בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת בן גוריון - פאנלים סולריים תאים פוטו-וולטאים פרופ' אביתר אראל
(צילום: רועי עידן)

הפקת אנרגיה מתחדשת מאור השמש על ידי מתקנים פוטו וולטאיים היא ההבטחה הגדולה ביותר בעולם הקיימות והאנרגיה הירוקה. אבל מה עושה מדינה צפופה וקטנה כמו ישראל שאין לה קרקע פנויה לפריסה רחבה של פאנלים סולריים? התשובה, מתברר, נמצאת במקום מפתיע למדי - ענף החקלאות.
יצאנו לפגוש את פרופ' אביתר אראל מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואת ג'וליאן ליף מחברת גיאו-טבע, שחברו יחד למחקר הבוחן את אחד התחומים המרתקים כיום בתחום הקיימות והאנרגיה הסולרית – שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולרית. או בקיצור: אגרו וולטאי. צפו בכתבה בראש העמוד.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אביתר אראל (משמאל) וג'וליאן ליף
פרופ' אביתר אראל (משמאל) וג'וליאן ליף
פרופ' אביתר אראל (משמאל) וג'וליאן ליף
(צילום: רועי עידן)
"בגלל שישראל היא מדינה קטנה, ואין בה מספיק קרקע, נוצר צורך לייעל את השימוש בשטח של ההתקנים הפוטו וולטאיים", מסביר פרופ' אראל. "אחת החלופות שהמחקר שלנו בודק היא שימוש כפול בשטח גם לחקלאות וגם להפקת חשמל".
האגרו וולטאי - שילוב פאנלים סולריים בשדות חקלאיים - הוא תחום מתפתח בכל העולם. אחד האתגרים המרכזיים בתחום הוא ליצור את התנאים האופטימליים לסביבת מחייה משותפת של הצמח והמתקן הסולרי. המחקר של פרופ' אראל וליף הוא ייחודי, כיוון שהוא לא רק עוסק ביצירת תנאי מחייה מיטביים לצמח ולמתקן הסולרי, אלא גם בודק את ההשפעה ההדדית בין השניים.

4 צפייה בגלריה
טמפרטורת הפאנלים הסולריים בחלקות הניסוי היו נמוכות בשלוש עד ארבע מעלות בהשוואה לחלקות אחרות.
טמפרטורת הפאנלים הסולריים בחלקות הניסוי היו נמוכות בשלוש עד ארבע מעלות בהשוואה לחלקות אחרות.
טמפרטורת הפאנלים הסולריים בחלקות הניסוי היו נמוכות בשלוש עד ארבע מעלות בהשוואה לחלקות אחרות.
(צילום: רועי עידן)
4 צפייה בגלריה
שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולרית
שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולרית
שילוב בין חקלאות לאנרגיה סולרית
(צילום: רועי עידן)

"מדובר בפיילוט ראשון מסוגו בארץ", מספר ליף. "הוא נעשה בקנה מידה אמיתי ולא על פאנל סולרי אחד על גג באוניברסיטה. זה אפשר לנו לבחון את כל הבעיות והתרחישים שיכולים להיווצר בזמן אמת בהתקנים אגרו וולטאיים. השאיפה שלנו היא למקסם גם את ההתקנים וגם את התפוקה החקלאית".
התוצאות של המחקר, שנעשה בשיתוף חברת החשמל הישראלית, חברת החשמל של צרפת (EDF) המפעילה את המתקן האגרו וולטאי, אוניברסיטת בן-גוריון וחברת גאו- טבע, היו מפתיעות. פרופ' אראל וליף מצאו כי טמפרטורת הפאנלים הסולריים בחלקות הניסוי היו נמוכות בשלוש עד ארבע מעלות בהשוואה לחלקות ייחוס אחרות. ירידת הטמפרטורה התבטאה בעלייה בתפוקת החשמל של 1-1.5% בממוצע על פני כל תקופת הניסוי. עוד מצא המחקר כי התפוקה הכוללת ליחידת שטח אגרו וולטאית הייתה גבוהה ב-67% בהשוואה לתפוקה ליחידת שטח "רגילה", בין אם זה שדה חקלאי או בין אם מתחם פוטו וולטאי.
4 צפייה בגלריה
התפוקה הכוללת ליחידת שטח אגרו וולטאית הייתה גבוהה ב-67% בהשוואה לתפוקה ליחידת שטח "רגילה".
התפוקה הכוללת ליחידת שטח אגרו וולטאית הייתה גבוהה ב-67% בהשוואה לתפוקה ליחידת שטח "רגילה".
התפוקה הכוללת ליחידת שטח אגרו וולטאית הייתה גבוהה ב-67% בהשוואה לתפוקה ליחידת שטח "רגילה".
(צילום: רועי עידן)
"יש בארץ מחסור רציני בקרקע", מסכמים אראל וליף. "אם נצליח למצוא את הדרך לגרום לחקלאות ולאנרגיה הסולרית להיות שותפות בקרקע, זה יקרב אותנו ליעד שמדינת ישראל הציבה לעצמה - עד 2030 שלושים אחוזים מהחשמל יהיה מיוצר מאנרגיה סולרית".
בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון

פורסם לראשונה: 08:49 , 08.06.21