הניסיון של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, להכשיר שימוש בתנינים במתקני כליאה, לא עולה בקנה אחד עם החוק. השרה סילמן יצרה בעצם הגדרה חדשה ל"חיית בר מטופחת", לאחר שניסיונותיה לגייס לצידה את אנשי הדרג המקצועי של רשות הטבע והגנים (רט"ג) והדרג המשפטי של משרדה - כשלו.
מחוות הדעת המקצועית של רט"ג עולה כי אין תשתית מקצועית, המצדיקה את קידום המהלך של השרה סילמן. עו"ד שי פרץ, התובע הראשי של הרשות, שלח מכתב ליועמ"שית המשרד להגנת הסביבה עו"ד נטע דרורי, ובו עמדתו בנוגע לבקשת השרה להכרזה על תנינים כחיית בר מטופחת, לצורך שימוש במערך האבטחה סביב מתקן כליאה.
"לא נמצא בסיס מקצועי מספק לאישור החזקת תנינים במתקנים ביטחוניים בישראל, וזאת ללא תלות במסלול המשפטי שבאמצעותו תוסדר ההחזקה", נכתב. "מסקנת חוות הדעת היא כי עצם הכנסת חיית בר גדולה, מסוכנת, מאריכת חיים ובלתי מקומית למערכת ביטחונית תפעולית מורכבת, יוצרת מכלול של סיכונים משמעותיים, אשר אינם מאפשרים מבחינה מקצועית להמליץ על קידום המערך".
בשירות בתי הסוהר (שב"ס) אמרו כי הם יסתמכו על ניסיונם בכלבים בעת הטיפול בתנינים. ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, קבע כי גם בהיבט רווחת בעלי החיים מתעורר קושי משמעותי. "שימוש בתנינים כאמצעי אבטחה או הרתעה חורג מן התכליות שלשמן מקובל להחזיק חיות בר- שמירת טבע, מחקר, שיקום או חינוך - ומציב חשש מובנה כי צורכי הבטחון והתפעול יגברו על צורכי הרווחה, הטיפול הווטרינרי והתחזוקה הנדרשים לאורך עשרות שנות חייו של בעל חיים".
מנכ"ל חמת גדר על תנינים בכלא
(צילום: ירון ברנר)
בנוסף, בריחה של פרט בודד עלולה ליצור אירוע סביבתי ובטיחותי מתמשך. "תנין שיגיע למערכת ניקוז, מאגר מים, נחל, בריכת דגים או מקווה מים אחר, עשוי לשרוד לאורך זמן, להיות קשה לאיתור וללכידה, לטרוף בעלי חיים מקומיים ולסכן את הציבור", נכתב בחוות הדעת של רט"ג. ניסיון העבר לימד שמדובר בסיכון ממשי, שכן תנינים ברחו בעבר ממתקנים שבהם היו.
השרה סילמן הודיעה כי יש הבדל בין הניסיון "השלילי" עם התנינים בעבר לבין האפשרות שגוף בטחוני של מדינת ישראל, שאמון על הגנת הציבור מפני בריחת מחבלים, יהיה אחראי על התנינים, ויעמוד בתנאים של רט"ג. יש להזכיר כי בעבר נמלטו אסירים ביטחוניים, כאשר הבריחה האחרונה ארעה בשנת 2021 כאשר כמה מחבלים, ובהם זכריה זביידי, נמלטו מכלא גלבוע - ונלכדו רק לאחר כמה ימים של חיפושים.
לפי התובע הראשי של הרשות, יש לערוך הליך מוסדר, טרם מתן אישור לשב"ס להחזיק בתנינים לצרכי שמירה, ובין היתר להביא את הסוגיה לדיון והכרעת מליאת רשות הטבע והגנים. בפועל, השרה סילמן החליטה לעקוף את כל הרשויות ולאשר בעצמה לשירות בתי הסוהר להחזיק תנינים.
המהלך של השרה סילמן זוכה להתנגדות משורה של ארגונים סביבתיים. מתנו לחיות לחיות ומהמטה לקידום טבעונות בצה"ל, אנימלס וחוות ההצלה קרן אור נמסר: "אנו מתנגדים בתוקף לשימוש בבעלי חיים כאמצעי שמירה והרתעה. תנינים הם בעלי חיים חשים ומרגישים, בעלי צרכים מורכבים של מרחב, מים, טמפרטורה והתנהגות טבעית. ספק רב אם הצבתם בבתי הכלא יכולה להלום את חוק צער בעלי חיים".
הארגונים הזכירו את הרג מאות התנינים בבקעת הירדן: "כבר ראינו לאן זה מוביל: בחוות פצאל נטבחו מאות תנינים בלי שום סיבה, לאחר שיובאו לייצור עורות. אסור ליצור עכשיו את הכישלון הבא. יש היום אינספור אמצעים אמיתיים: מצלמות, חיישנים, גדרות אלקטרוניות ומגדלי שמירה, כך שאין שום הצדקה לשימוש בתנינים. ספק רב גם אם התנינים המיועדים לכך בעלי מזג תוקפני ובלאו הכי בחורף הם מאיטים את קצב חילוף החומרים שלהם, הופכים לאיטיים מאוד, ומפסיקים לאכול. ביטחון צריך להשיג באמצעים אמיתיים, לא באמצעות בעלי חיים. אנו שוקלים לעתור לבג"ץ בנושא".





