שרידי אריג, גדיל וסיבי צמר, שצבועים בצבע הארגמן המלכותי התגלו לאחרונה בתמנע במסגרת מחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. תיארוך פחמן-14 ישיר קבע כי הממצאים מתוארכים לשנת 1000 לפני הספירה, כלומר בתקופת שלטונם של המלכים דוד ושלמה בירושלים.
גבעת העבדים בתמנע
(ארז בן יוסף ופרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב.)
מחקר אריגי הצבע שנמצאו בתמנע נמשך מספר שנים, אולם במחקר הנוכחי נמצאו ממצאים מדעיים. הצבע, המופק ממיני חלזונות בים התיכון, במרחק של יותר מ-300 ק"מ מתמנע, מוזכר פעמים רבות במקרא ומופיע בהקשרים שונים במסורת היהודית והנוצרית. זו הפעם הראשונה שאריג צבוע בארגמן מתקופת הברזל נמצא בארץ ישראל ובכלל באזור דרום הלבנט. המחקר נערך בהובלתם של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות ופרופ' ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם פרופ' זהר עמר, ד"ר דוד אילוז ד"ר אלכסנדר ורוואק מאוניברסיטת בר אילן וד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות. הממצאים מתפרסמים הערב (יום ה') בכתב העת PLOS ONE.
"מדובר בתגלית מרגשת וחשובה מאוד", מסבירה ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות. "זו הפעם הראשונה שמתגלה פיסת אריג מתקופת דוד ושלמה, הצבועה בארגמן היוקרתי. לבוש הארגמן יוחס בעת העתיקה לבני אצולה, לכוהנים וכמובן למלכים. צבעו היפה של הארגמן, העובדה שאינו דוהה והקושי בהפקת הצבע הנמצא בגוף החילזון בכמות זעירה, הפכו אותו לצבע היקר ביותר, שמחירו היה לעיתים גבוה מזה של זהב". עד הגילוי הנוכחי, הכירו החוקרים רק פסולת של חלזונות, ושברי קרמיקה עם כתמי צבע, שהיוו עדות לתעשיית הארגמן בתקופת הברזל, אבל זו הפעם הראשונה שנמצאה עדות ישירה לאריגים הצבועים עצמם שהצליחו להשתמר כ-3,000 שנה".
10 צפייה בגלריה
סיבי צמר צבועים בארגמן המלכותי 1000 לפנה"ס, בקעת תמנע, ישראל
(צילום: דפנה גזית, באדיבות רשות העתיקות)
פרופ' ארז בן-יוסף מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "בזכות היובש הקיצוני בתמנע, אנחנו מצליחים למצוא גם חומרים אורגניים כמו בדים, חבלים ועורות מתקפת הברזל, ימיהם של דוד ושלמה, שמעניק לנו הצצה ייחודית לחיים בתקופת המקרא. גם אם נחפור עוד מאה שנים בירושלים, לא נמצא שם אריגים מלפני 3,000 שנה. ההשתמרות בתמנע יוצאת מן הכלל, והיא מקבילה רק לאתרים מאוחרים בהרבה כמו מצדה ומערות בר כוכבא. בשנים האחרונות אנחנו חופרים אתר חדש בתוך תמנע שנקרא 'גבעת העבדים'. תמנע הייתה מרכז הפקת נחושת, הנפט של תקופת הברזל. הפקת הנחושת דרשה ידע מטלורגי מתקדם, וכנראה סודי, ומי שהחזיק בידע הזה היו ה'הייטקיסטים' של התקופה. גבעת העבדים היא האתר הגדול ביותר של הפקת הנחושת בבקעה והיא מלאה בערמות של פסולת תעשייתית, כמו סיגים מכבשני ההתכה. באחת הערמות הללו מצאנו שלוש פיסות צבועות של בד. הצבע מיד משך את העין שלנו, אבל לא האמנו שמצאנו ארגמן אמיתי מתקופה מוקדמת כל כך".
10 צפייה בגלריה
אריג צמר מעוטר בארגמן המלכותי~1000 לפנה"ס, בקעת תמנע, ישראל
(צילום: דפנה גזית, באדיבות רשות העתיקות)
10 צפייה בגלריה
גבעת העבדים במרכז בקעת תמנע
(צילום: ארז בן יוסף ופרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)
לדברי החוקרים, ארגמן אמיתי הופק משלושה מינים של חלזונות החיים בים התיכון: ארגמון קהה-קוצים, ארגמון חד-קוצים וארגמונית אדומת-פה. הצבע הופק מבלוטה הנמצאת בגוף החילזון בתהליך כימי מורכב שנמשך מספר ימים. כיום, מקובל על מרבית החוקרים, כי שני הצבעים היוקרתיים, הארגמן והתכלת, הופקו מחלזון הארגמן בתנאי חשיפה שונים לאור. בחשיפה לאור מתקבל הגוון הכחול, ואילו ללא חשיפה מתקבל הגוון הארגמני. צבעים אלו מוזכרים פעמים רבות זה לצד זה במקורות, ולשניהם חשיבות סמלית ודתית עד ימינו. הכוהנים בבית המקדש, דוד ושלמה, ישו הנוצרי - כולם לבשו, לפי המסופר, בגדים צבועים בארגמן.
