מעל 1,500 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב מתנדבים בקהילה במגוון רחב של תחומים. כך למשל סטודנטים לרפואה מתנדבים בפעילויות להדרכת קשישים ונוער בסיכון לגבי מחלות וזיהומים, מניעת פציעות ושמירה על היגיינה, סטודנטים לאומנויות מקדמים שעורי מוזיקה ושעורי העשרה בציור וצילום דיגיטלי על המחשב, סטודנטים מהפקולטות להנדסה ומדעים מדויקים פיתחו מערכת ניווט קולית המותאמת לאנשים עם ליקויי ראייה ומאפשרת להם לנוע. סטודנטים מתחום ההנדסה ביורפואית איתרו צרכים בקרב אנשים בגיל הזקנה ותכננו עבורם פתרונות טכנולוגיים לשיפור איכות החיים והרווחה האישית וסטודנטים מבית הספר הבינלאומי מקיימים מפגשים שבועיים לתרגול האנגלית המדוברת עם סטודנטים חרדים בישראל, ועוד.
סטודנטים מתנדביםסטודנטים מתנדבים
סטודנטים מתנדבים
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
יוזמות חברתיות אלו, הן חלק מתכנית "מתחברים פלוס" שבמסגרתה סטודנטים מתחומי לימוד שונים לומדים קורסים משלבי עשייה בקהילה, רוכשים ידע מעשי רלוונטי לתחום הלימוד ומשלבים פעילות יישומית כחלק ממטלות הקורסים.
מנהלת התכנית, רחל ורשבסקי מסבירה שמאז פרוץ משבר הקורונה כל הפעילויות עברו שינוי , הותאמו לצרכים החברתיים והבריאותיים שהתעוררו בעקבות משבר הקורונה ועוצבו לאור ההנחיות המשתנות של ריחוק פיסי ותקופות סגר. חשוב לזכור שהפעילות האקדמית בתקופה זו נעשית כמעט כולה מרחוק, והאתגר לעצב פעילות חברתית תחת המגבלות העמיד את הצוות שלנו והמנחים בפני צורך במציאת פתרונות יצירתיים מאוד.
לדברי ורשבסקי, במסגרת התוכנית, הסטודנטים משתתפים בפעילות בכ-150 ארגונים חברתיים שונים שלצד הפן הקהילתי גם נותנים להם כלים "מעשיים" והתנסות אמיתית בשטח. "הייחודיות של התכנית היא בכך שהידע האקדמי מהווה את הבסיס למיזמים החברתיים שתואמים את הצרכים העדכניים של הארגונים השונים, וזאת כמובן לטובת החברה בישראל. מדובר ב-WIN WIN קלאסי, שכן היוזמות נבנות תוך דיאלוג ישיר עם הקהילה ועם אנשי המקצוע הפועלים בשטח. החיבור הייחודי הזה מאפשר מצד אחד לחברה בישראל בכלל ולאוכלוסיות מודרות בפרט ליהנות מפירות המחקר האקדמי ומצד שני, לפתח בקרב הסטודנטים את הרגישות והאחריות לצרכי הקהילה והסביבה".
ורשבסקי מוסיפה: "משבר הקורונה חייב אותנו לעשות את ההתאמות הנדרשות, ולצד האתגרים של פעילות מקוונת, הוא פתח לנו צוהר להזדמנויות חדשות. אנחנו לומדים כל הזמן איך משמרים תפיסה של קהילה וערבות הדדית גם בריחוק פיסי ונהנים מאוד לראות איך הצעירים המבטיחים של ישראל, שחייהם השתנו מאוד בשל הקורונה, והמרצים המצוינים של האוניברסיטה עושים מאמץ אדיר לשפר את רווחתן של אוכלוסיות מודרות ורותמים את היצירתיות שלהם ואת הרוח הרעננה על מנת להתאים את עצמם למציאות המשתנה".

