"דאטה בעידן הדיגיטלי" באוניברסיטת תל אביב
תוכנית לימודים חדשה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב: "דאטה בעידן הדיגיטלי". התוכנית נלמדת במסגרת בית הספר לתקשורת ומיועדת לבוגרי תואר ראשון במדעי החברה, מדעי המחשב, הנדסה ומדעי הרוח. התוכנית עוסקת בין היתר בהיבטים של ביג דאטה, אמינות מידע, פרטיות בעידן הדיגיטלי, ניתוחי טקסט מתקדמים ועוד.
באוניברסיטה מציינים שבעולמות של מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות, שבהם כלי התקשורת וגופי הפרסום המגוונים הופכים לתלויים יותר ויותר באיסוף וניתוח דאטה, יש צורך בקידום מחקר אקדמי שמקנה לסטודנטים כלים לניתוח והבנת המציאות התקשורתית.
לדבריה של ראשת התוכנית, פרופ' שירה דביר גבירצמן, אחת המטרות של התואר היא להפגיש סטודנטים מדיסציפלינות שונות, ללא רקע בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב ולפתוח עבורם צוהר לעולמות המדיה הדיגיטלית שחולשים ומשפיעים היום כמעט על כל תחומי החיים, ובכלל זה קידום יעילות שלטונית, שיפור שירותי בריאות, ניהול יעיל של מנגנוני שיווק וצריכה, שיפור תקשורת בינאישית וחברתית ועוד. מנגד, התמורות הללו יוצרות מנגנונים חדשים של שליטה תאגידית, של שיטור חברתי, של אובדן פרטיות ופגיעה באוטונומיה של הפרט.
פרופ' אלעד שגבצילום: אוניברסיטת תל אביבראש החוג לתקשורת פרופ' אלעד שגב הסביר: "הרעיון להשקת מסלול לימודים לתואר שני בנושא העידן הדיגיטלי עלה בעקבות הביקוש הרב. במציאות שבה נתוני עתק ותהליכי דיגיטציה רק הולכים ותופסים חלק משמעותי יותר בחיים המודרניים בכלל ובמדיה בפרט, הבנו שיש צורך בעשייה אקדמית ובהכשרת מומחים בתחום הזה".
פרופ' שגב הוסיף: "עולם הדיגיטל מתפתח בקצב מסחרר, והביקוש למומחים בתחום רק הולך וגדל. לצד הידע התיאורטי, הסטודנטים בתכנית עושים התמחות בחלק מחברות התקשורת והטכנולוגיות המובילות בארץ וכך הם רוכשים ניסיון מעשי כדי להכשיר אותם לעבודה במקצועות מגוונים בעולם התעסוקה, שבמרכזם עיצוב נתוני עתק ושימוש בהם להשגת מטרות חברתיות וכלכליות בשלל זירות: בפוליטיקה, בבריאות, בשיווק, בעיתונאות ועוד".
סטודנטים מהאוניברסיטה העברית פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים
האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא "פוסט קורונה - היום שאחרי", איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.
במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.
הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.
מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".
עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות".
המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.
מתן הדגיש כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".
במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.
בדרך לחופשת סמסטר עוצרים במשרדי התעשייה
ומה עושים בקיץ? סטודנטים במרכז יזמות 360 מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו פלטפורמה ראשונית לחיבור בין משרדי הייטק וחברות גדולות לבין סטודנטים, שיוצאים לחופשת הסמסטר ומחפשים עבודה זמנית שתוכל להקנות להם כישורים וידע שישמשו אותם עם צאתם לשוק העבודה.
"התמחויות קיץ לסטודנטים הוא רעיון שקיים ברחבי מדינות שונות בעולם, אך בישראל הוא לא הצליח לתפוס וסטודנטים רבים נאלצים לעבוד בעבודות זמניות שלא יקנו להם נקודות בסיום התואר. קיום תוכנית התמחות לסטודנטים בקיץ משרתת את שני הצדדים: הסטודנטים זוכים להכיר אנשי מפתח מהתעשייה ולעבוד במשרדים גדולים שיוכלו לציין בקורות החיים שלהם, והחברות הגדולות זוכות בגיבוי משמעותי לצוות ויכולות גם לאתר מועמדים פוטינציאליים להמשך", מספרים חברי הצוות.
4 צפייה בגלריה
תוכנית סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי"
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)
הרעיון זכה בשבוע שעבר במקום הראשון בתחרות התכנית "סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי" המתקיימת זו השנה השביעית בשיתוף פעולה בין מרכז יזמות 360 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבין הארגונים: גוגל, רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד התיירות, המרכז למיפוי ישראל ומכללת ספיר. התוכנית באה לגשר בין יזמים למקבלי ההחלטות בממשלה ולמצוא פתרונות טכנולוגיים שיסייעו בפתרון הבעיות הקיימות.
