(צילום: ניצן דרור )

שעת בוקר מוקדמת. אנחנו נפגשים בכיכר השוטר במודיעין, , המשמשת כקו הגבול בין השטח הבנוי והפיתוח העירוני של בני האדם לבין השטחים הפתוחים והפראיים בגבעות הדרומיות - אזורי המחייה הסודיים של חיות הבר, על מנת לצאת למסע מרתק אחר המקומות שאליהן מגיעות חיות הבר בלילות. אותן חיות בר תועדו על ידי מצלמות השביל של החברה להגנת הטבע.
שמוליק ידוב, מרכז יונקים בחברה להגנת הטבע, מארגן בתיק הגב את המצלמות והסוללות ואנחנו יוצאים להליכה קלה במהירות בינונית עד איטית בתוך שדות הבור הצהובים והקוצניים של הגבעות הסלעיות. ידוב מוביל את התנועה בציר, ובינתיים אנחנו מחפשים עקבות וסימנים לפעילות של בעלי חיים. "המשימה שלנו היום היא להציב בטבע מצלמות שביל. אלו מצלמות שנשארות בשטח ומתעדות את בעלי החיים שגרים כאן. אנחנו נרד מהשביל המרכזי ונמצא שביל צדדי של בעלי חיים, פה יש יותר סיכוי לראות את החברה שאנחנו מחפשים", אומר ידוב.
צבי ארץ ישראליצבי ארץ ישראלי
צבי ארץ ישראלי
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)

ככל שהתרחקנו מהכביש התרבו החרקים, הקרקע התמלאה בפרחי חצב גבוהים ודבורי דבש זמזמו סביבם ומצצו צוף. ידוב טוען כי זהו אחד מבתי הגידול לחיות הבר החשובים ביותר ששרדו במדינת ישראל. "מדובר בשטח טבעי שמתחבר בצורה כמעט רציפה עד ירושלים" הוא אומר. "זהו אחד השטחים הפתוחים הגדולים האחרונים שמחוברים ומקושרים לשאר חלקי הארץ. כשאנחנו מסתובבים כאן באור יום, כנראה שלא נראה כלום. המצלמות מאפשרות את התצפית בלי להפריע לבעלי החיים. הן מספקות לנו המון מידע על שטח שלפעמים נראה חסר חיים לחלוטין ואז הכול מתעורר בשעות הנכונות ובזמן הנכון - כשאנחנו לא פה".
ידוב הוסיף: "יש פה מגוון גדול מאוד של בעלי חיים, החיים בחבל ים תיכוני כמו צבי ישראלי, זהו אחד המינים היותר נדירים בעולם כיום. חי כאן גם צבוע מפוספס, מין נדיר שהעיר מודיעין התברכה בהם לאחרונה. וגם תנים, שועלים, גיריות ודורבנים".
דורבןדורבן
דורבן
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)

מקבצי גללים, שרידי נוצות

לאחר שהתקדמנו כמה דקות לאורך דרך עפר, ידוב מצביע על גבעה קטנה וסלעית ואנחנו מתחילים לטפס. מחוץ לשביל של בני האדם, במשעול הסודי שנכבש ברגלי בעלי החיים, סימני הפעילות של חיות הבר קלים לזיהוי: מקבצי גללים מסוגים שונים, שרידי נוצות ועקבות בחול. ידוב מזהה חפירה קטנה בגודל כף יד מתחת לשורשים של שיח יבש, לטענתו מדובר בחזיר בר. ידוב פורק את התיק מהכתף ומחפש מקום טוב עם הזווית הכי טובה להטמנת המצלמה. "מדובר בחפירות של בעלי חיים. זהו הזמן האידאלי של בעלי החיים הצמחוניים כמו דורבנים או חזירים שמחפשים פקעות - לאכול משהו עסיסי. אם יש פה גלילים טריים זה מקום מצוין לשים מצלמה", הוא אומר.
עבודת הזיהוי והעיקוב אחר בעלי החיים בסביבתם הטבעית, ניחוש צעדיהם והתקנת מכונה נסתרת - מעשי ידי אדם במשעול, דומה מאוד לעבודת צייד המלכודות, אולם כאן מדובר במטרה אופטימית ושונה לחלוטין - לימוד ושימור חיות הבר של ישראל. ידוב, שמתנהל בשטח כמו גשש מקצועי, לא אוהב את ההקבלה לצייד. "אני קורא לזה פיפ שואו, סוג של מופע הצצה. אנחנו שמים מלכודת שהמטרה שלה היא לא לפגוע, אלא לראות ולתעד והיא מראה לנו את הדברים הנסתרים שאף אחד אחר לא יכול לראות אותם".


