ממצאים חדשים התגלו בנוגע לשיטות בהן העטלפים נעזרים בסונר הטבעי שלהם כדי לאתר ולצוד נחילי חרקים. "מרבית העטלפים צדים חרקים, ומשתמשים לשם כך בסונר הטבעי שלהם", מסביר פרופ' יוסי יובל שהוביל את המחקר יחד עם ד"ר אריאן בונמן מבית הספר לזואולוגיה ומבית הספר סגול למדעי המוח וחוקרי האוניברסיטה. "הם משדרים גלי קול, וההד המוחזר מהחרק אפשר להם לגלות ולאכן אותו".
החרקים מחזירים הד לעטלפים
לדבריו, עד כה נערכו מחקרים רבים על הדים המוחזרים מחרקים בודדים, אך לא על נחילי חרקים שבהם מתקבצים יחדיו מאות ולעיתים אלפי פרטים. "במחקר שלנו נעזרנו בטכנולוגיה חדשה המבוססת על סימולציית תלת-מימד אקוסטית, כדי לבחון לראשונה את ההדים המוחזרים לעטלף מנחילי חרקים".
בעזרת אלגוריתם שפותח על ידי החוקרים, התאפשר להם ליצור סימולציות תלת-מימד אקוסטיות של נחילי חרקים, ולמדוד את ההד המוחזר מהנחיל, תוך שינוי מספר החרקים בנחיל והמרחקים בין החרקים. לאימות הממצאים, הקליטו הדים המוחזרים מנחילים בטבע ומדגמים של חרקים המצויים במעבדת המחקר.
"הממצא הראשון, שאינו מפתיע, הוא שנחיל ניתן לגילוי ממרחק גדול בהרבה בהשוואה לחרק בודד", מגלה פרופ' יובל.
"עם זאת הופתענו לגלות שעבור נחיל כלשהו, ההד דווקא נחלש מכיוונים מסוימים, אפילו בהשוואה להד המוחזר מחרק בודד. ההסבר לכך טמון בתופעה של התאבכות הורסת – כאשר גלי קול בעלי אמפליטודות מנוגדות נפגשים ומבטלים זה את זה".
"ייתכן שהעטלפים הקדומים, לפני 50 מיליון שנה, שהיו מצוידים בסונר פרימיטיבי יחסית שאינו מסוגל לזהות חרקים בודדים, הצליחו למצוא מזון על ידי איתור נחילים שלמים. הממצאים מסבירים את הימצאותם של חרקים זעירים בגללים של עטלפים בני זמננו, גם כשברור שגודלם אינו מאפשר גילוי של חרק בודד על ידי הסונר", הוא מסכם. "הם מספקים הסבר חדש לעובדה ידועה – שעטלפים משדרים גלי קול במגוון תדרים שונים: ייתכן שתכונה זו נועדה למנוע את תופעת ההתאבכות, שעלולה להחליש את האות המוחזר מנחילי חרקים."
לתגליות המחקר ייתכנו גם שימושים עתידיים למערכת הביטחון להתאמה של נחילי רחפנים למטרות גילוי רחפני אויב או יצירת רחפנים חמקניים, מדגיש ד"ר בונמן.