הרעיון למיזם ההתמחויות נולד מחיבור בין הסטודנטים אלי פרידריך ואביה חיים שנפגשו השנה בתכנית לידרס של מרכז יזמות 360 – תכנית הכשרה למנהיגות יזמית המשלבת בין תכנים אקדמאיים לפעילות יזמית. "שמענו על התחרות וחשבנו שהרעיון שלנו טוב אז החלטנו להירשם ולחפש עוד שני חברי צוות שיצטרפו אלינו", הם מספרים. בהמשך, הצטרפו לקבוצה מעין מנחם, בוגרת האוניברסיטה והסטודנטית גל שפירא.
במשך חצי שנה נפגשו חברי הצוות לפתח את הרעיון, לבנות אתר ייעודי ראשוני וליצור קשרים עם אנשים מהתעשייה שיוכלו לחבר אותם לארגונים גדולים במטרה שייקחו חלק בתכנית וייפתחו תוכניות התמחות לסטודנטים בקיץ. כעת, שואפים חברי הקבוצה להתחיל ליישם את הרעיון בקיץ הקרוב בבאר שבע ובהמשך בערים נוספות. "למדנו המון מתהליך הקמת המיזם – איך לעבוד עם משרדים ממשלתיים, עיריות, חברות, איך למכור את הרעיון שלנו בצורה משכנעת. תהליך החשיבה והלימידה פיתח אותי מאוד", מספרת חיים.
מנהלת מרכז יזמות 360, דנה גביש, אמרה: "אני כל כך שמחה לציין שנה שביעית של שיתוף פעולה מוצלח בין מרכז היזמות של אוניברסיטת בן גוריון בנגב לבין חברת גוגל ומשרדי הממשלה. שיתוף הפעולה הזה ממשיך להתהדק ולייצר פתרונות יצירתיים ומרגשים לבעיות אמיתיות במגזר הציבורי".
מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית ב-Google, נועה אלפנט לפלר, ציינה כי "אנחנו מאמינים בכוחה של החדשנות הטכנולוגית לפתרון בעיות, כפי שאנו עושים ב-Google. החיבור בין סטודנטים, משרדי הממשלה וחברות היי-טק מובילות לפתרון בעיות גדולות הוא פורץ דרך, ואנחנו שמחים להיות שותפים לתהליך ולראות את הפתרונות החדשניים שהוצגו כאן".
פרופ' ארנון שטורם, המנהל האקדמי של התוכנית הוסיף "האתגר הגדול ביותר עבור הסטודנטיות והסטודנטים הוא ניתוח הבעיה ובחינת האלטרנטיבות. אנחנו מקדישים שעות רבות של הכשרה כדי להביאם לפיתוח של מדגים טכנולוגי המחדד את הפתרון לאור הבעיה שהוצגה".
"הזכייה בתחרות מבחינתנו היא האישור לכך שהרעיון שלנו טוב ויכול להשפיע לטובה על ארגונים רבים וגם על הסטודנטים. אנחנו הולכים לעבוד קשה, בליווי המנחים הנהדרים שלנו פרופ' ארנון שטורם ומיה וורבנקו, כדי שהרעיון ייושם בקרוב", מסכמת מנחם.
במקום השני זכו הסטודנטים איתי דר, טהר זנד ואסף שטרן שפיתחו מערכת לניהול מכרזים במשרד המשפטים ולמקום השלישי הגיעו הסטודנטים ליאוניד קננוביץ, גיא מאודובסקי, אריאל אוויזארט וניצן קורן שפיתחו אפליקציה שתקשר בין אנשים שחווים אובדן ושכול למתנדבים בתחום שחוו זאת בעצמם.
תחרות המיזמים של הבניתחומי
ועוד תחרות. תשעה סטארטאפים עלו לגמר תחרות המיזמים של המחזור השני של מסיימי תואר ראשון בבית ספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, מבין 28 מיזמים שהוקמו במהלך התואר. לאחר תקופה ארוכה של לימודים ומצגות בזום, נפגשו הסטודנטים, הסגל והשופטים פנים אל פנים בבית הספר באירוע גמר חגיגי.
את הארוע הינחה סגן דיקן בית הספר ליזמות, ד"ר יוסי מערבי, סגן דיקן ביה"ס ליזמות וראש תכנית התואר הראשון ביזמות. עוד נכחו באירוע פרופ' יאיר טאומן דיקן בית הספר, סגל ביה"ס, מרצים, מנטורים וידידי ביה"ס ליזמות. לאורך השנה האקדמית ניהלה את פרויקט הגמר פרופ' דפנה קריב, ולצידה המרצים ניר טל (מנכ"ל משכית), גלי בלוך-לירן (מאמנת מנהלים ויזמים) ורן מגד (יזם ונציג קרן מיראז' בישראל). "זו הפעם הראשונה מאז החל משבר הקורונה, שאנו נפגשים מחוץ לזום בהרכב רחב זה. בנוסף, יש פה שופטים בכירים ברמה עולמית, ולכן ההתרגשות הערב כפולה", ציין ד"ר מערבי. "הסטארטאפים השנה מייצגים חיבור מרתק של טכנולוגיה ומיזמים לטובת החברה, כגון העצמת נשים, משקה בריאות, ועוד" הוסיפה פרופ' קריב.