10 צפייה בגלריה
דוד לבוש ארגמן במועד משיחתו למלכות על ידי שמואל פסיפס בית הכנסת בדורה אירופוס, סוריה, מאה- 3לספירה
(צילום: מתוך ויקיפדיה)
10 צפייה בגלריה
ד"ר נעמה סוקניק ופרופ' ארז בן-יוסף במחסנים האורגניים של רשות העתיקות בירושלים
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
הבדיקות האנליטיות שנערכו במעבדות אוניברסיטת בר אילן, יחד עם שחזורי הצביעה שנעשו על ידי פרופ' זהר עמר וד"ר נעמה סוקניק, יכולים להצביע על המינים שבהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע ועל הגוונים אותם רצו להשיג. לצורך שחזור הצביעה בחלזונות הארגמן הרחיק פרופ' עמר לאיטליה, שם פיצח אלפי חלזונות (שאותם האיטלקים אוכלים) והפיק מבלוטות הצבע שלהם חומר ששימש למאות ניסיונות שחזור של הצביעה הקדומה. "העבודה המעשית החזירה אותנו אלפי שנים אחורה", אומר פרופ' עמר, "ואיפשרה לנו להבין טוב יותר מקורות היסטוריים סתומים הקשורים לצבעי התכלת והארגמן היוקרתיים".
זיהוי הצבע נעשה במכשיר מיוחד שהצביע על נוכחות של מולקולות צבע ייחודיות, שמקורן רק באותם מיני חלזונות. לדברי ד"ר סוקניק, "מרבית אריגי הצבע שנמצאו בתמנע, ובכלל במחקר הארכיאולוגי, נצבעו באמצעות צמחים שונים, אולם שימוש בצבענים מן החי נחשב ליוקרתי בהרבה, ושימש כפרמטר שהעיד על מעמדו הכלכלי והחברתי של הלובש".
10 צפייה בגלריה
מפת ארץ ישראל בתקופת הברזל, מרכזי הייצור של ארגמן והמיקום של תמנע בארץ אדום
(צילום: ארז בן יוסף ונעמה סוקניק)
פרופ' בן-יוסף מזהה את אתר הפקת הנחושת בתמנע עם ממלכת אדום המקראית, שגבלה בממלכת ישראל מדרום. לדבריו, הממצאים הדרמטיים צריכים לחולל מהפכה באופן שבו אנחנו חושבים על חברות נוודיות בתקופת הברזל כולה. "אנחנו לא רואים בממלכת אדום יישובי קבע. ממלכת אדום הייתה ממלכה נוודית. כשאנחנו חושבים על נוודים, קשה לנו להשתחרר מההקבלה לבדואים בני זמננו, ובהתאם קשה לנו לדמיין מלכים ללא ארמונות אבן מפוארים וערים מוקפות חומה. אבל בתנאים מסוימים, גם נוודים יכולים ליצור מבנה חברתי-פוליטי מורכב, כזה שסופרי המקרא ידעו לזהות כממלכה. כמובן, כל הדיון הזה משליך חזרה על ירושלים. אנחנו יודעים ששבטי ישראל היו נוודים במקור, ושתהליך ההתיישבות היה ארוך ואיטי. ארכיאולוגים מחפשים את ארמון המלך דוד, אבל ייתכן שדוד לא ביטא את עושרו במבני פאר, אלא באופן שמתאים יותר למורשת נוודית, כמו בבדים ובחפצים".
10 צפייה בגלריה
חפירות בגבעת העבדים
( צילום: שגיא בורנשטיין; באדיבות פרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)
10 צפייה בגלריה
עיבוד ממצא במחנה משלחת אוניברסיטת תל אביב לבקעת תמנע
(צילום: ארז בן יוסף ופרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)
לדברי פרופ' בן-יוסף, "המחקר החדש בתמנע, הראה לנו שגם בלי מבנים כאלו, היו באזורנו מלכים, שמשלו על חברות מורכבות, יצרו בריתות וקשרי מסחר ולחמו אלה באלה. הביטוי לעושרה של חברה ניידת, לא נמדד בארמונות ומונומנטים מאבן, אלא בדברים שהיו יקרים לא פחות בעולם העתיק – כמו הנחושת שהופקה בתמנע והארגמן שנסחר עם מפיקי הנחושת בתמנע".
