לקופי אורנגאוטן יש את קצב הילודה וההתפתחות האיטי ביותר מבין כל היונקים, כך עולה ממחקר על משך הזמן שבו אימהות ממשיכות להניק את צאצאיהן. צוות בינלאומי הוכיח כי בטבע, אורנגאוטנים צעירים ממשיכים לצרוך חלב אם עד גיל שש וחצי לפחות, מה שמוכיח כי מדובר באחת מתקופות ההנקה הארוכות ביותר הידועות בקרב יונקים.
האורנגאוטן ידוע באינטליגנציה גבוהה מאוד. הוא חולק את רובו המכריע של הדנ"א שלו עם בני האדם, ובשפות המלאית והאינדונזית משמעות שמו היא "איש היער". קוף אדם מרתק זה מתאפיין בפרווה ג'ינג'ית, ביכולות שכליות מתקדמות, בשימוש בכלים בטבע, ואף ביכולת ללמוד ולחקות צלילים ומחוות אנושיות
מחקרים קודמים שהשתמשו באיזוטופים יציבים או יסודות קורט כמו חנקן או בריום הצביעו על דפוסי הנקה לא עקביים אצל אורנגאוטנים ולא יכלו להפריד בבירור בין חלב אם למקורות תזונתיים אחרים. כעת, במחקר שפורסם בכתב העת Communications Biology, השתמשו החוקרים בטכניקה הנקראת פרוטאומיקה צואתית, אשר מזהה חלבונים ספציפיים בצואה. מכיוון שחלב אורנגאוטן מכיל מספר חלבונים ייחודיים לחלב, מציאת חלבונים ספציפיים אלה בצואה של פרט צעיר היא עדות ישירה לכך שהפרט עדיין צורך חלב אם.
מחברי המחקר יישמו שיטה זו על דגימות צואה מאורנגאוטנים המשוטטים בטבע בבורנאו – האי השלישי בגודלו בעולם, השוכן בדרום-מזרח אסיה. במשך תקופה של שנתיים ושבעה חודשים אספו החוקרים דגימות צואה, אותן ניתחו לאחר מכן והגיעו למסקנותיהם.
חלבונים ספציפיים לחלב זוהו בכל 20 הדגימות מפרטים שגילם לא עולה על שש וחצי שנים, דבר המצביע על כך שהקופים הצעירים עדיין צרכו חלב אם לפחות שש וחצי שנים לאחר הלידה. על ידי השוואת חלבונים ספציפיים לחלב עם חלבוני הגנה ביולוגית וחלבוני חיידקים פרוביוטיים במעיים, מחברי המחקר סבורים שככל שאורנגאוטן צעיר צורך יותר חלב, כך ההגנה הביולוגית שלו חזקה יותר ונוכחותם של חיידקי מעיים פרוביוטיים גבוהה יותר.
הנקה רציפה וממושכת זו תומכת ככל הנראה בהישרדות הגבוהה במיוחד של צאצאי האורנגאוטן ותורמת לאסטרטגיית הרבייה האיטית שלהם. תקופת ההיריון נמשכת כשמונה וחצי חודשים, והנקבה יולדת גור יחיד (תאומים הם נדירים מאוד). בגלל ההשקעה העצומה בגידול הגור, והתלות הרבה שלו באימו, נקבת האורנגאוטן ממליטה רק פעם ב-7 עד 8 שנים.
הקוף בעל הזרועות החזקות והארוכות, במיוחד בהשוואה לממדי גופו, נמצא בסכנת הכחדה חמורה. אוכלוסייתו מתאוששת באיטיות – מה שמדגיש את הדחיפות בהגנה על בתי הגידול שנותרו ביערות הגשם של בורנאו וסומטרה (האי השישי בגודלו בעולם, המהווה חלק מאינדונזיה), אשר מאיומים על ידי בני האדם – בעיקר נוכח כריתתם.