במקום הראשון בתחרות ובפרס של 20,000 שקלים זכה המיזם Edge Gaming – אקדמיה דיגיטלית מבוססת AI ומחקרים פסיכולוגיים-התנהגותיים לעולמות הגיימינג וה E-sports, בהובלת הסטודנטים אסף גזית ושמואל שפילמן. Edge Gaming היא פלטפורמה שתאפשר לכל מועדון גיימינג בעולם לפתוח אקדמיית אימון לגיימרים ומעריצים. טכנולוגיית האימון שפיתח המיזם מנתחת ומשפרת מיומנויות קוגניטיביות וטקטיות של שחקנים בIn-Game Missions.
במקום השני ובפרס של 10,000 שקלים זכה המיזם Night Watch – אפליקציה לנשים להעצמת תחושת הבטחון האישי ומניעת אובדן שליטה. האפליקציה משתמשת בטכנולוגיות שונות על מנת ללוות נשים, ולהזעיק עזרה במקרה של זיהוי ארועי אבדן שליטה או סכנה למשתמשות. את המיזם מובילים הסטודנטים עמית מנהיימר, שחר קובל, גל אשור ורומי נאור.
במקום השלישי ובפרס של 5,000 שקלים זכה מיזם MeMent- פלטפורמת מנטורינג בינלאומית להעצמת נשים על ידי נשים. הפלטפורמה משתמשת בבינה מלאכותית על מנת לבצע התאמות בין נשים לצורכי מנטורינג, על בסיס השכלה, נתיב קריירה, מטרות ועוד. את המיזם מובילים גל תמיר, אמיתי מעוז.
ניהול הקורונה - מכללה אקדמית ישראלית במקום ה-9
וגאווה ישראלית בתחום ההשכלה הגבוהה. אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב דורגה במקום ה-9 בדירוג WURI בקטגוריית ניהול משבר הקורונה. במקום ה-30 באותו הדירוג: MIT, מהמוסדות המובילים בעולם.
מדד ה-WURI השנתי (World Universities Ranking with Impact) לדירוג עולמי של מוסדות אקדמיים בעולם נוסד בשנת 2020 וזו השנה השנייה שבה יוצא לאור. על פי מייסדי המדד, משימתו לייצר שיטת דירוג שונה למוסדות אקדמאיים, המעריכה את התרומה הייחודית של אותו מוסד לחברה, חינוכית, חברתית, טכנולוגית ועוד. במסגרת הדירוג, השופטים הם המוסדות האקדמיים עצמם, כך שכל מוסד מדרג את כל ההצעות האחרות ומעריך את יכולותיהם של המוסדות וההשפעה האמיתית שלהם על פי קריטריונים נוקשים.
השנה הגישו מועמדות 500 מוסדות אקדמיים כולל המובילים שבהם דוגמת MIT, הרווארד, אונ' פנסיבלניה, קליפורניה טכניקל (קלטק), ברקלי, פרינסטון, אונ' סיאול, אוקספורד, קיימברידג', אולין, קולומביה, האונ' הסינגולרית, אונ' בייג'ינג,ייל ועוד. אלה השתבצו ב-6 קטגוריות שונות אשר מודדות את השפעת המוסדות על התעשייה והחברה (חמש קטגוריות קיימות, וקטגוריה שישית – ניהול משברים, שהצטרפה השנה לאור משבר הקורונה).
אפקה הגיעה למקום ה-9 בקטגוריית ניהול המשברים. לשם ההשוואה, MIT, מהמוסדות המובילים בעולם בתחום ההנדסה, דורג באותה הקטגוריה במקום ה-30. אפקה היא המוסד הישראלי היחיד שהגיע למאה המקומות הראשונים בקטגוריה. בנוסף, אפקה גם דורגה במקום גבוה בקטגוריית החדשנות
פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, אמר: "מדובר בהישג משמעותי עבורנו, זוהיא הכרה בינלאומית בתהליך בו מאות אוניברסיטאות, ביניהן מובילות בעולם, דרגו את החדשנות שלנו בהתמודדות עם משבר הקורונה בין עשרת המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. השקענו מאמצים ומשאבים רבים על מנת שההוראה והלמידה בתקופת משבר הקורונה לא יפגעו ואלו למעשה תרמו לאפשרות שלנו להמשיך להתפתח ולהצליח. וזאת בזמן שהתחושה מסביב הייתה שצריך רק לשרוד. ההכרה העולמית הזו היא מתנה נהדרת עבורנו לרגל 25 שנה לאפקה באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות המכללה".