המחקר נגד קורונה: מענק לחוקר בטכניון

קבוצת המחקר של פרופ' עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון זכתה במענק ERC PoC – מענק להוכחת היתכנות, בסך של 150 אלף אירו. המענק המיוחד מהנציבות האירופית למחקר הוענק לאחרונה ל-55 חוקרים, והוא נועד לסייע להם למצות את פוטנציאל המסחור של פיתוחיהם. הפרויקט של פרופ' מלר נקרא OptiPore ומטרתו לקדם טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של מולקולות בודדות בכלל ולזיהוי נוכחות של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 בפרט. האמצעי: פיתוח שיטה חדשנית מהירה וזולה ליצירת ssNPs – התקני אבחון המבוססים על חרירים ננומטריים.


פרופ' עמית מלרפרופ' עמית מלר
פרופ' עמית מלר
(צילום: דוברות הטכניון)

ssNPs היא משפחה חדשה של התקנים שמטרתם אנליזה של מולקולות ביולוגיות בודדות. לאנליזה כזאת יש ערך רפואי ומחקרי עצום, שכן היא מחליפה שיטות אבחון קיימות המבוססות על אנליזה של תמיסה שלמה – שיטות המאופיינות בחסרונות רבים ובהם עלות גבוהה, ציוד מסורבל ודיוק מוגבל.
כדי להמחיש את קפיצת המדרגה הטמונה בהתקני ssNPs ניקח לדוגמה את נגיף הקורונה SARS-CoV-2. בדיקות הקורונה הקיימות מבוססות על טכנולוגיית RT-qPCR, המצריכה תהליך ארוך ומורכב הכולל את איסוף הדגימה מהנבדק באמצעות מטוש, "פתיחה" של הנגיף כדי לחשוף את החומר הגנטי שבתוכו, מיצוי החומר הגנטי של ה-RNA, ו"שיעתוק לאחור" שבו מתורגמים רצפי ה-RNA לרצפי DNA. אולם בכך לא תם התהליך, שכן כדי שהמכשור הקיים יוכל לזהות נוכחות נגיפים בדגימה מבוצעת בשלב זה הגברה מעריכית (PCR) המכפילה שוב ושוב את מולקולות ה-DNA כדי לייצר מסה קריטית שלהן. מלבד היותו של התהליך ארוך ויקר, שלב ההגברה יוצר במקרים מסוימים טעויות משמעותיות בקביעת נוכחות הנגיף, כלומר בהכרעה אם הנבדק מאומת או שלילי לקורונה.
תהליך האבחון שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' מלר מייתר לחלוטין את שלב ההגברה המעריכית ומאפשר ספירה וכימות ישירים של מולקולות הנגיף. כך נחסך זמן יקר ונמנעות אותן טעויות. השיטה החדשה מבוססת על משיכת מולקולות ביולוגיות בודדות כגון די-אן-איי, אר-אן-איי או חלבונים, באמצעות שדה חשמלי, לתוך "חריר ננומטרי" המכיל חיישנים חשמליים או אופטיים. הפלט האלקטרוני עובר ניתוח חישובי המאפשר זיהוי וספירה ישירה ומיידית של המולקולות.
3. פרופ' עמית מלר עם קבוצת המחקר שלו3. פרופ' עמית מלר עם קבוצת המחקר שלו
פרופ' עמית מלר עם קבוצת המחקר שלו
(צילום: דוברות הטכניון)
זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה החל פרופ' מלר לעבוד על התאמה של טכנולוגיה זו לצורך הדחוף בבדיקות קורונה מהירות ומדויקות. ואכן, בהוכחת ההיתכנות הודגמה יעילותה של שיטה זו בניטור נוכחות SARS-CoV-2 גם כאשר הדגימה המקורית מכילה כמות זעירה של נגיפים. תהליך זה, שפורסם לאחרונה ב-ACS Nano, פותח על ידי פרופ' מלר וצוות המחקר עם הפוסט-דוקטורנטית ד"ר יאנה רוזבסקי ועמיתיהם בבית החולים "שריטה" בברלין, וזאת בסיוע מענק ERC שהקצה האיחוד האירופי כדי להאיץ את מסחור הבדיקה.
כעת, כאמור, זכתה הקבוצה במענק ERC משלים. מענק זה אינו מתמקד בפיתוח הבדיקה עצמה אלא בתהליך הייצור של ההתקן, שכן קדיחת החרירים היא אתגר טכנולוגי עצום המעכב כיום את פיתוחם הנרחב של התקני ssNPs. בעבודה ממושכת ומעמיקה פיתחה קבוצת המחקר של פרופ' מלר טכנולוגיה ייחודית לקדיחת החרירים בהתקני האבחון, וזאת באמצעות קרן לייזר כחולה ממוקדת. טכנולוגיה זו תפותח כעת, בסיועו של המענק, כדי להביא אותה לשימוש קליני בהקדם האפשרי.

