(אורי דוידוביץ, ירון שרון)
אורן צור, בעל קרמטוריום לשריפת גופות של חיות מחמד מכפר הס, יודע שהוא אוחז במקצוע לא שגרתי. "זה אולי נשמע מוזר, אבל אין הבדל מבחינתי בין לאבד חיה שאהבת מאוד ונתת לה הכל והשקעת בה, לבין לאבד אח, אמא או אבא, זה בן משפחה", הוא מספר. "אותם אנשים שאיבדו חיית מחמד ומגיעים לפה, מרגישים את אותם הרגשות. אני יודע מה הם מרגישים".
צור בן 44, נשוי ואב לילד החל את פעילותו בתחום בעלי החיים בשנת 1996. "הקמתי את חוות הכלבים. היה לי גם בית קברות לחיות שמחוסר מקום נסגר. אז הבנתי שאני צריך להביא לכאן קרמטוריום ולנהוג בשיטה שנהוגה כבר בכל העולם" הוא מסביר.
דרך מכובדת לשמור זיכרון מהכלב או החתול
"אני מפנה את הכלב או החתול שנפטר, דואג לשריפה אישית ונותן את האפר של חיית המחמד בכד לבעלים שישאר לו למזכרת, ממש כמו שמבצעים שריפות אישיות לבני אדם", הוא מציין ומדגיש כי "אני היחיד בארץ שעושה את זה. זו העבודה שלי והיא מכובדת בעיניי, אני מרגיש בשליחות".
ובמילים פשוטות, קרמטוריום הוא למעשה תנור תעשייתי שבאמצעות טמפרטורה מתאימה, משאיר בסיום תהליך השריפה רק עצמות שלבסוף הופכות לאפר.
"אני מעריך שבקרמטוריום הספציפי זה עשינו בסביבות ה-800 בעלי חיים. היו פה כלבים בעיקר, חתולים וגם תוכי אחד" הוא מגלה. "אתמול היו לי פה שני חתולים מיוחדים. ממש ראו בדמעות של הבעלים, כמה קשה היה לו להיפרד".
"בכל יום מתמודד עם המוות"
מה העבודה דורשת ממך? "בכל יום אני מתמודד עם מוות. צריך הרבה אורך רוח, סבלנות וזמינות. אני עצמאי ועובד לפי קריאות 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. לפעמים יש פינויים גם בשעות הקטנות של הלילה. אלה דברים שמתבצעים באותו היום, כי אי אפשר לצפות את המוות", הוא מסביר.
"יש לי מעין רכב לוויות מדגם פורד בצבע שחור ששם אני מוביל את חיית המחמד ונותן לה את הכבוד האחרון ממש כמו לבני אדם".
כמה זמן אורך הליך השריפה? בין 45 דקות עד לשעתיים וחצי, תלוי מה גודל החיה ומשקלה. לדבריו, "יש כאלה שממתינים פה במשך כל התהליך ויש כאלה שמעדיפים לקבל את האפר עד הבית".
הנוף הנשקף מחוץ לבית העסק של צור, פסטורלי מעין כמוהו "אין עשן בתהליך השריפה, אין ריח, זה ירוק ולא משפיע על זיהום האוויר. אני מוקף פה בשכנים ולאף אחד אין שום בעיה". הוא מבטיח.
סיזר מת מהכשת צפע
"לפני שנה וחצי, סיוט חיי התגשם. אחד הכלבים שלנו הוכש על ידי צפע", מספרת שיר עילום מרעננה. "מהרגע שגילינו מה קרה, תוך 40 דקות סיזר מת לנו באוטו".
סיזר היה כלב מגזע סקוטיש טרייר. "ממש כלב בתחפושת. כלב קטן פיזית אבל גדול לכל דבר, גם מבחינת התנהגות וביטחון. הוא היה בן שלוש שנים וחצי וחצי כשזה קרה. כולנו היינו בהלם ולא ידענו איך לעכל את זה", היא משחזרת.
"חיפשנו בעצם קבורה שהיא קצת יותר מכובדת מקבר אחים או בית קברות לכלבים, שאני קצת פחות מאמינה בזה, כי אני לא אלך לבית קברות לבקר כלב", היא מסבירה. "החלטנו שאנחנו רוצים שהוא יישאר איתנו וככה הגענו לאורן".
שיר ומשפחתה הגיעו לאורן בבוקר למחרת. "אני זוכרת שהוא לקח את סיזר מהאוטו ונתן לנו כמה רגעים להיפרד", היא אומרת וצור מצידו מוסיף כי "נתתי לה להיפרד מהכלב שלה כמה שהיא רצתה, עד שהתחלנו את התהליך", הוא אומר.
"פחות חשבתי על מה הוא עובר בתהליך השריפה, כי בעצם הוא לא סובל יותר, אנחנו נשארים להתמודד עם זה. אני זוכרת שאורן בא לשבת איתנו, בזמן שחיכינו, סיפרנו לו מה קרה, כי את מרגישה שבא לך לצעוק לכל העולם שכולם ישמעו".
לדברי צור, העובדה שהוא נמצא ליד אנשים בזמן האבל והבכי בפרידה מחיית המחמד האהובה עליהם מעבירה לו צמרמורת בגוף בכל פעם. "אין לי מושג איך הוא מצליח להכיל את כל האבל והכאב של כל כך הרבה אנשים שמגיעים אליו", תוהה שיר.
פינת זיכרון לכלב בסלון הבית
בסיום התהליך, צור קורא לשיר ומשפחתה לפרידה אחרונה. "הוא מוציא את האפר ונותן לנו להיפרד פעם אחרונה לפני שהוא מכניס את האפר לכד. שוב פעם בכי והתפרקות. כל הדרך הביתה חיבקתי את הכד", היא משחזרת.
שיר עילום יצרה פינת זיכרון לכלב סיזר בסלון. "שמתי את הכד יחד עם תמונה של סיזר ופסל קטן של הגזע. לפחות פעם ביום יומיים אני עוברת נותנת איזה ליטוף וכמובן מנקה מזה אבק", היא מספרת.
צור מציין כי "כל אחד עושה מה שהוא מרגיש עם האפר. יש כאלה שמקעקעים את האפר, יש כאלה שפיזרו בים, ששמים בעציץ בחצר. יש כאלה שאפילו עשו יהלומים מהאפר. אפר הוא זהב מבחינתי, זאת עצם טבעית, נקייה של החיה האהובה עליך" הוא אומר.
מה החלום שלך? "אולי פעם אני אקנה לי עוד קרמטוריום ואעשה בית לוויות לאנשים, כשאני אתבגר", הוא אומר במבוכה.
בבוא היום שלך, אתה יודע איך אתה רוצה לסיים את חייך? "אם יהיה לי קרמטוריום משלי, אני אלמד את הבן שלי את סודות המקצוע כשיגדל והוא יעשה את זה באופן אישי. כשנגיע לזמן, אנחנו נחליט. אני רואה את זה כדרך נכונה להיפרד מהעולם הזה".
