תקציר פרק מינים פולשים בדוח המבקר
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
במשך שנים ארוכות התבססו בישראל מאות ואף יותר מינים פולשים הגורמים נזקים לאדם ולסביבה לרבות נזקים כלכליים, ומשרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים לכך ואינם מנהלים את הסיכונים ואת אפיקי הפעולה הנדרשים למניעת הנזקים ולצמצומם. כך עולה מהפרק העוסק בטיפול במינים הפולשים בישראל בדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ג'). השורה התחתונה היא שלישראל אין תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי.
המבקר הביא לדוגמה שני מינים פולשים, הגורמים לנזק רב. הראשון הוא טרמיט-העל הפורמוסי, שהתגלה לראשונה בישראל על ידי מומחה לטרמיטים ומידע בעניין הועבר לידיעת המשרד להגנת הסביבה במאי 2019. המבקר מצא כי רק בסוף ספטמבר 2020 החל המשרד בטיפול בטרמיט. המבקר העיר כי פעולות המשרד בעניין זה, לו היו מתבצעות סמוך לקבלת המידע מהמומחה יכלו לסייע במניעת התפשטות הטרמיט. הטרמיט ידוע בעולם כגורם לנזקים ניכרים ונכלל ברשימת 100 המינים המסוכנים ביותר. לדוגמה, בלואיזיאנה הוערך הנזק השנתי מטרמיט-העל-הפורמוסי בכ-500 מיליון דולר ובניו-אורלינס לבדה בכ-300 מיליון דולר.
מין נוסף הוא נמלת האש הקטנה, שהתגלתה לראשונה בישראל בשנת 2005, ומאז התפשטה בכל רחבי הארץ. ב-2013 העריך המשרד להגנת הסביבה את נזקיה בכ-1.22 מיליארד שקלים לשנה, בהנחה של התפשטות מלאה.
המבקר הצביע על שורה ארוכה של ליקויים בתחום. בביקורת נמצא בין היתר כי לישראל אין אסדרה נורמטיבית ייעודית מחייבת לצמצום ומניעה של נזקים הנובעים מהתבססות מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח.
זאת, בניגוד לגישה המרכזית המקובלת בעולם בעניין ניהול בטיחות ביולוגית, למשל בהשוואה לחוק המינים החדשים בניו זילנד, לחקיקה הלאומית להדברת חירום של מינים פולשים באוסטרליה ולהוראות הדירקטיבה האירופית לגילוי ודיווח מידע בר קיימא.
מבקר המדינה העיר עוד כי בהיעדר גוף מתכלל עבור מינים פולשים בתחום שאינו קשור לצומח ובהעדר גוף מתאם בין כלל העוסקים במניעת מינים פולשים ובטיפול בהם (כגון: המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים), קיים קושי לאגם את כלל הידע הקיים בנושא, לפקח על ביצוע התקנות הקיימות או לבצע הערכת סיכונים ולהוציא לפועל את אפיקי הפעולה. הקושי בא לידי ביטוי בעיקר כאשר נדרשת תגובה מהירה או כאשר נדרשים ממשקי פעולה בין-משרדיים.
עוד מצא מבקר המדינה כי בישראל אין איסור מחייב בעניין שחרור לטבע של אורגניזמים שהם מינים פולשים שיובאו לצורכי נוי ופנאי; למרות האיסור על יבוא צמחי מים שהם מינים פולשים לצורכי נוי, הם מופצים ללא הפרעה באמצעות משתלות, כך לדוגמה יקינטון המים וחסת המים; אין אסדרה חוקית של מנגנון לפינוי וגריטה של ציוד הנגוע במינים פולשים, כמו ריהוט הנגוע בטרמיטים.
בביקורת נמצא עוד כי הפתרונות הנוכחיים למניעת חדירה של מינים פולשים, שאינם קשורים בצומח במעברי הגבול ובנמלים בכניסות לארץ הם חלקיים, אינם נותנים מענה לכלל אפשרויות החדירה ואינם כוללים את הבדיקות הנדרשות למניעת כניסת מינים פולשים.
בנוסף, בישראל אין בעלי תפקידים שתפקידם לבדוק מינים פולשים מזיקים שאינם קשורים לצומח, זאת בהשוואה לארצות הברית שם מוצבים במעברים מדי יום ביומו כ-61,500 עובדים ייעודיים לבדיקת סחורות במעברי הגבול הימיים והיבשתיים, ובהם מומחי חקלאות וסוכני אכיפה.
