מאז שמגפת הקורונה הפכה למשבר עולמי, מככבים בחדשות גרפים ונתונים כמותיים על התחלואה. כולנו שמענו פעמים רבות על "מקדם R" ועל "צמיחה אקספוננציאלית" המתייחסים לקצב התפשטות המגפה. אבל האם אנחנו מבינים את משמעותם של הנתונים האלה? על שאלה זו משיב מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם ב- Educational Studies in Mathematics.

4 צפייה בגלריה
נתוני קורונה של 30 ביוני ב-8:00 בבוקר
נתוני קורונה של 30 ביוני ב-8:00 בבוקר
נתוני קורונה של 30 ביוני ב-8:00 בבוקר


את המחקר, המנתח על סמך שאלונים את רמת האוריינות המתמטית-תקשורתית של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ערכו פרופ' עינת הד-מצוינים, ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. הנתונים נאספו במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה (מרץ-אפריל 2020) והממצאים הוסקו על סמך תשובותיהם של 439 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של הציבור הבוגר בישראל.
כשנשאלו על ידיעות חדשותיות המכילות מידע מתמטי, אפילו אנשים שלמדו מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בתיכון לא הצליחו להבין הכול; ב"מבחן ההבנה" שנערך להם הם קיבלו ציון ממוצע של 72. כלל הציבור מבין פחות: אנשים שהשלימו 3 יחידות לימוד במתמטיקה (כמחצית ממספר הזכאים לתעודת בגרות), למשל, קיבלו ציון ממוצע נמוך הרבה יותר - 54.
הממצאים מדאיגים אף יותר בהתייחס למשתתפי המחקר שלא השלימו תעודת בגרות. קבוצה זו הוציאה ציון ממוצע של 44, כלומר הבינה פחות ממחצית הפריטים שהופיעו בשאלון.
לדברי החוקרים, ממצאים אלו מעוררים דאגה לגבי הרלוונטיות של המתמטיקה הבית-ספרית לצרכים היום-יומיים של בוגרי מערכת החינוך. הם גם מדגישים את החשיבות של קידום האוריינות המתמטית בקרב כלל התלמידים.
4 צפייה בגלריה
פרופ' עינת הד-מצוינים
פרופ' עינת הד-מצוינים
פרופ' עינת הד-מצוינים
(צילום: דוברות הטכניון)
4 צפייה בגלריה
פרופ' אילת ברעם-צברי
פרופ' אילת ברעם-צברי
פרופ' אילת ברעם-צברי
(צילום: כפיר זיו)
4 צפייה בגלריה
ד"ר אביב שרון
ד"ר אביב שרון
ד"ר אביב שרון
(צילום: דוברות הטכניון)
החוקרים הופתעו לגלות גורם נוסף שהשפיע על הבנת הידע המתמטי של הנשאלים, מעבר למספר היחידות שלמדו בתיכון: תפיסתם העצמית כ"טובים במתמטיקה" או "גרועים במתמטיקה" והערכתם את המתמטיקה כמקצוע שימושי ומעניין. החוקרים אמרו כי הממצא הזה מרמז שהפחד ממתמטיקה מונע מאנשים מלהעמיק בנתונים כמותיים כאשר הם נדרשים לכך, גם אם הם למדו את המיומנויות המתאימות לכך בבית הספר.
לדברי החוקרת הראשית במחקר, פרופ' עינת הד-מצוינים מהפקולטה לחינוך למדע ומתמטיקה בטכניון, "הממצאים מצביעים על כך שהמתמטיקה הבית-ספרית, ובמיוחד זו שנלמדת בהקבצות הגבוהות, אומנם עשויה לסייע לאדם הבוגר להבין מידע קריטי החשוב לבריאותו; עם זאת, כעת אנחנו מבינים כמה חזקה ההשפעה של רתיעה ממתמטיקה על יישומו של הידע האמור. מאחר שלימודי המתמטיקה נועדו לסייע לנו להתמודד עם מידע מתמטי בחיי היום-יום, חשוב שבוגרי מערכת החינוך ייצאו ממנה לא רק עם הכלים החיוניים אלא גם עם אהבה למתמטיקה, או לכל הפחות ללא רתיעה ממנה".