אחד היצורים הימיים הפשוטים ביותר לכאורה - האיצטלן - הנפוץ במפרץ אילת ונחשב לייצור עם "מוח פשוט", מסוגל ללמוד ולזכור חוויות מהסביבה שלו. כך עולה מחקר ראשון מסוגו בעולם, שערכו חוקרים מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
החוקרים סבורים שהתגלית מאירה באור חדש את עולם החי התת-ימי, ומציעים כי יכולות קוגניטיביות בסיסיות נפוצות הרבה יותר מכפי שחשבנו. החוקרים אמרו: "אם גם יצור יחסית פשוט כל כך מסוגל ללמוד ולזכור, ייתכן שמנגנוני הלמידה הופיעו מוקדם מאוד באבולוציה של בעלי החיים. מפני שאיצטלנים נחשבים קרובים לבעלי חוליות, הם עשויים לשמש מודל חשוב להבנת התפתחות המוח והזיכרון".
המחקר נערך בהובלת הסטודנטים בר גבסו וגיא זר-אשל ובהנחייתם של פרופ' נועה שנקר ופרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. פרופ' יובל משתייך גם לבית הספר סגול למדעי המוח. המחקר פורסם בכתב העת Scientific Reports .
החוקרים הסבירו כי לאיצטלנים בוגרים יש מרכז עצבים יחסית פשוט ואין מבנה מוח מפותח כמו אצל דגים, יונקים או בני אדם. במסגרת המחקר, צוות החוקרים התמקד במין האיצטלן הנפוץ ביותר במפרץ אילת, מהסוג פוליקרפה, ובחנו כיצד הם מגיבים לגירויים חוזרים.
ממצאי המחקר הראו שכאשר האיצטלנים נחשפו שוב ושוב למגע עדין, הם הפסיקו בהדרגה "להיבהל" ולהתכווץ - תופעה מוכרת בשם התרגלות (הביטואציה). לעומת זאת, לאחר גירוי חזק יותר, הם הפגינו תגובה מוגברת, המעידה על רגישות יתר (סנסיטיזציה).
גבסו: "לחקור למידה וזיכרון ביצורים פשוטים כמו איצטלנים הוא אתגר מסקרן במיוחד עבורי. מדובר בבעל חיים ימי בסיסי, בעל מבנה גוף מינימלי הכולל בעיקר פתחים לכניסה ויציאה של מים וסל זימים. אז כיצד בודקים אם יצור כזה לומד וזוכר? במחקר התמקדנו בתגובה הטבעית שלו להתכווץ בעקבות מגע. פיתחנו מערך ניסוי עם מערכת אוטומטית שהפעילה גירויים בצורה מבוקרת, תיעדנו את תגובות האיצטלן וניתחנו אותן באמצעות כלים של למידת מכונה. כך ניתן היה לזהות דפוסי התנהגות, לעקוב אחר תהליכי התרגלות לגירוי ולבחון האם נשמר זיכרון לאורך זמן"
פרופ' שנקר הוסיפה: "למרות שמדובר ביצורים עם מרכז עצבים פשוט מאוד, מצאנו שהם מסוגלים לשנות את ההתנהגות שלהם בהתאם לניסיון העבר - ואף לשמור את השינוי לאורך זמן. למעשה, האיצטלנים הראו סימנים של זיכרון גם לאחר הפסקה בגירויים, מה שמרמז על יכולת למידה מתמשכת".
פרופ' יוסי יובל אמר: "איצטלנים הם יצורים ישיבים שמסננים מזון מהמים. הממצא המרכזי הוא שלמידה פשוטה, ללא התניה קיימת גם אצל יצורים 'משעממים' כאלה שאין להם מוח מורכב, רק צבר נוירונים עם כמה אלפי תאים. מכיון שמדובר ביצורים קרובים מאוד לחולייתנים הראשונים הממצא מרמז שלמידה כזו התקיימה כבר אצל האב הקדמון של כל החולייתנים".
כמו כן, פרופ' שנקר מציינת שבמחקר קודמים, צוות המעבדה שלה גילה שהאיצטלנים מסוגלים לגדל מוח חדש לאחר הסרת המוח הישן. כעת, פריצת הדרך פותחת דלת לשאלות מדעיות חדשות - האם הזיכרון עובר גם בתהליך של מוח רגרנטיבי והאם הזיכרון בכלל מתקשר לאיברים אחרים בגוף.
פרופ' שנקר סיכמה: "העבודה שלנו מראה שגם יצורים שנחשבים פשוטים מאוד, ולעיתים אף 'חסרי מוח', מסוגלים להפגין יכולות למידה וזיכרון. זה משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על התפתחות היכולות הקוגניטיביות בעולם החי וזה אפילו משנה את הדרך בה אני מתייחסת אליהם. העובדה שאיצטלנים, הקרובים אבולוציונית לחוליתנים, מפגינים דפוסים כאלה - פותחת פתח להבנת המקורות הקדומים של למידה וזיכרון. מעבר לכך, לאיצטלנים יש יכולת יוצאת דופן לחדש את גופם -כולל מערכת העצבים. שילוב זה בין רגנרציה לבין זיכרון מעורר שאלה מסקרנת: האם זיכרון יכול "לשרוד" גם אחרי שהגוף - ואפילו המוח - מתחדשים?"
