כמה עולה לנו הזיהום? המשרד להגנת הסביבה חישב בדו"ח מיוחד, המתפרסם הבוקר (יום א') את המחיר הכספי של כלל הפליטות לאוויר בישראל. העלות הכוללת למשק מסתכמת ב-31 מיליארד שקלים בשנה, כ- 2.5% מהתל"ג של ישראל. מסכום זה, העלות החיצונית של גזי חממה הסתכמה ב-11.3 מיליארד שקלים בשנה. עם זאת, מומחה סבור כי העלות גבוהה הרבה יותר.
3 צפייה בגלריה
מחלף השלום נתיבי איילון
מחלף השלום נתיבי איילון
38% מהזיהום - מתחבורה
(צילום: מוטי קמחי)
בדו"ח חושבה העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018. העלות החיצונית מורכבת מ-19.8 מיליארד שקלים, שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית וגורמים לתחלואה ותמותה בישראל, ומ-11.3 מיליארד שקלים שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים.
אז איך מצמצמים את הנזקים? מהדו"ח עולה עוד כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% בשנת 2030 – יעד שהמשרד להגנת הסביבה סבור כי ניתן ואף הכרחי להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות החיצוניות. במחקר קודם של המשרד קבעו כי ניתן לייצר 43% מהחשמל בישראל באמצעות פאנלים סולאריים בתוך עשור. עוד עולה מהדו"ח, כי מעבר לכלי-רכב חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 יחסוך למשק 970 מיליון שקל בשנה זו.
מדובר בחיסכון גדול, אך עד עכשיו הממשלה לא עמדה ביעדים. שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עמד על כ- 6% בלבד לעומד יעד של 10%. שיעור ההתייעלות האנרגטית נאמד בכ-4% לעומת יעד של 20% צמצום בצריכת החשמל. הממשלה לא צפויה לעמוד ביעד לצמצום הנסיעה הפרטית בשיעור של 20% ביחס לתחזית הצפויה ל-2030.  
3 צפייה בגלריה
חיילים בסריקות באשלים לאחר ירי הטיל מסוריה
חיילים בסריקות באשלים לאחר ירי הטיל מסוריה
האנרגיות המתחדשות רק 6%. אנרגיה ירוקה באשלים
(צילום: בראל אפרים)
"חשוב שהדו"ח הזה ייצא לאור יום כי אנשים לא תמיד מבינים מה גודל העלויות הכלכליות של זיהום", אומר ד"ר רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב, החוקר את הקשר בין משבר האקלים לכלכלה. "זה חושף את העובדה שהמעבר לאנרגיות מתחדשות הוא לא רק טוב לסביבה, אלא יש לו ערך כלכלי מאוד גדול והוא יכול לחסוך למשק עלויות כבדות. מדובר על כ- 2.5% מהתל"ג השנתי כשהרוב הגדול הוא תוצאה של שימוש בדלקים מאובנים".
ד"ר פישמן סבור כי המספרים גבוהים יותר מאלו שהציג המשרד להגנת הסביבה. "למעשה, אני חושב שהדו"ח הזה הוא בהערכת חסר", הוא אמר. "כי הדו"חות האלה מתבססים על מה שאנחנו יודעים שזיהום אוויר עושה. יש המון דברים שאנחנו מגלים אותם כל הזמן שלא ידענו. החישובים מתבססים על אובדן חיים, השפעות בריאותיות של ימי מחלה, עלויות טיפול ועוד. אבל המחקר מגלה עוד ועוד השפעות של זיהום אוויר, כמו פריון עבודה. הפרודוקטיביות של אנשים נופלת, יש פגיעה בהון האנושי לטווח ארוך. יש המון עלויות נוספות שאנחנו מגלים כל הזמן. העלויות האמיתיות גבוהות יותר מההערכות האלה. אבל אפילו רק זה - זה המון כסף. זה עצום".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, התייחס גם היא לנתונים: "הדוח מציג תמונת מצב מבהילה ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האוויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050".

מחברי הדו"ח ערכו את חישוב העלויות החיצונית על בסיס מצאי הפליטות בישראל שחושב ב- 2018. העלויות החיצוניות מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. מטרת הדו"ח היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים. 
המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן, שהיווה 36% מכלל העלות; אחריו פחמן דו-חמצני שהיווה 29%; ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM 2.5) שהיווה 13%. שריפת דלקים פוסיליים אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.
מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה לסוגיה – 38%. אחריה תחנות הכוח לייצור חשמל שהיוו 30%, ולאחריהן התעשייה עם 16%. מקורות נוספים הם: ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%), וגזי קירור 2%.
3 צפייה בגלריה
עשן יוצא מארובה  בתחנת כוח אורות רבין בחדרה
עשן יוצא מארובה  בתחנת כוח אורות רבין בחדרה
30% מהזיהום בייצור חשמל. תחנת הכוח בחדרה
(צילום: EPA)
כיום המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, אך ללא מס פחמן. עיקרי תזכיר החוק כבר פורסמו בתקופת כהונתה של השרה הקודמת גילה גמליאל. כעת ישראל עשויה להיות לקראת מהפך, עם הודעתו של שר האוצר אביגדור ליברמן כי יפעל להחלת מס פחמן, מה שצפוי להשפיע על חוק שינוי אקלים וקידומו. הדו"ח הזה, יחד עם דחיפה מצד משרד האוצר, יכולים להציב את ישראל במקום טוב יותר, ולמנוע דשדוש כלכלי בעולם שצועד לכיוון ירוק יותר. 
הדו"ח הוכן בסיוע חברת אקטוריידרס, שסייעה בחישובי העלויות. אקטוריידרס היא חברה לייעוץ וניהול פרוייקטים בתחומי הסביבה והאנרגיה, והיא מעניקה שירותים למגוון חברות, בהם חברת "שיכון ובינוי" בתחום האנרגיה המתחדשת, החברה לשירותי איכות הסביבה, "נ.ת.ע", חברת חשמל ועוד. יו"ר החברה הוא רוני קומר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר.