עונת המסיק בעיצומה, אך התקציב הנדרש לטיפול בזיהום העקר עדיין חסר: ענף הזית הוא אחד מענפי החקלאות החשובים באזור יהודה ושומרון, ותושבי כפרים פלסטיניים רבים מתפרנסים ממנו. בעונה הנוכחית צפוי היבול להגיע באזור זה לכ-99 אלף טונות של זיתים, שמהם יופקו כ-22 אלף טונות של שמן זית. אלא שלצד חשיבותו הכלכלית של הענף, תהליך ייצור שמן הזית עלול לגרום לזיהום סביבתי נרחב - בשל שפיכת עקר לנחלים, שבסופו של דבר מגיעים גם לישראל.
בעיה דומה קיימת גם בצפון הארץ, שבו פועלים כ-50 בתי בד. לפי הנתונים, חסרים כ-700 אלף שקלים למימון הטיפול בעקר - מוהל הזיתים הנוצר בתהליך הפקת שמן הזית - אך השנה אין ברשות המים תקציב ייעודי לנושא. המשמעות היא שהזיהום עלול להגיע לכינרת דרך נחל צלמון.
בעמותת צלול פנו לרשות המים בבקשה לתקצב את הטיפול בעקר בצפון. במקביל, בעמותה דורשים ממשרד האוצר ומהמנהל האזרחי להקצות באופן מיידי כ-6 מיליון שקלים לטיפול בעקר שמייצרים בתי הבד באגן נחל שכם ונחל חדרה. באזור זה פועלים כ-60 בתי בד.
הזיהום בנחל אלכסנדר
(צילום: ארז הררי)
בעמותה מזהירים כי היעדר מימון, או מימון חלקי בלבד, עלול לגרום לפגיעה קשה בנחלים ובסביבה בצפון הארץ ובאזור יהודה ושומרון והשרון. לדבריהם, הזרמת עקר למערכות הביוב עלולה לגרום לקריסת מתקן החירום ביד חנה ומט"ש חדרה, וכתוצאה מכך להזרמת ביוב גולמי לנחל אלכסנדר, לנחל חדרה ולים. התרחיש עלול להוביל גם לסגירת חופי רחצה ולגרום נזק אדיר לחי ולצומח בנחלים ובים.
"כידוע, די בכמות קטנה מאוד של עקר, שהוא חומר חומצי, כדי להשבית עבודה של מט"ש שלם לאורך זמן רב ולהזרמת הביוב לנחלים ולים", נכתב במכתב ששלחו בעמותה למנהל האזרחי ולמשרד האוצר. "פיזור העקר בכרמי זיתים, מטעים ודרכים, כפי שהתבצע בשנים האחרונות באמצעות קבלנים בעלי מכליות, הוא הפתרון היחיד לבעיה קשה זו".
בעמותת צלול הוסיפו: "אסור לחזור למראות הקשים של נחלים, שמימיהם שחורים ובהם שוחים דגים מתים, וחופי רחצה שחורים שעל חופיהם דגים מתים. זאת, בשעה שבאמצעות תקציב לא גדול אפשר למנוע זאת".
ברשות המים אישרו כי לא הוקצה תקציב ייעודי לנושא לקראת עונת המסיק הקרובה. "לצערנו, בעונת המסיק הקרובה של 2027-2026, לא תוקצבו משרדי הממשלה הרלוונטיים בתקציב ייעודי לנושא, ולפיכך אין אפשרות לפרסום קול קורא לתמיכה כספית בפעולות אלו", נמסר.
זיהום בנחל אלכסנדר. ארכיון
(צילום: ארז הררי)
ברשות המים הוסיפו כי בשנים האחרונות הועמדו תקציבים ייעודיים באמצעות קולות קוראים, שסייעו לתאגידי המים והביוב ולמועצות האזוריות באיסוף העקר ופינויו, בפיזורו המבוקר ובהקמת מערכות לניטור רציף.
"פעולות אלו נחלו הצלחה רבה, הן צמצמו את הפגיעה במערכות ההולכה והטיפול, אפשרו את המשך השבת הקולחים לחקלאות, ומנעו זיהום", הסבירו ברשות המים. עם זאת, ברשות הדגישו כי היעדר סיוע תקציבי אינו פוטר את הגופים האחראים בשטח מחובתם למנוע את הזיהום.
"חובתם המלאה של תאגידי המים והביוב והמועצות האזוריות שבתחומם פועלים בתי בד, לפעול באופן שוטף למניעת הזיהום, וזאת בהתאם לחובות החוקיות המוטלות עליהן בדין", נמסר. "רשות המים מצפה מהגופים האחראים בשטח, לבצע את כל הנדרש כדי למנוע הזרמת עקר למערכות הביוב הציבוריות ולסביבה".
מהמנהל האזרחי טרם נמסרה תגובה.
