בשיתוף קק"ל
כבר בתחילת המאה ה-20, יזמה קק"ל נטיעת עצים, במקביל למפעל רכישת הקרקעות. מפעל הייעור של קק"ל נמשך מאז ועד עתה ובמסגרתו נטעה למעלה מ-240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם מאדמות ישראל.
אך נטיעה לא מספיקה כשלעצמה. במקביל קידמה קק"ל בכל השנים הללו את שטחי היערות, לרווחת הציבור בישראל ולרווחת השמירה על הסביבה ועל היער, כמערכת אקולוגית עשירה ומתפקדת. היא גם קידמה את תכנית המתאר הארצית הראשונה בישראל - תמ"א 22, וכיום על פי תמ"א 1, מקדמים בקק"ל תכנון נרחב לכלל שטחי היער, ופעולות נרחבות לשמירה על שטחי היער של ישראל.
מהי תורת הייעור החדשה של קק"ל, איך משקמים יער אחרי שריפה וכיצד מנגישים את היערות לציבור הרחב? יצאנו למסע ביערות הראשונים שהוקמו על ידי קק"ל
יער טבריה / יער שוויץ, יערן: עוזי אליהו
עוזי אליהו הוא העובד הוותיק ביותר בקק"ל והוא יערן בגוש טבריה, באזור גליל תחתון גלבוע. הוא שהיה שותף, במגוון תפקידים ובאינספור הישגים אבל מעבר להכול, נדמה שהוא מכיר כל עץ ומחובר לכל רגב אדמה.
ואכן, עוזי אחראי על שטח של כ-30 אלף דונם – יער מנחמיה, יער טבריה, יער לביא, יער טוראן, יער עין דור, בקעת יבנאל ויער רכס ליבנים, יער מסד ועוד הפעם בחרנו לדבר דווקא על יער טבריה, שנקרא גם יער שוויץ בגלל שאומץ על ידי קהילת יהודי שוויץ.
"היער הוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת ונועד להגן על טבריה מסחיפת קרקעות ברכס התלול מעל העיר ומעל כביש 90 ועד לאגן מי הכנרת", מספר עוזי, "הרעיון עלה בגלל אסון טבע שהתרחש בשנת 1934, אחרי אסון של שיטפון בו נהרגו כמה עשרות אנשים בטבריה, החלו הבריטים לבצע עבודת פתיחת שבילונים - מעין טראסות - כדי להאט את זרימת מים וגם נטיעת מיני עצים, שימנעו סחיפת קרקע ועצירת הקרקע על ידי השורשים. הם נטעו, אבל הנטיעה, בגלל התייבשות מי התהום, הביאה עם הזמן להתייבשות העצים".
עבודות הייעור ושימור הקרקע שעשו הבריטים לא הוכיחו את עצמן לאורך השנים. כשקק"ל נכנסה לתמונה יחד עם אנשי מקצוע שהגיעו בעיקר מאירופה, בנו דוקטרינת ייעור יעילה ומתאימה יותר והיום היא מתעדכנת לאורך השנים. זו תורת הייעור החדשה.
"בשנות ה-80 המוקדמות קק"ל התחילה להחליף את הצמחייה הקיימת באלה אטלנטית, חרובים ובעיקר סוג של ברוש שנקרא טטרקליניס, שמקורו בצפון אפריקה וייחודו בכך שהוא שורד בתנאים קשים ואינו זקוק להרבה מים ובעיקר - הוא יודע להשתקם אחרי שרפות קשות והוא חי מאות שנים. צריך להבין, ב-5 השנים האחרונות יער שוויץ נשרף 3 פעמים והעץ הזה יסייע בשימור הקרקע", מסביר עוזי. ביער שוויץ (שבטבריה), לו נוספו בשנים האחרונות כ-100 דונם של חורש חדש, יש דרך נוף מדהימה של 6 ק"מ, שמתחילה בכניסה הדרומית של טבריה ויוצאת באזור אכסניית הנוער פוריה, שם גם הוקם מצפה ע"ש אורון שאול ז"ל. יש שם גם מספר חניונים.
"לאחרונה, נפתח שם אחד המצפורים היפים בארץ, על מרפסת תלויה", מספר עוזי בגאווה גלויה. ביער עצמו עובר שביל ישראל ובחלק הסגור, יש 5.5 שביל הליכה ושביל אופניים וגם סינגל מעגלי לרוכבי אופניים של 13 ק"מ. עכשיו עומלים שם על שיפור ותחזוקה של כבישים, דרכים וניקוזים במקום.
יער משואה / יער בריטניה, יערן: יוסי שרואני
יוסי שרואני עובד בקק"ל כבר כ-15 שנים והוא משמש כיערן של יער משואה (יער בריטניה), יער חרובית, יער עישי, יער גדרות, יער בילו ויער צפית.
לפני שעבד כיערן היה שרואני ביחידת הביצוע של קק"ל והיה אחראי על הקמת יער משואה, הלוא הוא יער בריטניה, שם שקיבל יער משואה בשנות ה-90, בעקבות תמיכתה של קהילת יהודי בריטניה בישראל.
יער משואה נמצא מזרחית לאזור ההר הגבוה, במישור הדרומי של מישור החוף והיסטורית הוא חיבר בין תילי לכיש, עזקה, שם יש אתר ארכיאולוגי, בו ישב, על פי הסיפור, גוליית לפני הקרב עם דויד, ותל צפית. "התילים הללו היו במעבר בין אזור החוף לירושלים ושמרו על הדרכים העתיקות לירושלים ששימשו את הצליינים, ששילמו על הזכות לעבור בדרך", מספר שרואני.
