אולג, שלומי, רוחמה, קורין, אלוהה ויוני הם שישה צבי ים צעירים, שלושה מהם חומים ושלושה ירוקים, שנפגעו קשות מזיהום הזפת שפקד את חופי ישראל בפברואר האחרון. הם נפגעו
הם נפלטו לחופים כבר בימים הראשונים של אירוע הזיהום כשכל גופם מכוסה בזפת, לרבות העיניים, נחיריים והפה. בנוסף להם, תועדו והתקבלו דיווחים ברשות הטבע והגנים על עוד 21 צבים שנמצאו מתים בשל הזיהום.
8 צפייה בגלריה
הצבים רגע לפני השחרור
הצבים רגע לפני השחרור
הצבים רגע לפני השחרור
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
ששת הצבים הועברו למרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים במכמורת, שם קיבלו טיפול בלעדיו ניכר כי לא היו שורדים.
במסגרת הטיפול והשיקום, הצבים נוקו מזפת באמצעות מטליות ומקלוני אוזניים ספוגים בשמן צמחי (שמן בישול). עבודה עדינה וממושכת הכוללת ניקיון של כל האיברים, כולל עיניים, נחיריים ופנים הפה. בנוסף לכך, בוצע ניקוי פנימי של מערכת העיכול מהזפת באמצעות הזנה במיונז, טיפול הידוע כיעיל במקרים מסוג זה.
8 צפייה בגלריה
הכנת הסירה לפני היציאה לשחרור צבי הים
הכנת הסירה לפני היציאה לשחרור צבי הים
הכנת הסירה לפני היציאה לשחרור צבי הים
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
זאת בזכות יכולתו לדלל ולפנות את הזפת ממערכת העיכול, וכן להזין את הצבים החלשים בחלבונים ושומנים נדרשים. כחלק מהטיפול, צבי הים גם עברו הדמיית CT באדיבות מרפאת כל חי של ד"ר צחי אייזנברג. לאחר טיפולים אלו, הושארו צבי הים להשגחה, המשך שיקום והחלמה בבריכות המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים.
עם שיקומם והתחזקותם של הצבים, הוחלט להשיבם אל הים הפתוח, ביתם הטבעי.
8 צפייה בגלריה
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
8 צפייה בגלריה
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין משחרר צב למים
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
ביום רביעי האחרון, הצבים הושטו בסירה אל לב הים (כך נהוג לשחרר צבי ים צעירים) מול חוף מכמורת בליווי ופיקוח של צוות המרכז להצלת צבי ים ופקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים.
הם הוחזרו לים הפתוח תוך נשיאת תפילה ובקשה שיצליחו לשרוד מול מגוון הסכנות והאתגרים המאיימות על אוכלוסיית צבי הים בים התיכון ביניהן: פגיעה מציוד וכלי דייג כגון קרסים ורשתות דייג, פגיעה מכלי שייט, הסתבכות בפסולת ימית כגון שקי פלסטיק, פגיעות הדף וכאמור גם זיהום זפת ודומיו.


מרשות הטבע והגנים נמסר כי הם "מודים לכל אותם האזרחים הערניים שדיווחו על צבי הים הפגועים ואף המתים, שמעבר לזכות ולאפשרות להציל את חייהם מאפשרים להעריך את היקף הפגיעה של זיהום הזפת באוכלוסיית צבי הים".
בתוך כך, רשות הטבע והגנים מבקשת מהציבור הרחב להמשיך ולדווח מיידית על כל צב ים פצוע, פגוע ואפילו מת, שנמצא בלב ים או בחוף באמצעות מוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*.
8 צפייה בגלריה
צב ים לאחר השחרור
צב ים לאחר השחרור
צב ים לאחר השחרור
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
זפת היא דביקה מאד ולא מסיסה במים, ולכן נצמדת לבעלי חיים ימיים, ובמיוחד לאלו שנוהגים לשהות קרוב לפני המים, כמו עופות ים וצבי ים. הזפת מכסה את הנוצות של עופות הים ופוגעת בתעופה וביכולתם לשמור על חום הגוף.
8 צפייה בגלריה
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
(צילום: יניב כהן, רט"ג)
בקרב צבי ים, הזפת מגבילה את התנועה והראייה, ומכסה איברים חשובים כמו נחיריים ופה, ובכך מונעת נשימה והזנה. כמו כן, הזפת שנבלעת על ידי בעל החיים נצמדת אל דפנות מערכת העיכול, חוסמת את יכולת הספיגה של מזון ומשחררת רעלים לגוף. ללא טיפול, מצב זה מוביל למוות. בנוסף, קיים חשש משמעותי לפגיעה בבלוטת המלח אצל צבי הים והיכולת שלהם לאיזון מלחים, פעולה חשובה מאוד עבור בעלי חיים ימיים.
זאת ועוד, פגיעות נפט וזפת טומנות בחובן נזקים ארוכי טווח: שחרור של חומרים רעילים לסביבה הגורמים לנזקים התפתחותיים אצל יונקים ימיים, דגים וחסרי חוליות, ובכך לפגיעה בכל מארג המזון בים ולשינויים אקולוגיים נרחבים.
8 צפייה בגלריה
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
(צילום: יניב כהן, רט"ג)
8 צפייה בגלריה
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
צבי הים הצעירים כאשר הגיעו לטיפול במרכז לצבי הים
(צילום: שלומי בן שימול, רשות הטבע והגנים)
צבי ים צעירים, דוגמת אלו שהגיעו למרכז ההצלה, נמצאים בשלב זה של חייהם בים הפתוח הרחק ממדף היבשת וצפים על מרבדי אצות הסרגסום (Sargassum), שמהוות עבורם אמצעי לנדידה פסיבית. הם מסוגלים לצלול לעומק של כמטר בלבד מתחת למרבד האצות, ומהירות השחייה שלהם מוגבלת. הצבים ניזונים מהאצות ומבעלי החיים הזעירים הנמצאים בבית גידול זה, עד הגיעם לגיל ההתבגרות (7-10 שנים). לכן, ההשערה היא שכתם הנפט שצף על פני המים פגע בעיקר בצבים צעירים אלו בלב ים, ובעקבות הסערה הם נסחפו ונפלטו לחופי הארץ. יחד עם זאת, לא ניתן להעריך את מספר הצבים שנפגעו מהזיהום.