דמיינו לכם לרגע שאתם לא יושבים מול המחשב או הטלפון וקוראים את הכתבה הזו, אלא מטיילים ביער. אילו עצים אתם רואים מסביבכם? גבוהים? נמוכים? האם כולם זהים זה לזה? או שהם שונים האחד מהשני, ומשתייכים למגוון רחב של מינים מרהיבים?
יערות שונים נבדלים זה מזה במידת הגיוון שלהם: חלקם מתהדרים בשלל מינים שונים של עצים, בעוד שאחרים (כמו יערות האורנים שכולנו מכירים היטב מישראל) כוללים בעיקר מין דומיננטי אחד. מסתבר שלהבדל הזה יש חשיבות: במחקר ישראלי חדש נמצא שיער מגוון יותר יעיל יותר בכל הנוגע ללכידת ולאגירת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה.
ליכולות אלו יש חשיבות רבה: היערות, שהם האוויר לנשימה שלנו, במלוא מובן המילה, הם אחד מהכלים החשובים לצמצום משבר האקלים, מכיוון שהם קולטים כמעט שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני שנפלט אל האטמוספירה.
במסגרת המחקר החדש, שנערך בהובלתו של עידו רוג, דוקטורנט במעבדה של ד"ר תמיר קליין מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע ושמומן בין השאר על ידי קק"ל, אספו החוקרים נתונים אקולוגיים ופיזיולוגיים רבים מ-25 עצים מ-5 מינים שונים, בתוך שטח של 10 דונם ביער ישעי הסמוך לבית שמש. נתונים אלה הוזנו למודל ממוחשב, שתרגם אותם לנתונים על כמויות המים שהעץ מנצל ועל כמות הפחמן שנאגרת בו.
בהשוואה בין יער מגוון לבין כזה שמאופיין בשליטה של מין אחד, נמצא שיערות מגוונים אוגרים בשנה כ-130 גרם יותר פחמן למטר רבוע מאשר יערות שמאופיינים במין דומיננטי. מדובר בפער שמגיע לעד 32 אחוז יותר פחמן למטר רבוע בשנה ביערות מגוונים.
חלוקת טריטוריות בין-עצית
על פי החוקרים, הסיבה לכך שהיער המגוון לוכד ואוגר פחמן בהיקף גדול יותר היא שהוא מנצל טוב יותר מים, וכך מסוגל לבצע יותר פוטוסינתזה (כלומר, להשתמש באנרגיה של אור השמש כדי להפוך את הפחמן הדו-חמצני לפחמימות ולחומרים שמהם נבנה גוף העץ): על פי הממצאים, יערות מגוונים מנצלים בשנה 80-40 מילימטר יותר מים למטר מאשר היערות החד-מיניים.
על פי ממצאי המחקר, גורם אחד שמאפשר ליערות המגוונים לנצל טוב יותר את המים היא קיומה של "חלוקת טריטוריות" בין מיני עצים: נטיעה של עצים ממינים שונים, עם מערכות שורש שונות, מאפשרת למינים שמתאפיינים בשורשים עמוקים לשאוב מים משכבות עמוקות יותר של הקרקע, בזמן שמינים אחרים בעלי שורשים רדודים מנצלים את המים שבשכבות הקרקע העליונות. זאת בהשוואה ליער לא-מגוון, שבו עצים עם עומקי שורשים דומים מתחרים ביניהם על שכבת קרקע אחת, בזמן שהמים בשכבות אחרות לא מנוצלים.
ניצול המים המיטבי ביער המגוון מתרחש גם בשל חלקי העץ שמעל האדמה: הגזע, הענפים והעלים. על פי המחקר, גידול משולב של עצים נמוכים יחסית, כמו אלה ואלון, תחת צילם של עצים גבוהים כמו אורן וברוש, מביא לכיסוי וניצול מלא יותר של פני השטח. בנוסף, השילוב של עצים גבוהים ונמוכים ביער מקטין את התחרות בין עצים בני אותו מין.
לדברי רוג, ניצול טוב יותר של מים מאפשר לעץ לבצע יותר פוטוסינתזה – וכך לאגור יותר פחמן דו-חמצני כחלק מהתהליך. "כשהעץ נמצא במשק מים טוב, הוא פותח את החרירים הקטנים שעל העלים, שנקראים פיוניות, ומכניס אליו פחמן דו-חמצני – שהופך לסוכר בתהליך הפוטוסינתזה", הוא אומר. "כשזה קורה, אדי מים יוצאים מהחרירים הקטנים החוצה אל האוויר והצמח מאבד מים – ולכן, כשהצמח נמצא במחסור של מים הוא יעדיף לסגור את החרירים".
לא התעסקו ביעילות היער
אחת מהסיבות שבגללה בחלק מהיערות הישראלים קיים מין דומיננטי אחד היא מדיניות הנטיעות שננקטה בעשורים הראשונים של המדינה. "המטרה של הנטיעות ביער הייתה למקסם את הפרודוקטיביות של היער, וכך לקבל כמה שיותר חומר עץ לבנייה בזמן הקצר ביותר", מסביר רוג. "לא התעסקו בעמידות של היער בפני שריפות, ביעילות היער מבחינת אגירת פחמן או בכל שאלה אקולוגיות אחרת".
ד"ר גלעד אוסטרובסקי, ראש אגף הייעור והיערן הראשי של קק"ל, מאשר את דבריו של רוג. "כשמדברים על השטחים שנטעו בשנות ה-50 וה-60, רוב היערות היו בהחלט חד-מיניים", הוא אומר.
עם זאת, אוסטרובסקי מספר שב-1990 חל שינוי באסטרטגיית הנטיעה של קק"ל "הרכב הנטיעה עבר מהסתמכות על עצים מחטניים, כמו אורן ירושלים, לנטיעות של עצים רחבי עלים כמו אלון, אלה או חרוב", הוא אומר. "למעשה, חל גיוון גדול מאוד", לדבריו, חלק מהגיוון נובע מתהליכים טבעיים – ולא רק מנטיעה מכוונת: "אחרי קום המדינה, הכריתה המאסיבית שהתבצעה על ידי כפריים למטרות של הסקה ובישול נפסקה, והתחילה התאוששות של החורש הים-תיכוני המדוכא. אז, גם יערות האורן החד-מיניים התגוונו באופן טבעי".
יער לטובת האדם
חשוב להדגיש שמלבד אגירת פחמן, ליער המגוון יש גם יתרונות נוספים. על פי מחקרים אחרים שרוג ערך ושטרם התפרסמו, כשקיים מגוון במיני העצים השונים, הדבר תורם למגוון החיידקים והפטריות ביער – מה שגם מעלה את סיכויי הישרדות של חרקים שחיים בו. כמו כן, במחקרים אחרים שנערכו בעולם נמצא שיער מגוון הוא בעל עמידות גבוהה יותר לשריפות. "הממצאים הללו חייבים להילקח בחשבון – וכבר היום אנחנו רואים איך הם משפיעים על מדיניות קבלת ההחלטות", אומר רוג. "כך לדוגמה, היערות החדשים שניטעו על הר הגלבוע הם מגוונים הרבה יותר".
מעבר לכך, ליער מגוון יש בעיני רבים יתרון נופי עבור המטיילים בו, והוא מאפשר את השימוש וההנאה האנושית מהיער גם בזמנים שחלק מהמינים בנשירה או לא פורחים. "הכיוון הוא לחשוב כיצד היער יכול לתרום לטובת האדם, כמקום של מפגש ופנאי", מסכם רוג.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