יער משואה בנוי מחורש ים תיכוני טבעי וזה היסוד שלו. לימים, בתחילת שנות ה-50, קק"ל לקחה חלקים מהיער ועל החורש הטבעי הוסיפה אורנים וכיום זה יער מעורב. "האורנים נותנים את ההגנה והסכך לחורש הים תיכוני. זה מאפשר לחורש הטבעי לצמוח טוב יותר וזה תפקידם בחייהם הקצרים יחסית (בין 70 ל-100 שנה). הם נותנים לחורש את ההגנה הטבעית כדי שיאחז בקרקע טוב יותר", מספר שרואני.
ביער משואה יש אתר שבו ניצב, בנקודה הגבוהה ביותר בפארק, מגדל תצפית הנקרא "מצפה משואה" ותפקידו להגן מפני פרעות ושריפות. "עד היום המגדל משמש לכך והוא מאויש יותר בחודשים החמים, מאפריל ועד תום העונה החמה, שרק הולכת ומתארכת אל תוך חודשי דצמבר ואפילו ינואר", אומר שרואני ומחבר את הטבע אל משבר האקלים שהקדים להגיע.
בפארק בריטניה יש גם שבילי אופניים ארוכים לרכיבת שטח ובתל עזקה, עליו כתבנו קודם, עומדים לפתח בקרוב פארק בתוך הפארק, סביב התל הארכיאולוגי. היער הוא חלופה איכותית לפארקים היותר סואנים במרכז ומציע כ-20 אלף דונם של חורש טבעי ים תיכוני וחורש אורנים ושוכן בסמוך לפארק עדולם ולפארק בית גוברין, כך שהוא מאפשר טבע קרוב למרכז וכדאי לנצל זאת.
יער שחריה/יער המלאכים, יערן: ויקטור כלפון
ויקטור כלפון, הוא יערן של גוש לכיש השייך למרחב דרום, באזור הנגב הצפוני.
הוא עובד בקק"ל 15 שנים, מתוכן כ-3 שנים כיערן ואחראי על יערות שחריה, לכיש, גוברין, אמציה וגם כאלה הנמצאים מערבה יותר באזור קוממיות, פלוגות, מורשה, איתן ועוד.
יער שחריה הוא אחד היערות הגדולים שיש בדרום. הוא משתרע על כ-7,000 דונם ואליו מגיעים בכביש 35 או במחלף קריית גת בכביש 6, מה שהופך אותו לנגיש מאד גם לתושבי מרכז הארץ, שתוך 35 דקות יכולים להיות בתוכו של היער הגדול והמגוון הזה.
"ליער שחריה - המלאכים יש היסטוריה מורכבת", אומר ויקטור, "את השם שחריה קיבל היער ממעברה שהייתה שם, מזרחית מקרית גת והשם 'מלאכים' נוסף לו מאוחר יותר בגלל תורמיו המעורבים, יהודים מלוס אנג'לס".
שותלי היער הראשונים הגיעו ב-1956 מתוך תושביה של המעברה, שפורקה מאוחר יותר. כשפורקה המעברה הוקמה במקום חווה של תנועת הקיבוץ המאוחד. גם היא פורקה במהלך שנות ה-60. "היערנים הוותיקים באזור מספרים שלקראת שנות ה-70 החלו לבצע נטיעות כחלק מפעולות של לשכת התעסוקה, שרצתה להעסיק מובטלים ואלה שתלו את המשך היער והגדילו אותו", מוסיף ויקטור.
היום, היער הענק הזה מספק הרבה עניין וויקטור מאד גאה בו. "מה שמיוחד ביער זה שהוא מחדש את עצמו. העצים כאן מגדלים עצים וזה נקרא גידול יער טבעי. הוא מאד ייחודי בכך באזור הדרום ומתאפשר משום שיחסית לשאר דרום הארץ, יש בו יותר משקעים", הוא מסביר.
ביער יש גם פריחות של רקפות, נרקיסים וכלניות בעונתם, יש אתרים ארכיאולוגים בתוכו כמו שביל בית הבד, שביל הגתות ועוד. במקום מקימים כרגע מרכז מבקרים במגדל התצפית הישן, ששימש צופים שהתריעו מפני שרפות. במרכז עצמו יהיה הסבר על היער ועל תפקידו של המגדל. ליער יש גם אפליקציית ניווט, שסורקים כשמגיעים ליער, והיא מנווטת לשבילי הליכה, לאזורי הפריחה בעונה ולאזורים הארכיאולוגים. אל היער מגיעות הרבה קבוצות של מתנדבים, בתי ספר ותנועות נוער. בגלל מיקומו הוא הופך לגורם המערב את הקהילה בטבע הסובב אותה.
"יש ביער גם שטח מרעה בקר שעשינו בקק"ל באופן מבוקר יחד עם רועים מהסביבה והוא יביא לפריחה מוגברת של הרבה זני פרחים ובעתיד יהיה פתוח למבקרים", אומר ויקטור לסיום.
240 מיליון עצים על 920 אלף דונם זה אולי סיכום מספרי של מפעל הייעור של קק"ל אבל המשמעות האמיתית נמצאת במיליוני הישראלים שנופשים כל השנה ביערות קק"ל ונהנים מהשפע הירוק שמציע הטבע הישראלי המתחדש כל העת. אל הקו הראשון של השומרים על הארץ - גיבורי כוחות הבטחון, גיבורי כוחות הסיוע וההצלה, אפשר להוסיף את יערני קק"ל שכבר יותר מ-120 שנה משביחים את האדמות והטבע ומקרבים אותם לרווחת הציבור הישראלי.
בשיתוף קק"ל
