בחפירה בנחל חווארים שבנגב נמצאו מאובנים של זוחל ימי קדום, כמעט בשלמותו. גילו מוערך בכ-75 מיליון שנים. לפי הערכות מדובר במזוזאורוס. על המלאכה הרגישה מנצחים ד"ר ירון פינצי וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה, גיאולוגים במו"פ מדבר וים המלח ופרופ' רבקה רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים. החלקים שנמצאו נלקחו למכון לאוספים לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים לצורך שחזור.
5 צפייה בגלריה
חלקים מהמאובן הקדום
(צילום: המכון לאוספים לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומו"פ מדבר וים המלח)
5 צפייה בגלריה
תגלית מלפני 75 מיליון שנה
(צילום: המכון לאוספים לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומו"פ מדבר וים המלח)
חלקים של המאובן נחשפו במאי אשתקד, לאחר שיטפונות שפקדו את הנגב. מטיילים דיווחו כי הבחינו במאובנים על הקרקע. מדובר באתר ידוע ובו התגלו מאובנים בעבר, אך החפירות גילו כי מדובר בעצם במאובן ששייך ליצור ימי אחד. "אנשים הכירו את האתר וידעו שיש שם מאובן. אבל אחרי שנחשף יותר לאחר השיטפונות הם פנו אלינו", סיפר ד"ר ירון פינצי, גיאולוג במו"פ מדבר וים המלח של אוניברסיטת בן גוריון.
עם חשיפת המאובן לאחר השיטפונות היה חשש שיישחק מהמטיילים במסלול ומשיטפונות חדשים. לאור החשש לפגיעה במאובן חוקרי המו"פ ד"ר אשכנזי-פוליבודה וד"ר פינצי, בשיתוף רשות הטבע והגנים, החליטו להוציא את המאובן ולשמר אותו. עם סיום החפירה יוכן דגם של המאובן, ואז יהיה אפשר להציג את הדגם באתר.
חלק גדול משכבותיו של נחל חווארים הורבדו בים קדום (ים תטיס). וכעת בסלעים הלבנים של הנחלים נמצאו סדרה של חוליות של אותו יצור ימי שהתאבן. לפי הערכות הגיל של המאובן נע בין 70 ל-75 מיליון שנה. סביב הזוחל הימי נמצאו מאובנים נוספים, שיאפשרו ללמד את תנאי הסביבה, התהליכים והמגוון הביולוגי שאפיין את מרחב הנגב בתקופה העתיקה הזו
התגלית האחרונה באזור הדרום הייתה בערבה, אז התגלו שרידים של האלאסמוזאור, השייך למשפחה אחרת של זוחלים ימיים, וגילו נע בין 82 ל-85 מיליון שנה.
5 צפייה בגלריה
חלק מהחוקרים באתר שבו נמצא המאובן
(צילום: גלי ביינר, המכון לאוספים לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומו"פ מדבר וים המלח)
חוקרי המו"פ החלו בחפירות בימים האחרונים ונדהמו לגלות את המאובן כמעט בשלמותו. "הצלחנו להוציא 15 חוליות, עם הלסת ושאר העצמות", סיפרו ד"ר פוליבודה וד"ר פינצי. "החפירות מתפרשות על פני כשני מטרים על שני מטרים. כשמוצאים מאובן זה תמיד רק קצה הקרחון. לא תמיד יודעים מה נמצא. האנשים שזיהו את המאובן החשוף לא שיערו שאנחנו נמצא עוד ועוד חוליות". החוקרים מציינים כי תהליך ההתאבנות של יצור חי הוא יחסית נדיר. "ככל שהיצור יותר ויותר גדול תהליך ההתאבנות יותר נדיר. לפעמים מוצאים חוליה פה. שן שם. אבל למצוא מצבור כל כך גדול קבור בתוך הסלע, זה מאורע נדיר", הוסיפה ד"ר פוליבודה.
מאובן ימי שחי לפני כ-75 מיליון שנה התגלה בנגב
(צילום: ד"ר ירון פינצי)
ד"ר פינצי ציין כי "ההתרגשות הגדולה היא למצוא מאובן שלם יחסית". כעת יבדקו את המאובנים סביב היצור, וכך יוכלו לקבוע את הגיל המדויק שלו, מה היה עומק המים שבו חי וגם מה הייתה הטמפרטורה באזור באותה תקופה. "כל מה שאנחנו יודעים על התפתחות כדור הארץ, האקלים, הכל מתקבל מעבודות כאלה ואחרות שנותנות עדויות על תנאי עבר. גם מה שאנחנו יודעים על אבולוציה של חי וצומח. המדע מגיע ממחקרים כאלה", אמרו החוקרים. "אין הרבה תגליות כאלה בישראל", הוסיפה ד"ר פוליבודה. "אולי בגלל שאין הרבה פלאונתולוגים שמתעסקים במאובנים גדולים".
יש להדגיש כי מאובנים הם ערך טבע מוגן על פי חוק ואסור לאסוף אותם מהשטח ללא אישור מתאים. פרט לד"ר פינצי וד"ר אשכנזי-פוליבודה, שותפה במחקר גם פרופ׳ רבקה רבינוביץ מהמכון לאוספים לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
