בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון
עד לפני שנים לא רבות התחממות גלובלית הייתה לא יותר מאשר תרחיש עתידי, או חומר טוב לסרטי אסונות ומדע בדיוני. כל מה שידענו על משבר האקלים הסתכם בחור רחוק באוזון, חסר חשיבות לחיים הנוכחיים שלנו על כדור הארץ. אבל בשנים האחרונות כל זה משתנה. נושאי אקולוגיה ומודעות סביבתית מקבלים תשומת לב משמעותית, הם פותחים עמודי חדשות ונוגעים כמעט לכל תחום בחיינו – מתזונה ובריאות ועד בנייה, עיצוב וצריכה.
מה הסיבה למודעות ההולכת וגוברת לנושאים אקולוגיים? "בשונה מנושאים אחרים, הסביבה היא נושא חובק עולם – תרתי משמע", מאבחן האקולוג פרופ' ירון זיו, חבר סגל בכיר במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, "כולנו הפכנו לאזרחי העולם הגדול, ומבינים היום שלמחלות ולתופעות שליליות אחרות יש קשר ישיר לשינויים הסביבתיים הגלובליים. אנחנו יודעים היום שהשכיחות הגוברת של סרטן ומחלות עור ונשימה קשורה להשפעות סביבתיות. גם אירועי הקיצון שאנחנו חווים בשנים האחרונות, כמו שיטפונות, גלי חום ובצורות הם תוצאה מובהקת של משבר האקלים. הנושאים האלו מלווים אותנו כל יום, מהרגע שאנחנו נולדים ועד יום מותנו".
2 צפייה בגלריה
פרופ' ירון זיו מאוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במשך 15 שנים את יחסי הגומלין בין אזורים חקלאיים ל"כתמים" טבעיים שנמצאים בתוכם.
פרופ' ירון זיו מאוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במשך 15 שנים את יחסי הגומלין בין אזורים חקלאיים ל"כתמים" טבעיים שנמצאים בתוכם.
פרופ' ירון זיו מאוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במשך 15 שנים את יחסי הגומלין בין אזורים חקלאיים ל"כתמים" טבעיים שנמצאים בתוכם.
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון)
איפה ישראל עומדת ביחס לעולם במודעות הסביבתית?
"בדרג המדיני יש הבנה מסוימת והכרה בחשיבותו של המשבר האקלימי ברמה ההצהרתית. קיימת פעילות ברוכה במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. למשל, צוות בין־אגפי לחקלאות סביבתית מקיימת שהקים שר החקלאות הנוכחי, אלון שוסטר. עם זאת, אני חושב שישראל צריכה לעשות הרבה יותר. הבעיה היא שהממשלה לא מקצה את המשאבים באופן ראוי".
העלייה במודעות הסביבתית בציבור הרחב ובקרב מקבלי ההחלטות ניכרת היטב גם בתוך האקדמיה ובעולם המדעי. השבוע מונה פרופ' זיו לראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים אשר הוקם לאחרונה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שהוא היה בין יוזמיו. "הרעיון התחיל לפני עשר שנים מתוך הבנה שסביבה זה נושא רחב ומולטי־דיסציפלינרי", הוא מסביר, "אנו רוצים לקדם מצוינות מחקרית והוראתית יחד עם הורדת הנושא ממגדל השן. המטרה היא שביחד עם הציבור, משרדים ממשלתיים ועמותות נוכל להגדיל את המודעות, לחולל שינויים ולהיטיב עם הדורות הבאים".
2 צפייה בגלריה
כתם טבעי, או "משאר", בתוך שדה. ערך אקולוגי גבוה.
כתם טבעי, או "משאר", בתוך שדה. ערך אקולוגי גבוה.
כתם טבעי, או "משאר", בתוך שדה. ערך אקולוגי גבוה.
