היערנים היו משוכנעים שעצי הזית העתיקים, שנשרפו כמעט כליל, לא ישרדו. העצים, בני כ-100 שנה, שעמדו בחניון בפארק אילון, נפגעו קשות בשריפה, ובקק"ל כבר העריכו כי אבדו. אלא שתהליך שיקום ייחודי הצליח להציל חלק מהם – וכיום הם ממשיכים את חייהם כעצי בונסאי.
ימים אחדים לאחר השריפה השריפה הגדולה ב-2025 ערכו אנשי המקצוע של קק"ל סיור בשטח. בסיור התברר כי על אף שהגזעים ונוף העצים נשרפו, צוואר השורש של חלקם נותר חי. העצים לא יכלו עוד לשמש כעצי צל רחבי נוף בחניון, אבל הוחלט שלא לוותר עליהם. במקביל לשיקום החניון ושתילת עצי זית בוגרים, נעקרו הגדמים השרופים של העצים הזקנים והם הועברו בחלקים למשתלה, בניסיון להצילם ולהעניק להם חיים חדשים. בסך הכול חולצו כ-60 גדמים.
את הגדמים הניחו במצע מיוחד בשם פומיס, המאפשר שמירה על לחות אופטימלית וכניסת חמצן לסביבת השורשים, כדי להפחית את הסיכון להתפתחות ריקבון. כדי לעודד את תהליך ההשרשה, הגדמים נשמרו בחממה בעלת וילונות סגורים, בתנאים של חום ולחות גבוהה של כ-70%.
עצי הזית חזרו לחיים
(צילום: שלו שלום)
רותם אטיאס, מנהל המשתלה (מימין) ומיכאל ארזי
(צילום: שלו שלום)
שי כהן, אמן הבונסאי של הגן הבוטני בגבעת רם בירושלים, נקרא לדגל ופעל להציל אותם בטכניקה מיוחדת. בשלב הראשון מסירים את מרבית העלווה מהגדמים, כדי לצמצם את איבוד המים ולמנוע את התייבשותם טרם תתפתח מערכת שורשים חדשה. כעבור כחודש התחילו לפרוץ מהעצים עלים חדשים ורעננים. אחרי כמה שבועות נוספים התחילו להיווצר גם שורשים.
בעולם הבונסאי לעצים מבוגרים בעלי היסטוריה יש מבנה וטקסטורה ייחודיים וערך אמנותי ובוטני רב. במקרה זה, המראה העתיק וסימני השריפה שנותרו על הגדמים צפויים להפוך לחלק מרכזי בעיצובם.
העץ שוב פורח
(צילום: שלו שלום)
רותם אטיאס, מנהל משתלת אשתאול מקק"ל, הסביר כי "העצים נפגעו באופן קשה, אך גילינו שבתוך הגדמים עדיין נותרו חיים. הטיפול המדויק והתנאים בחממה מאפשרים לפתח מערכת שורשים חדשה ולהפוך עצים שנחשבו אבודים לעצים בעלי אופי וסיפור יוצאי דופן. ומה שחשוב הוא שהשתילים האלה הולכים לחיות". בקק"ל מעריכים כי יתמזל מזלם אם יצליחו להכין כ-20 עצי בונסאי.
אחרי שישלימו את ההשרשה יעבירו את הגדמים תהליך עיצוב ייעודי כבונסאי, ובהמשך יציגו אותם לקהל הרחב בגן הבוטני בגבעת רם ובמשתלת אשתאול של קק"ל. ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני בגבעת רם וממחברי הספר האדום העוסק בצמחים בסכנה, סיכם: "לבלוב גדמי הזיתים העתיקים מדגיש לנו את החיות ואת כוח ההתחדשות והשרידות של העצים, יצורים שחיים יותר מאיתנו ומייצרים הרבה יותר צאצאים מאיתנו".
