להכיר במשבר האקלים כאיום אסטרטגי - זו אחת הקביעות שעולות מהדוח הראשון של המנהלת להיערכות לשינוי האקלים. כריכת הדוח לא מותירה מקום לספק לגבי הסכנות שצפויות לכדור הארץ ועליהן מתריעים גם מחברי הדו"ח. בתמונה ניתן לראות את כדור הארץ בוער. הדו"ח עצמו מתפרסם בשבוע שבו מציינים בעולם את "יום כדור הארץ" ומעלים את הסכנות הנשקפות לכוכב הלכת שלנו כתוצאה משינוי האקלים.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הגישה את דוח המנהלת. עם הקמת ממשלה חדשה יוגש הדו לשרים. הדוח מציג את עבודתה של המנהלת בשנים האחרונות, מסקנותיה והמלצותיה להמשך ההיערכות של ישראל בתחום. המנהלת, שבראשה עומד אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מספר 4079 מיולי 2018, שהעביר המשרד להגנת הסביבה בנושא. במנהלת חברים 35 גופים שונים, המייצגים את כלל מגזרי המשק כולל משרדי ממשלה, שלטון מקומי, ארגוני סביבה, רשויות חירום, נציגי ציבור ועוד. הדוח הראשון שלה כולל מספר המלצות, בהן הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי, מתן תקציב וכלים למנהלת, תקציב חמש-שנתי בסך 2.5 מיליארד שקלים ליישום בטווח הקצר.
בדוח נכתב כי משבר האקלים עתיד להשפיע ביתר שאת על אזור המזרח התיכון. על פי נתוני השירות המטאורולוגי ומודלים של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, צפויים שינויים רבים באזורנו: עלייה של הטמפרטורה הממוצעת עד סוף המאה הנוכחית בכ-4 מעלות, הפחתה בכמות המשקעים של 10%-20%, התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון עומסי חום, הצפות, שיטפונות וגשמי זעף, ועלייה בגובה פני הים בשיעור של 4 מ"מ בשנה. בשנת 2020, לדוגמה, הוצפו ערים בחורף וגבו חיי אדם ובקיץ נשברו שיאי טמפרטורות בגלי החום הממושכים. המנהלת אומרת את הברור מאליו: צפויות ארבע מגמות אקלים - חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר, גבוה יותר.
חם יותר: הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות מ-1950 ועד 2017 והיא צפויה להמשיך ולעלות עוד בכמעלה אחת עד סוף 2050 ובכ-4 מעלות עד סוף המאה הנוכחית.
יבש יותר: נמצאה נטייה להפחתה במספר ימי הגשם בעשורים האחרונים. על פי המודלים האקלימיים מגמה זו צפויה להימשך. כמות המשקעים צפויה לפחות בסוף המאה (2100-2017) בשיעור ממוצע של כ-10% עד 20% ביחס לתקופה שבין 1988 ל-2017.
קיצוני יותר: תופעות קיצוניות של מזג אוויר שיהיו תכופות יותר יגרמו לגלי חום ממושכים, לעלייה במספר אירועי שיא של משקעים, לשינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגאוגרפית, לשינויים בתדירות, במשך ובעוצמה של אירועי משקעים. ייתכנו עונות יובש ארוכות, בצורות, איי חום עירוני, התייבשות נחלים ושרפות, ומנגד גשמים סוערים בפרקי זמן קצרים, שפירושם יותר שיטפונות, סחיפת קרקע והצפות בכל רחבי המדינה ובעיקר בערים.
גבוה יותר: בים התיכון נצפים שינויים בטמפרטורה, במליחות ובשינוי מפלס הים. במהלך 40 השנים האחרונות התצפיות מצביעות על מגמת עלייה בטמפרטורה (כ-0.13 מעלות בשנה) ובמליחות של מסת המים העליונה. עליית מפלס הים צפויה לגרום לשינוי קו החוף ולהצרה של החופים לרגלי המצוק החופי, להמשך הרס המצוק החופי ולהשתנות צדודית החוף המקומית. כמו כן עליית מפלס הים תגרום לעלייה במשכי הזמן של הצפת אזורי חוף רדודים וחדירת מי הים לאסטוארים של מוצאי נחלים. השפעה נוספת של עליית מפלס הים היא המלחה של האקוויפר החופי.
במנהלת מספר ועדות משנה, בהן ועדת שלטון מקומי, ועדת אנרגיה, טכנולוגיה ותשתיות ועוד. למרות חשיבות המנהלת - היא אינה מתוקצבת וחבריה נפגשו פעמים ספורות בלבד. הוועדות הציגו הישגים מוגבלים ביותר. בין היתר הוועדה לשלטון מקומי הציגה מדריך להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת. אך בפועל הרשויות המקומיות נותרות להתמודד עם שינויי האקלים לבדן, כאשר ידן של הרשויות החזקות על העליונה.
הצפות בנהריה בשנה שעברה
(צילום: שמיר אלבז, אחיה ראב\"ד, אוראל אדרי, דוברות כב\"ה)
הדוח כולל שמונה המלצות, בראשן הכרה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי. "יש לתרגם אסטרטגיה זו למדיניות, חקיקה, תקציב ויישום בשטח", נכתב בדוח מנהלת. עוד המליצו במנהלת לתמוך בשלטון המקומי להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ולתמוך בתקצוב פרטני להכנת התוכנית של כלל השלטון המקומי. בנוסף הומלץ לערוך הערכה מאקו-כלכלית של השפעות שינוי האקלים והערכת סיכונים למשק בישראל. יש לציין שההמלצות האלה מגיעות בשעה שישראל עדיין משקיעה בדלקים מזהמים ואינה עושה די, לפי ארגונים ירוקים וחוקרים, כדי להקטין את התלות שלה בדלקים מסוג זה. בנוסף, אחד המזהמים הגדולים ביותר - תחבורה - הוא תחום שנמצא במשבר, כאשר אזרחים נאלצים להסתמך על כלי רכב פרטיים מזהמים במקום על תחבורה ציבורית יעילה.
המנהלת ממליצה לתקצב פרויקטים בגובה 2.5 מיליארד שקלים. חלק מהפרויקטים הם הכרחיים, דוגמת הקמת מרכז חישובים אקלימי לאומי, הכנת תוכנית לאומית לשיקום נחלים, תוכנית פעולה למוכנות לאירועי קיצון אקלימיים, תמיכה ברשויות מקומיות להצללת המרחב הציבורי ונטיעת עצים בסך 1 מיליארד שקלים ועוד. חלקם גם כוללים קמפיין לציבור הרחב בסך 20 מיליון שקלים והכנה של תוכנית לימודים בנושא האקלים לכל תלמידי ישראל בסך 5 מיליון שקלים. יחד עם זאת נראה כי יש הערכת חסר בכל הנוגע לחקלאות מותאמת אקלים. ניכר כי עבודה כלכלית מקיפה טרם נעשתה במנהלת.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "משבר הקורונה העצים את ההבנה שעל מדינת ישראל להיערך באופן מיידי לצמצום השפעות משבר האקלים ולמציאת פתרונות לכלל המשברים המשמעותיים העומדים לפתחה – הסביבתיים, האקולוגיים, הבריאותיים והכלכליים. על הממשלה להכיר באיום האסטרטגי-לאומי שבמשבר האקלים. זו העת לקבל החלטות אמיצות".