(צילום: המעבדה לאקולוגיה מרחבית, אוניברסיטת בן־גוריון)
מעתה, חוקרים מיחידות על־אקדמיות שונות ברחבי האוניברסיטה, ובהן לימודי מדבר, טבע, רוח וחברה, ניהול, הנדסה ובריאות, ינהלו את מחקרם בשיתוף בית הספר, ויעבירו לסטודנטים לתואר ראשון ושני את הידע והניסיון שנצבר בתחום. גם פרופ' זיו, שעוסק בשנים האחרונות בתחום שצובר פופולריות בעולם המדעי – אגרואקולוגיה – יקדם את מחקרו תחת בית הספר החדש לקיימות ושינויי אקלים. "אגרואקולוגיה היא אוסף של פרקטיקות שנועדו לשמור על הטבע ועל המגוון הביולוגי במערכת האקולוגית", הוא מסביר, "הפרקטיקה שלי עוסקת בתהליכים ובתבניות אקולוגיות רחבות ידיים. אני מנסה להבין איך ההטרוגניות בטבע משפיעה על תפוצה ועל שפע של צמחים ובעלי חיים, ובכלל זה מערכות תלויות אדם, כמו חקלאות".
בעשור וחצי האחרונים פרופ' זיו מרכז את מחקרו באזור שפלת יהודה הדרומית. יחד עם הסטודנטים שלו הוא חוקר את תחום "כתמי בתי הגידול הטבעיים", שנמצאים בתוך שדות. "בשדות חקלאיים רבים אנחנו מוצאים כתמים טבעיים, בעיקר מסלעות או חורבות קדומות, שעליהם אין זריעה כתוצאה מהמגבלות הפיזיות שלהם. קוראים לזה 'משארים', תופעה שמוכרת בעולם כ־Land Sharing. מחקרנו מצא כי בתוך כתמים אלו נשמר מגוון ביולוגי עשיר, כולל מינים נדירים ואפילו כאלה שבסכנת הכחדה, אשר משחקים תפקיד משמעותי במערכת האקולוגית ויש להם השפעה ישירה על החיים שלנו. הכתמים האלה תורמים לחקלאי, בין היתר, בעלי חיים טורפים כמו עכבישים וזוחלים, שהינם אויבים טבעיים של המזיקים לחקלאות – ולכן הם בני ברית של החקלאים; בעלי חיים אחרים תורמים להאבקה בגידולים חקלאיים, מה שמעלה את התוצרת. המחקר הוכיח את החשיבות של השמירה על המגוון הביולוגי בתוך שדות חקלאיים. למעשה, אנו עוסקים בניסיון לגשר בין שני כוחות מרכזיים: ראשית, שמירה על מערכות אקולוגיות כמערכות תומכות חיים, ושנית, הבטחת מזון לאוכלוסיית העולם".
מפתיע לשמוע מפי פרופ' זיו כי לכתמי הגידול יש גם תרומה לתיירות המקומית. "הפריחות המרהיבות בבית גוברין, למשל, הן אטרקציה לתיירים ומקורן באותם כתמים. הטבע הוא גם משאב תיירותי והכל מתחבר יחד", הוא מסביר.
מהו האתגר הכי גדול בתחום האגרואקולוגיה בישראל?
"האתגר הוא לפעול בצורה מדויקת. ישראל היא מדינה צפופה והשטחים החקלאיים שלה נמצאים קרוב מאוד לאזורי מחייה של בני האדם. במדינה כל כך צפופה נדרשת הסתכלות מעמיקה והבנה רב־תחומית של תהליכים. קוראים לזה 'חקלאות מדייקת'. למשל, שימוש בחישה מרחוק, בלווייניים, במטוסים וברחפנים על מנת להכיר את המאפיינים של החקלאות והטבע".
האם לישראל יש ייחודיות מבחינה אקולוגית?
"ישראל היא מעבדה אקולוגית מדהימה. ישראל ממוקמת בחיבור בין יבשות ואזורים ביו־גיאוגרפיים ולכן נהנית ממגוון ביולוגי גדול. למשל, באזור המחקר שלנו יש שינוי משקעים חריף בקנה מידה עולמי: בעוד בדרום שפלת יהודה יורדים בממוצע 200 מילימטרים של משקעים בשנה, בצפונה הכמות הממוצעת היא 450 מילימטרים, שינוי המתרחש על פני 25 קילומטר בלבד. במסגרת המחקר גילינו כי בתוך 60 כתמים בשפלת יהודה הדרומית מתקיימים למעלה מ־430 מיני צומח. זה הרבה מאוד בקנה מידה עולמי".
בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון


פורסם לראשונה: 12:28, 06.06.21