עוד כתב מבקר המדינה כי המשרד להגנת הסביבה לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישת מינים מסוכנים הגורמים לנזקים, לא יצר תוכנית למוכנות מוקדמת להגעתם ולא קבע מערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססותם ואת התפשטותם המהירה. המבקר הדגיש כי קיים חשש שגם הפעולות שננקטו לא יצליחו למגר אותם ולמנוע את הנזקים הניכרים שהם גורמים.
המבקר אנגלמן העיר כי המשרד להגנת הסביבה לא מבצע תהליכים מובנים של הערכת סיכונים, ניהול סיכונים והערכות כלכליות לגבי מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח, באופן שניתן להטמיעם בנהלים ובמערכת השיקולים לאפיקי פעולה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "במשך שנים רבות, נושא השמירה על המערכות הטבעיות בכלל, והמינים הפולשים בפרט, לא קיבל את תשומת הלב הנדרשת על ידי ממשלת ישראל ובתוכה המשרד להגנת הסביבה. עם כינונה של הממשלה הנוכחית והנחייתה של השרה - זה השתנה. כעת, המטרה היא להעביר את הנושא לראש סדר העדיפויות ולאפשר את הטיפול הראוי בנושא, בין השאר בהיבט האסדרתי שהודגש על ידי דוח המבקר. במהלך החודשים שחלפו מאז הקמת הממשלה, הותנע מחדש הליך העבודה הבין משרדי בין גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים בנושא זה, כולל עבודה על מסמך הערכת רגולציה משותף, במטרה להגיע לפתרון אסדרתי ראוי ומושכל".
בפרק נוסף בדוח מצא המבקר ליקויים בקרן לשמירת הניקיון. המבקר אנגלמן כתב שעל אף המשאבים הכספיים הניכרים שעמדו לרשות הקרן לשמירת הניקיון, ועל אף השפעותיה הסביבתיות השליליות של הטמנת הפסולת בקרקע, זו עודנה השיטה הנפוצה בישראל לטיפול בפסולת - 77% מסך הפסולת העירונית המופקת מוטמנים.
המבקר כתב כי מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה והנהלת הקרן יפעלו ליישום התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת שהוכנה בשנת 2020; וכי הנהלת הקרן תבצע הערכה שוטפת של אפקטיביות פעולות הקרן באמצעות קביעת מדדי תוצאה סביבתיים הנגזרים ממטרותיה והטמעת תהליכי בקרה על יישום החלטותיה.
מומלץ כי המשרד להג"ס והנהלת הקרן ישלימו את הבחינה של מכלול הפעולות הדרושות לשיפור וייעול של פעילות הקרן לשם השגת המטרות שלשמן הוקמה. תוצאות בחינה מקיפה זו, ראוי שישמשו לטיוב ניהול הקרן ופעילותה כדי שתוכל למצות את משאביה באופן המיטבי למימוש ייעודה.
כמו כן נמצא כי היקף הטמנת הפסולת העירונית בישראל גבוה כמעט פי שניים מהיקף ההטמנה במדינות ה-OECD. כספי הקרן לשמירת הניקיון, אשר אחת ממטרותיה הראשיות היא לפעול להפחתת הטמנת הפסולת בישראל ולעודד את השימוש בשיטות החלופיות לטיפול בפסולת, נוצלו באופן חלקי (36.9%); זאת על אף העלייה המתמדת בהכנסות הקרן. על כן בשנת 2020 הצטברו בה כספים עודפים בסך 3.22 מיליארד שקלים.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי ההיקף הגדול של הטמנת הפסולת בישראל (כ-4.4 מיליון טונות פסולת עירונית בשנת 2019) והניצול החלקי של כספי הקרן מחייבים התמודדות עם בעיות אפשריות אשר יכולות להסביר את המצב שנוצר, ובהן חוסר פעילות מספקת של הקרן; השקעת כספי הקרן בפרויקטים שאינם אפקטיביים להשגת המטרה; חסמים בהוצאה לפועל של פרויקטים שמתקצבת הקרן, שאינם מאפשרים את ניצולה האפקטיבי למימוש יעדיה בנושא; וחוסר אפקטיביות של מנגנון הטלת היטל ההטמנה לשם הפחתת הטמנת פסולת בקרקע.