שוויון מגדרי באוניברסיטת בן-גוריון

בישיבת הסנאט שנערכה השבוע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב התקבלו מספר החלטות בנושא שוויון הזדמנויות וייצוג מגדרי. בין היתר הוחלט על הקלה בשעות הוראה לאחר חופשת לידה, הסמינרים וישיבות המחלקה יתקיימו עד השעה 15:30 וגם שיהיה ייצוג מגדרי מאוזן (50:50) בוועדות האוניברסיטה המרכזיות.
ד"ר הילה רימרד"ר הילה רימר
ד"ר הילה רימר
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
נשיא אוניברסיטת בן- גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר: "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מחויבת להוגנות מגדרית ולכן הדבר נקבע כיעד בתכנית האסטרטגית שלנו. אנו פועלים ליצירת סביבת עבודה תומכת משפחה בד בבד עם  מצוינות מחקרית ואקדמית. החלטות אלו הינן צעד נוסף לעבר מטרתנו".
ד"ר הילה רימר, יועצת נשיא אוניברסיטת בן-גוריון להוגנות מגדרית, הוסיפה: "יוזמה זו הינה חלק מתכנית אסטרטגית לקידום הוגנות מגדרית שמטרתה הסרת חסמים וצמצום פערים מגדריים. אנו מאמינים ומאמינות במצוינות המשולבת באחריות חברתית ואני גאה בחברי ובחברות הסגל שהתגייסו לעניין. יש לנו מסר חשוב להעביר לארגונים נוספים באקדמיה ובכלל. יחד, בסולידריות, באחווה ובחדוות עשייה, יש לנו כוח עצום להניע שינויים".

הספרים של האוניברסיטה הפתוחה - לא רק בפתוחה

באוניברסיטה הפתוחה הודיעו כי החל מתחילת השנה מאות ספרי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ייפתחו לשימוש הסטודנטים במוסדות האקדמיים המובילים בארץ
פרויקט "למדא לאקדמיה" יציע לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ ממיטב ספרי הלימוד של האוניברסיטה הגדולה בישראל. למדא לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ואלפים מספריה מופצים ונרכשים מדי שנה על-ידי הסטודנטים והציבור הרחב.
לאחר חודשים ארוכים שבהם האקדמיה בישראל מקיימת כמעט אך ורק הוראה מקוונת, אמרו באוניברסיטה הפתוחה, הגיעו פניות רבות, מסטודנטים, ממרצים ומספריות בכל הארץ, להנגיש דיגיטלית את ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה. הנהלת הפתוחה נענתה לאתגר, ובתוך שבועות בודדים העמידה אתר ייעודי, הכולל, בשלב ראשון, למעלה מ-200 פריטים דיגיטליים, בכל תחומי הלימוד והידע. במהלך השנה הקרובה צפויים להתווסף לאתר זה עוד מאות פריטים נוספים, בהם גם כותרי ספריית פא"ר, מאגר הספרים הוותיק של הפתוחה. בסך הכל צפויים ליהנות ולהשכיל מהיוזמה החדשה כרבע מיליון סטודנטים ברחבי הארץ.
היוזמה יצאה החודש לדרך בשיתוף הוועדה המתמדת של מנהלי הספריות האוניברסיטאיות והמרכז לשירותי מידע דיגיטליים במרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי. לאוניברסיטה הפתוחה כבר הגיעו תגובות נרגשות ראשונות מהמוסדות האקדמיים, ממרצים ומסטודנטים, והיא גאה להמשיך ולהוביל את הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לָכול.