העורב האפור ממשיך לשמור על התואר של הציפור הנפוצה בישראל, לאחר קרב צמוד מאוד עם המיינה המצויה ויונת הבית. כך עולה מנתוני ספירת הציפורים הגדולה לשנת 2025, המתפרסמים הבוקר (יום ב').
העורב האפור הופיע ב-61.7% מהדיווחים שהתקבלו, המיינה המצויה נצפתה ב-57.9% מהדיווחים ואילו יונת הבית הסתפקה במקום השלישי עם 53.8% מהדיווחים שהתקבלו מכל רחבי הארץ. במקום הרביעי נמצאת הצוצלת, הדררה הגיעה למקום החמישי ולאחר מכן נמצאים הבולבול הממושקף, דרור הבית, צופית בוהקת, ירגזי מצוי והשחרור – שסוגר את רשימת עשרת הגדולים.
צילומים: shutterstock
בבחינת השכיחות של אותם עשרת המינים המובילים ביחס לשנים קודמות, ניתן לראות מגמת עלייה במספר הדיווחים של המיינה והדררה. מדובר במינים פולשים, המרחיבים את תפוצתם בהדרגה. אצל העורב והיונה ניכרת יציבות יחסית ואצל דרור הבית והבולבול הממושקף - מגמה של ירידה בשכיחות, גם אם בשנה האחרונה חלה עליה במספר הדיווחים שלהם.
מהנתונים עולה כי באזור הצפון הציפור הנפוצה היא העורב האפור ולאחר מכן יונת הבית והמיינה המצויה. באזור המרכז הציפור הנפוצה היא מיינה מצויה ואחריה העורב האפור והדררה. באזור הדרום מוביל דווקא דרור הבית ולאחר מכן יונת הבית והצוצלת. העורב האפור מסתפק רק במקום הרביעי בדרום, מקום אחד לפני המיינה המצויה.
במסגרת הספירה השנה התקבלו 1,400 דיווחים - עלייה של 11% לעומת שנת 2024. קרוב ל-52 אלף ציפורים ו-144 מינים תועדו בספירה השנתית שנערכה זו השנה ה-20. הספירה מנוהלת על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.
מטרת הספירה היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מינים שונים של ציפורי בר בערים ובאזורים מיושבים (כמו אזורי תעשייה, כפרים שיקומיים, בסיסי צה"ל וכדומה), לזהות שינויים בתפוצת המינים, לאסוף נתונים שיהוו בסיס מדעי למחקרים עתידיים בתחום ולקדם מיזמים המיטיבים עם הציפורים. הספירה גם מהווה דרך לחבר את הציבור לטבע, ומציעה, בתקופה זו במיוחד, פעילות של הנאה משותפת, השראה ושלווה.
השנה התקבלו דיווחים מ-204 יישובים ( גידול בהשוואה ל-182 יישובים שמהם דיווחו בשנת 2023 ו-179 יישובים בשנת 2024). בולט במיוחד הגידול במספר התצפיות מיישובי הדרום (52%) והצפון (56%) בהשוואה לשנה שעברה. תל אביב הייתה שיאנית הדיווחים עם 175 תצפיות.
מארגני ספירת הציפורים הסבירו כי שכיחות התצפיות במיני הציפורים חושבה על ידי חלוקת סך כל הדיווחים שהתקבלו במספר הדיווחים שבהם הופיע כל מין. ניתוח זה מאפשר להעריך את הסיכוי לצפות במין מסוים במהלך תצפית. לצורך ניתוח התוצאות נעשה שימוש בדיווחים שהתקבלו החל משנת 2019, השנה שבה החלה קליטת נתונים באמצעות אפליקציית eBird, המאפשרת איסוף מדויק של מידע על מיקום, משך וטווח הספירה.
במטרה לכלול בניתוח מספר מרבי של דיווחים מהשנים הללו, נבחרו רק דיווחים שבוצעו בתחומי יישובים, נמשכו בין 5 ל-15 דקות, והתקיימו בטווח תנועה של פחות מ-300 מטר. כתוצאה ממגבלות סינון אלה ייתכנו הבדלים בהשוואה לתוצאות שפורסמו בדוחות סיכום קודמים.
במהלך הספירה השתתפו מאות אזרחים מכל רחבי הארץ – מילדים בגני ילדים ועד גמלאים – שסיפרו על תחושת מעורבות, למידה, והנאה מהתצפיות. יחד עם זאת, עלו גם אתגרים: קושי בזיהוי מינים, זיהוי שגוי של ציפורים בתנועה או בלהקות, תנאי מזג אוויר לא נוחים, ומיעוט תצפיות בחלק מהמקרים. מארגני הספירה אמרו כי כלים כמו אפליקציית Merlin עשויים לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו.
השנה הושק במסגרת הפרויקט "אגדה חיה" של שחר אבן צור ומוזיאון הטבע - שיר חדש על הדוכיפת (שלא נכנסה לרשימת עשרת הגדולים), הציפור הלאומית של ישראל. בנוסף, הושק מיזם "נוצה" - ניטור ציפורי העיר - שמטרתו להשלים את נתוני ספירת הציפורים הקיימת, באמצעות מעקב אחר דפוסי השימוש של ציפורים ביישובי אדם לאורך כל השנה. צפרים חובבים מוזמנים להצטרף.
כמו כן, השנה הופעל לראשונה מערך "שגרירי ספירת הציפורים" - מתנדבים ותיקים שהעבירו הדרכות וסדנאות ברחבי הארץ. מעל 250 איש השתתפו בפעילויות אלה, שהתקיימו בהתנדבות בקיבוצים, פארקים עירוניים, גינות קהילתיות ועוד.
במהלך 2024 נערך מחקר מעמיק שסיווג את התפתחות המיזם לשלושה שלבים מרכזיים, תוך ניתוח שינויים במבנה ההובלה, פרוטוקולי איסוף, אופן הדיווח וניתוח הנתונים. ממצאי המחקר מהווים בסיס לחיזוק המשך הספירה ולשיפור פעילותה בעתיד
