הישג לפרופ' מאוניברסיטת תל אביב: המועצה האירופית למחקר (ERC), גוף המחקר של הנציבות האירופית, הודיעה על זכייתו של פרופ' אהוד גזית במענק מחקר יישומיי על סך 150 אלף אירו. פרופ' גזית הוא ראש מרכז בלווטניק לפיתוח תרופות, ראש הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות ניווניות, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז והפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן.
מענק המחקר היישומי (Proof of Concept) אפשרי אך ורק לזוכי ה ERC וניתן לחוקרים עבור יישום תוצאות מחקריהם אשר ממומנים על ידי המועצה. המענק ניתן לפרופ' גזית על מחקרו בתחום ההרכבה העצמית של מבנים חלבוניים פיאזואלקטריים למבנים תלת ממדיים סדורים. זו הפעם השלישית בה פרופ' גזית זוכה במענק מה-ERC.
פרופ' אהוד גזית פרופ' אהוד גזית
פרופ' אהוד גזית
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

במה עוסק המחקר? גופם של יצורים חיים בנוי מרקמות. רקמות אלו מסתדרות במבני תלת ממד תודות לשלד החלבוני המורכב מחומרים בעלי תכונות פיאזואלקטריות (היכולת ליצור חשמל כתוצאה מלחץ מכני) דוגמת הקולגן. תכונות אלו דרושות לסידור התלת ממדי ותפקודה התקין של הרקמה. רקמות במבני תלת הממד שנבנו בהנדסת חומרים עד כה נעשו לרב מג'ל והתכונות הפיאזואלקטריות היו חסרות בהן. מחקרו של פרופ' גזית מאפשר להתגבר על מכשול זה בדרך להנדסת רקמות אנושיות מתפקדות. "תודות למענק ה-ERC תוצרי המחקר אפשרו לגלות אבני בניין ננו-טכנולוגיים חדשים המקדמים אותנו לשיאים חדשים בהנדסת רקמות"' אמר פרופ' גזית.
הישג נוסף למחקרו רב השנים של פרופ' גזית - הוא הוכרז כזוכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו על תרומתו רבת המשמעות לחקר ההזדקנות הבריאה. מבין נימוקי הפרס נכתב כי "מחקריו הניבו תרומה אדירה לחקר מבנים ביו-מולקולריים, הרכבה עצמית מולקולרית וביו-טכנולוגיה. פרופ' גזית הינו מהמפתחים והמובילים של תחומים אלו והפך אותם לענף מחקר מהפכני שאומץ על ידי קבוצות מחקר רבות ברחבי העולם".
על הזכייה פרופ' גזית אומר כי הוא שמח שעבודה ארוכת השנים הובילה לתובנות שישפרו את בריאות הציבור. שני תחומי המחקר של פרופ' גזית אמנם בעלי תוצאות יישומיות שונות, אך הם מושתתים על אותו עיקרון של מבנים חלבוניים בעלי יכולת הרכבה עצמית. מבנים אלו נמצאים בבסיסן של מחלות ניווניות תלויות גיל ומהווים בסיס לפיתוח תרופות למחלות אלו, וכן יכולים לשמש להנדסת חומרים.
על שמו של פרופ' גזית רשומים יותר ממאה פטנטים אשר כמחציתם אף אושרו בארה"ב. מחקריו זוכים לתהודה ברחבי העולם, מפורסמים בכתבי עת מדעיים בולטים ואף הובילו לפיתוח קליני ופרה-קליני של תרופות לטיפול במחלות ניווניות שונות, המהוות תרומה משמעותית לקידום חקר מחלת האלצהיימר וההזדקנות הבריאה.

הישראלית החמישית

הישג גם לפרופ' דיאנה גולודניצקי מאוניברסיטת תל אביב, שהתקבלה כעמיתה באגודה האלקטרוכימית, ארה"ב – (ECS – Electrochemical Society). פרופ' גולודניצקי היא החוקרת הישראלית החמישית שהתקבלה לאגודה מאז היווסדה. פרופ' דיאנה גולודניצקי הודתה לחברי האגודה האמריקנית ואמרה: "זהו כבוד גדול בשבילי להיות חלק ממעמד של חוקרים ומדענים התורמים לפיתוח המדע והטכנולוגיה בעולם, מעמד שהיה בגדר חלום מאז עלייתי לארץ בשנת 1991".
פרופ' דיאנה גולודניצקי פרופ' דיאנה גולודניצקי
פרופ' דיאנה גולודניצקי
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' דיאנה גולודניצקי מבית הספר לכימיה, בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר היא עמיתה באגודה המלכותית לכימיה, נשיאת החברה הישראלית לאלקטרוכימיה, וחברה בהנהלת מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית בישראל INREP)). האגודה האלקטרוכימית, ECS - Electrochemical Society)) נוסדה בשנת 1989 ונועדה להכיר בתרומה משמעותית ומתקדמת של מדענים למדע ולטכנולוגיה בתחום האלקטרוכימיה ופיזיקת המצב המוצק. מספרה הכולל של חברי האגודה הוא יותר מ-8000 חוקרים ומהנדסים מכ-70 מדינות מכל העולם כמו גם כמאה חברות ומעבדות המחזיקות בחברות ארגונית . השנה נבחרו 14 חוקרים מכל העולם, כשבניהם פרופ' גולודניצקי.
מחקריה של פרופ' גולודניצקי עוסקים בין השאר בסינתזה, אפיון תופעת מעבר יונים בננו-מבנים של אלקטרודות ואלקטרוליטים מוצקים עבור התקני אחסון אנרגיה.
עבודתה הנוכחית מתמקדת בחקירת חומרים מרוכבים, בתהליכים אלקטרופורטים, במיקרו-סוללות תלת-ממדיות ובסוללות מודפסות בעלות גמישות ותכונות ייחודיות.
פרופ' גולודניצקי פרסמה 130 מאמרי מחקר ושישה פרקי ספרים. היא מחזיקה ב -19 פטנטים והקימה שלוש חברות סטארט-אפ יחד עם הפרופסורים עמנואל פלד, פרננדו פטולסקי ומנחם נתן.