בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון
ניצול אנרגיית שמש, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. צפו
(צילום: רועי עידן)
ייצור אנרגיה סולרית ירוקה ומתחדשת הוא פתרון אידיאלי למדינת ישראל שטופת השמש. באחרונה משרד האנרגיה אף הגיש תוכנית להגדלת היקף ייצור החשמל הסולרי. היעד: עד שנת 2030 ישראל תפיק 30 אחוזים מהחשמל שלה באמצעות אנרגיית השמש.
למרבה הצער, אנחנו עדיין רחוקים מהיעד, בין היתר בגלל סוגיית האגירה בימים מעוננים ובלילות, וגם מפני שהמתקנים הפוטו וולטאיים הם עדיין מוצרים יחסית יקרים. במעבדה ייחודית במרכז לאנרגיה סולרית במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, מנסים לשנות את המציאות הזו, ולקרב את ישראל אל היעד על ידי הפיכת אנרגיית השמש לזולה, יעילה ונקייה יותר.
פרופ' איריס ויסולי פישר, ראש המחלקה לאנרגית שמש ופיזיקה סביבתית במכונים לחקר המדבר וחברה בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון, אירחה אותנו במעבדה, והראתה לנו מה אפשר לעשות עם השמש. צפו בסרטון בראש העמוד.
המעבדה היא ייחודית מסוגה בעולם. בניגוד למעבדות אחרות, אשר מבצעות ניסויים באור שמש מלאכותי, כמו למשל בפנסים שמדמים את תאורת השמש, במעבדה במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון משתמשים בדבר האמיתי.
"המעבדה מנצלת אופטיקה ייחודית לריכוז השמש", מסבירה פרופ' ויסולי פישר. "אנחנו לא רק מכניסים אור שמש טבעי, אלא גם מכפילים ומרכזים אותו פי כמה. זה מאפשר לנו לבחון, בין היתר, את היציבות ואת אורך החיים של ההתקנים הפוטו וולטאים. ככל שהטכנולוגיה וההתקנים יעבדו לזמן ארוך יותר, כך ניתן יהיה להמשיך לייצר חשמל לשנים רבות יותר".
6 צפייה בגלריה
המטרה, אומרת פרופ' ויסולי פישר, היא להגיע למצב שבו טכנולוגיות סולריות הן יעילות יותר וזולות לצרכן.
(צילום: רועי עידן)
6 צפייה בגלריה
פרופ' איריס ויסולי פישר, במעבדה במרכז לאנרגיה סולרית במכון לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין.
(צילום: רועי עידן)
המטרה, אומרת פרופ' ויסולי פישר, היא להגיע למצב שבו טכנולוגיות סולריות הן יעילות יותר וזולות לצרכן. אחת הדרכים לייעל את הטכנולוגיות הסולריות היא באמצעות סיב אופטי, שמשמש בתור מוליך אור. "כך אנחנו לוכדים את השמש, ויכולים לעשות ניסויים בכל סוגי הדגמים, גדולים וקטנים כאחד".
אחד הניסויים המרתקים שנעשו בשנים האחרונות באמצעות הסיב האופטי הוא ניתוח באמצעות קרן אור. "הצלחנו לרכז את השמש, ולחתוך איתה בשר חי ורקמות חיות. יכול להיות שזו תהיה טכנולוגיית העתיד, בלי להשתמש בלייזרים יקרים שדורשים הספקים חשמליים מאוד גבוהים".
המעבדה הייחודית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון, שתוכננה ונבנתה על ידי פרופ' ג'פרי גורדון ופרופ' דניאל פוירמן, זכתה לשם עולמי, והיא מרבה בשיתופי פעולה עם חוקרים בתחומים רבים מהארץ ומכל העולם.
"האנרגיה החלופית היא אחד התחומים בבית הספר לקיימות ושינוי אקלים. הוא משתלב עם תחומים שנוגעים לכל היבט בחיים שלנו, אפילו בריאות הציבור. אנחנו ייחודיים במה שאנחנו עושים ובנקודת המבט שלנו, וככל שנגדיל אותה ונוסיף אליה נקודות מבט נוספות, נוכל לקבל פתרונות יותר מקיפים", אומרת פרופ' ויסולי פישר.
בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון
פורסם לראשונה: 10:41, 03.06.21
