רשות הטבע והגנים הלאומיים החלה בימים אלה בעבודות לשחזור החומה שהקיפה את יודפת, היישוב היהודי בגליל שנחרב בימי המרד הגדול ברומאים בשנת 67 לספירה. על מנת להקל את העבודה, הקימו העובדים במקום מסילה ועליה קרונית המסיעה את האבנים מהעמק אל ראש התל, מקום שבו נערכות עבודות השחזור. הפרויקט מבוצע במימון ובשיתוף עם משרד ירושלים ומורשת.
3 צפייה בגלריה
החומה שהקיפה את יודפת
החומה שהקיפה את יודפת
החומה שהקיפה את יודפת
(צילום: גיל נחושתן)
יודפת העתיקה, הממוקמת בראש תל, דרומית מערבית ליישוב החדש שבמועצה האזורית משגב, הייתה מיושבת כבר בתקופה ההלניסטית. באותה עת נבנתה בה חומה גדולה, מאבני גזית מסותתות. לאחר כמה מאות שנים, בעת המרד הגדול ברומאים, הגיע למקום יוסף בן מתיתיהו, לימים יוספוס פלביוס, מי שהיה מפקד הגליל מטעם המורדים. הוא ארגן את תושבי העיר והגביה את החומה באמצעות אבנים מבתי התושבים שפורקו.
יונתן אורלין, מנהל צוותי השימור במחוז צפון רשות הטבע והגנים, מספר כי החומה התאפיינה ב"בנייה יבשה", ללא חומרים שיחברו את האבנים זו לזו, למעט עפר. "בניגוד לחומה ההלניסטית, החזקה והמסודרת, הבנויה מאבנים מסיביות ומסותתות, החומה הזו הייתה מאולתרת יותר. היא נבנתה מאבנים שפורקו מבתים ביודפת, ביניהם כנראה גם 'בית הפרסקו' המפורסם (בניין ששלושה מקירותיו היו מכוסים בציורי קיר, א.ר.). בין האבנים היו רק חצץ ועפר, ואולי מעט סיד לחיבור", אמר אורלין.
3 צפייה בגלריה
המעלית להסעת האבנים
המעלית להסעת האבנים
המעלית להסעת האבנים
(צילום: גיל נחושתן)
המצור על יודפת נמשך 47 ימים והרומאים לא הצליחו להבקיע את החומה. בסיומו הצליחו לפרוץ ליישוב בשעות הלילה המאוחרות כאשר השומרים ישנו, טבחו בהם וכבשו את העיר. בן מתיתיהו וקבוצת לוחמים הצליחו לברוח והסתתרו במערה סמוכה, כאשר בסופו של דבר – לאחר התאבדות קולקטיבית – נשאר רק בן מתיתיהו בחיים. הוא חבר לרומאים והפך להיסטוריון המוכר.
"במסגרת העבודות לשימור ושחזור תל יודפת, החלטנו להקים מחדש את החומה", סיפר אורלין. "האבנים היו פזורות בכל השטח, בעיקר מתחת לתל. הממדים של החומה והתוואי ידועים לנו מהשרידים של החומה ההלניסטית, ועכשיו צריך לשחזר גם את החומה שהקים בן מתיתיהו".
3 צפייה בגלריה
העבודות באתר העתיק
העבודות באתר העתיק
העבודות באתר העתיק
(צילום: גיל נחושתן)
עובדים בתוכנית 500, להעסקת מובטלים על ידי הרשות, עסקו בחודשים האחרונים באיסוף של האבנים שהרכיבו את החומה. מדובר בכ-60 אלף אבנים, שאמורות להספיק להקים חומה באורך של כ-45 מטר, בגובה שני מטרים וברוחב של כמטר אחד. הבעיה הייתה להעלות את האבנים למקומן, ללא שימוש בכלים כבדים שעלולים להשחית את הנוף ללא היכר.
לשם כך הקימו העובדים מסילה באורך של כ-50 מטר, ועליה נעה קרונית ובה האבנים, ומעלה אותם לגובה של כ-25 מטר לכיוון התל. "זו עבודה של כמה שנים. אחרי שהאבנים יהיו למעלה, יגיעו המשחזרים והארכיאולוגים, ונתחיל בעבודת הפאזל של בניית החומה. זו ההזדמנות, לקרוא למי שמעוניין להתנדב ולהשתתף בעבודות, להגיע ולסייע בשחזור ההיסטוריה", אמר אורלין.