון "חרות" וכעבור חמש שנים עבר ל"ידיעות אחרונות". בתחילה הוא שימש ככתב ההסתדרות ובהמשך ככתב לענייני מפלגות. הוא כתב טורי דעה ופרשנות, שבהם חשף את הסודות של מאחורי הקלעים בפוליטיקה הישראלית. נקדימון עבד שישה עשורים בעיתון, ופורמלית הוא סיים את עבודת ביולי 2021.
במשך שנות עבודתו היה חתום על הישגים עיתונאיים רבים. בין השנים 1978-1980 שימש כיועץ תקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין, בתקופת המשא ומתן על הסכם השלום עם מצרים. לצד הכתיבה ב"ידיעות אחרונות", כתב 10 ספרים וביוגרפיות על תולדות היישוב והמדינה, המוכר שבהם "תמוז בלהבות" על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. לימים הוא ראיין את חיידיר חאמזה, אבי הפצצה הגרעינית של עיראק.
שלמה נקדימון
(צילום: מוטי קמחי)
בשנת 2024 היה נקדימון חתן פרס ישראל בתחום תקשורת ותקשורת חזותית. הוא אף זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ויקיר העיר תל-אביב.
נקדימון נשוי לזהבה, אב לשני ילדים וסבא לארבעה נכדים. מאז היה ילד ועד היום הוא פותח את הבוקר בקריאת העיתון "ידיעות אחרונות" ועיתונים נוספים. למרות גילו, הוא ממשיך לכתוב, ועובד כיום על ספר "סיכום" לקריירה שלו. הוא מספר כי בספר "יופיעו דברים חדשים שעדיין לא פורסמו". גם היום, הוא מספר כי "התשוקה העיתונאית עדיין לא מתה אצלי. אני עדיין חי אותה".