חזיר בר באור יוםחזיר בר באור יום
חזיר בר באור יום
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)
צבוע מפוספסצבוע מפוספס
צבוע מפוספס
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)
ידוב מוציא מצלמה מהתיק, עושה לה בדיקה טכנית אחרונה וקושר אותה לגזע של עץ קטן. הוא בודק את הזווית מול האור, מוסיף כמה עלים יבשים לדקורציה, מפעיל אותה, ואנחנו ממשיכים לנקודת ההטמנה הבאה. "אנחנו נחפש שטח שיהיה מעניין לבעלי החיים, למשל לבוא לכאן לצל מתחת לעץ", אומר ידוב. "פה זה נראה לי מקום מצוין, רק ניתן למצלמה זווית טיפה גבוה יותר. חלק לא פחות חשוב זה להסוות את המצלמה ונשתמש בעלים וענפים של העץ".
המחשבה על נטישת מצלמת שביל יקרה - ללא שמירה, כמו מתנה לגנבים - מאוד מטרידה. ידוב מספר לנו כי היו לו בעבר מספר מקרים של גנבת מצלמות שביל. "צריך להסוות אותן היטב והכי חשוב לשים אותן במקומות שאנשים לא מגיעים אליהן", הוא אומר. "היו גם מקרים שבהם אנשים ראו את המצלמה, עשו שלום והמשיכו הלאה, אלה האנשים הטובים".
שועלשועל
שועל
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)

ידוב מתקין מצלמהידוב מתקין מצלמה
ידוב מתקין מצלמה
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)

לאחר ההתקנה של מצלמת השביל, ידוב מעדכן את המיקום המדויק שלה במפה של אפליקציה ייעודית שעוזרת לו למצוא את מאות המצלמות שהוא מפזר ברחבי ישראל. אנחנו מחפשים נקודה נוספת להטמנת מצלמה. ההליכה בשטח הטבעי והפתוח עם ידוב מאוד מהנה ומסקרנת, כל ענף שבור או קווצת שיער דלילה מסתירים בתוכם מידע חשאי על חיות הבר שעברו בסביבה ומרב סימנים לפעילות של יונקים וזוחלים שצצים מכל עבר, אפשר להתחבר עם הדמיון למסע ספארי באפריקה, אבל פה בגבעות הדרומיות של מודיעין - החיות הן בלתי נראות. ידוב מצביע על גללי דורבן טריים, מנחש היכן הדורבנים עתידים לעבור בלילה ואנחנו מחפשים את הזווית הכי טובה לצילום שאפשר.
"עלינו לאוטוסטרדה של חיות הבר, יש שביל שבא מכאן ושביל נוסף שבא משם", הוא מצביע על שני שבילים. "הפעם אני אטמין את המצלמה במקום נמוך, כדי לראות את בעלי החיים הנמוכים יותר שמגיעים. המצלמה עכשיו עובדת ומצלמת בלי רעש. בלילה יש פלאש שחור שהחיות לא מודעות אליו לחלוטין ואחרי יום או יומיים, בעלי החיים מתרגלים אליה ולנוכחות שלה בשטח והיא יכולה להביא תמונות מדהימות".

ידוב ומצלמה מוסוותידוב ומצלמה מוסוות
ידוב ומצלמה מוסוות
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)
מצלמה מוסוותמצלמה מוסוות
מצלמה מוסוות
(צילום: מצלמות השבילים של החברה להגנת הטבע)
לאחר שסיימנו להטמין את מצלמות השביל, הגיע הרגע המרגש והשיא של הסיור בעקבות חיות הבר, מציאת המצלמות שהוטמנו לפני שבוע ובדיקת התוצאה. ידוב בודק באפליקציה ומצביע על קבוצת עצים דלילה בקצה הגבעה. הגוף מתמלא בתחושה נעימה של סקרנות ואנחנו מתחילים לחפש מצלמות. "זה החלק הכי מיוחד בעבודה, אני תמיד מצפה לראות את הנמר האחרון או את הגירית האחרונה, אולי קרקל בלב מודיעין".
למרבה האכזבה המצלמה הראשונה שמצאנו צילמה בעיקר תנועות ברוח של קוץ יבש. גם המצלמה השנייה והשלישית לא צילמו כלום, אבל במצלמה הרביעית שבדקנו חיכתה לנו הפתעה נעימה. לא צריך להיות חוקר טבע מיומן כדי לזהות צבוע מפוספס עם הרעמה והפסים, ממש כמו באפריקה. במצלמה הבאה היה תיעוד של צבי זכר לפי הקרניים הגדולות וחצי גוף של תן זהוב, ממש חגיגה לעיניים במרחק של פחות מק"מ מהעיר מודיעין. ידוב, שמאוד נהנה כל פעם מחדש בטקס הצפייה הראשוני במצלמות השביל, משתף אותנו בתחושותיו. "מרגש לראות את החיות שצולמו, זאת זכות גדולה לתושבי מודיעין לגור ליד מקום חי ותוסס ועשיר בחיות בר. בהזדמנות הזאת אני מבקש - מכל מי שמוצא מצלמת שביל באמצע הטיול, בבקשה לא לגעת ולהשאיר אותן באותו מקום. הן עוזרות לנו לשמור על חיות הבר", הוא אומר.