מרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע קיבל אתמול (יום ד') דיווח על שחפית ים, שתועדה בדרום הודו לפני כעשרה ימים ועל רגלה טבעת זיהוי השייכת לפרויקט המחקר המתקיים בבריכות המלח בעתלית. השחפית צולמה במסגרת סקר צפרות, שבוצע בהפלגה בים הפתוח, באזור Munakkakadav. מדובר במרחק של כ-5,100 ק"מ מישראל, ובציפור הראשונה אי פעם שסומנה בישראל ותועדה בהודו או בדרום אסיה.
2 צפייה בגלריה
שחפית הים בהודו
שחפית הים בהודו
שחפית הים בהודו
(צילום: Raphy Kallettumkara)
יוסף כיאט, ממרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע, הסביר כי "פרויקט מחקר השחפיות מתבצע ברציפות מאז 2010. במהלך תקופה זו, תועדו באירופה שחפיות רבות שסומנו בישראל. מדובר בשחפיות החולפות בישראל בעונות הנדידה ומקננות במדינות מרכז ומזרח אירופה (לדוגמה, פולין, אוקראינה ורומניה). שחפיות אחדות תועדו גם באתרי החריפה ביבשת אפריקה (לדוגמה, בקניה, מוזמביק ודרום אפריקה), והן מלמדות על מסלול הנדידה ואתרי החריפה הרגילים של שחפיות הים המקננות והחולפות בישראל. שחפית הים שתועדה בהודו מייצגת מסלול נדידה, או אתר חריפה, שלא היה מוכר עד כה עבור אוכלוסיית השחפיות המקננות והחולפות בישראל".
לדבריו, "שחפית הים היא עוף מים, המקנן ברוב חלקי הכדור הצפוני, אירופה, אסיה וצפון אמריקה. בישראל, ישנה אוכלוסייה מקננת הנתונה בסכנת הכחדה. כחלק מפרויקט שימור ומחקר השחפיות בישראל, המתבצע על ידי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בשיתוף רשות הטבע והגנים ומפעל המלח בעתלית, שבשטחו מקננות השחפיות, מסומנות השחפיות בטבעות זיהוי. סימון ציפורים בטבעות למטרות מעקב ומחקר החל לפני כ - 120 שנים בדנמרק, ומאז הפך כלי מחקר נפוץ ומקובל ברחבי העולם. על טבעות המתכת חקוק מספר סידורי וכתובת, המאפשרים זיהוי אישי של הציפור הנחקרת. בישראל, מקננות השחפיות בעיקר בבריכות המלח בעתלית. לכן, חברת המלח היא שותפה חשובה למאמצי שימור השחפיות".
2 צפייה בגלריה
מסלול הנדידה של שחפית הים
מסלול הנדידה של שחפית הים
מסלול הנדידה של שחפית הים
(קרדיט: החברה להגנת הטבע)
כיאט הוסיף שנדידה של שחפית ים מישראל להודו יכולה להיות או פרט חריג שסטה ממסלול נדידתו הקבוע, או פרט המשתייך לאוכלוסייה קבועה החורפת באוקיינוס ההודי, וטרם מוכרת לנו.
המידע שמשיגים ממציאות של ציפורים מטובעות עשוי ללמד על השימוש של הציפורים במרחב ובכך לסייע בשמירה על ציפורים אלו, כמו גם להעמיק את ההבנה על הביולוגיה והאקולוגיה של הציפורים הנחקרות. מינים הנודדים למרחקים ארוכים, המחלקים את המחזור השנתי שלהם בין אתרים מרוחקים זה מזה, מציבים לרוב אתגרי שמירת טבע גדולים. זאת בהשוואה לציפורים יציבות הנמצאות כל השנה באזור אחד. בנוסף לכך, עופות מים הם קבוצה הנתונה לאתגרי שמירת טבע גדולים בשל צמצום בתי גידול לחים וחופיים בעולם כולו.