מאדים - כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש - זוכה להתעניינות רבה בשל קרבתו היחסית לכדור הארץ והסיכוי להפוך אותו לכוכב לכת, שישררו בו תנאים שיאפשרו לבני האדם לגור בו. למרות שנות המחקר הרבות על אודותיו, נראה כי תמיד יש מקום לתגליות מפתיעות, כמו אלו של מחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment.
במחקר זה, צוות חוקרים בהובלתו של המומחה לחקר מאדים רוג'ר ווינס, פרופ' למדעי כדור הארץ, האטמוספרה וכוכבי הלכת באוניברסיטת פרדו, נעזרו ביכולות הרובר "התמדה" (Perseverance) של נאס"א, כדי לחשוף ממצאים שעד כה חמקו מהעין.
באמצעות מצלמת ה-SuperCam, "נורו" קרני לייזר מתוך התורן של הרובר, על סלעים בעלי גוון בהיר וחיוור ביחס לצבעו של מאדים, מה שסיפק מידע חיוני על הרכבם: מינרל בשם קאוליניט (Kaolinite). הקאוליניט הוא מינרל רך, אדמתי, שצבעו בדרך כלל לבן. הוא נוצר עקב בליה כימית של מינרלים אלומו־סיליקטיים הכוללים אלומיניום.
מה שהפך את התגלית למרתקת הוא שהמינרל הזה נוצר בדרך כלל רק בסביבות חמות ורטובות מאוד. על כן, ייתכן שמאדים היה חם, לח ומסתורי יותר מכפי שהיה נדמה. "על פני כדור הארץ, המינרלים הללו נוצרים באזורים עם גשמים עזים ואקלים חם או במערכות הידרו-תרמיות כמו מעיינות חמים. שתי הסביבות הללו מספקות תנאים אידיאליים לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם", אמר פרופ' ווינס.
לדבריו, "המינרלים האלה הם מה שנותר לאחר שהסלע נמצא בסביבת מים זורמים במשך עידנים. עם הזמן, המים החמים מוציאים את כל היסודות חוץ מאלה שהם בלתי מסיסים, ומשאירים מאחור את מה שמצאנו על מאדים. זה מרתק, מכיוון שמדובר בתגלית לא צפויה על כוכב לכת קר ויבש כמו מאדים".
מכיוון שפרופ' ווינס עבד עם רכבי חלל שונים שנשלחו למאדים במשך עשרות שנים, הוא היה זה שהוביל את צוות החוקרים הבינלאומי שפיתח את מצלמת ה-SuperCam, לפני שהגיע לאוניברסיטת פרדו, שממוקמת בווסט לאפייט שבאינדיאנה.
תיעוד הנחיתה של רכב החלל התמדה במאדים
(צילום: נאס"א)
עוד מהיום הראשון שבו נחת רובר "התמדה" על אדמת מאדים, ב-18 בפברואר 2021, הבחינו באותם סלעים בעלי גוון חריג על פני השטח שלו. ברגע שהלייזר של ה-SuperCam ניתח את הסלעים, חברי הצוות הבינו שיש בידם תגלית מעניינת. "הסלעים הללו חידתיים ושונים מאוד מכל מה שראינו על מאדים בעבר", אמר פרופ' ווינס. הצוות המשיך לנתח את הסלעים לעומק כדי לקבל תובנות לגבי הרכבם ומבניהם. הצוות מצא יותר מ-4,000 סלעים לבנים פזורים על פני השטח האדמדם. כאמור, המינרל שמרכיב רבים מהסלעים החיוורים הללו נקרא קאוליניט. מה שמרגש במיוחד הוא שהמינרל נוצר בדרך כלל בסביבות חמות, רטובות ומסבירות פנים לצורות מסוימות של חיים מיקרוביאליים. למרות שעל פני כדור הארץ מדובר במינרל רך למדי, במאדים, הרכות איננה באותה מידה, ייתכן כי בשל תהליכים שהקשיחו את הסלעים.
בסלעים הללו התגלו מינרלים מסדרת הספינל-אלומיניום. מינרלים קשים יותר ושקופים יותר מהספינלים בסדרות האחרות. צורת הגביש הנפוצה היא אוקטהדרון (גוף הנדסי תלת-ממדי בעל 8 פאות) והם מופיעים בסלעי יסוד בסיסיים, בסלעי גרניט ובשכבות של אבני גיר מותמרים. "השאלות הגדולות על מאדים סובבות סביב הימצאות מים על שטחו", אמר פרופ' ווינס.
4 צפייה בגלריה
פרופ' רוג'ר ווינס, שהוביל את צוות החוקרים שגילה את הסלעים הלבנים שמכילים את המינרל קאוליניט על פני מאדים
(צילום: Kelsey Lefever)
"קאוליניט מכיל כמות גבוהה של מים. ייתכן שהרבה מהמים עדיין שם, על מאדים, קשורים במבנה המינרל הזה, שסלעים אשר מכילים אותו נמצאים על שפת מכתש ג'זרו (Jezero)", אמרה ד"ר קנדיס בדפורד, מהמחלקה למדעי כדור הארץ, האטמוספרה וכוכבי הלכת באוניברסיטת פרדו, שנמנתה על צוות המחקר. "חקירת הסלעים הללו תעזור בבחינת ההשערות לגבי האופן שבו הסלעים נוצרו, כיצד הם קשורים לסביבתו הקדומה של מאדים וליכולת המגורים של כוכב הלכת בעבר". תובנות אלו עשויות לעזור להנחות את החוקרים אל הסימנים האמיתיים הראשונים של חיים מחוץ לכדור הארץ. הממצאים בהווה, עשויים לרמוז לא רק על עברו של מאדים, אלא גם של כדור הארץ - ולספק תובנות היכן לחפש רמזים לקיום חיים בעתיד.
