מרוץ הבינה המלאכותית והביקוש הגובר לשירותים, תהליכים ויישומים המבוססים עליה הובילו בשנים האחרונות להקמה מואצת של חוות שרתים ברחבי העולם. רבות כבר דובר על כמויות האנרגיה העצומות הדרושות להפעלתן, לצד צריכת המים המשמעותית הנדרשת לקירורן, ועל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והבריאותיות של התעשייה. במוקד עומדות פליטות גזי החממה הנלוות לייצור החשמל הדרוש להפעלת חוות השרתים, במיוחד במדינות הנשענות על דלקים מאובנים – פליטות שתורמות בתורן להחרפת משבר האקלים. לצד זאת, גובר החשש מפגיעה באספקת החשמל המקומית ומעלייה במחירי החשמל.
בזמן שממשלת ישראל אישרה לאחרונה החלטה שתאפשר להאיץ הקמת חוות שרתים בישראל, רשות החשמל פרסמה זה עתה הוראת שעה שמקפיאה את הטיפול והאישורים לחיבור חוות שרתים חדשות, גם כאלו שכבר הוגשו למערכת, ומפסיקה את מתן האישורים החדשים. כל זאת בשל החשש להשפעה על "יציבות משק החשמל, אמינות האספקה לצרכנים והעלויות המשקיות".
(צילום: Shutterstock)
לצד ההשפעות הלאומיות והעולמיות הנרחבות, להפעלת חוות שרתים, ואפילו כאלו המונעות באמצעות אנרגיה מתחדשת ולא גורמות כמעט לפליטות פחמן, יש השפעה משמעותית ולרוב נסתרת בדמות פליטה של חום לסביבה המקומית, תופעה המכונה זיהום חום. מחקר שפורסם לאחרונה מצא שמרכזי נתונים, ובעיקר גדולים, גורמים לתופעה חדשה ומשמעותית של יצירת אזורי אקלים מקומיים חדשים, כלומר איי חום.
איי החום הללו יכולים להוביל לעליה של 2 מעלות בטמפרטורת הקרקע ואף יותר, ולהשפעה למרחקים של כמה קילומטרים על טמפרטורת האוויר. לאלו יש השפעה ישירה על הסביבה הטבעית באזור, אך גם על ישובים סמוכים, בשל עלייה בעומס החום וירידה בנוחות התרמי במרחב הציבורי, שמשפיעים בתורם על בריאות הציבור, על שימוש בתשתיות עירוניות ועל צריכת החשמל לקירור, והם גם מגדילים את תופעת אי החום העירוני.
המשמעות היא שבתכנון ובתפעול של חוות שרתים יש להתייחס לא רק לטביעת הרגל הפחמנית אלא גם לטביעת הרגל התרמית שלהן. על כן הקמת חוות שרתים לצד ישובים מחייבת בחינה של מיקומן וגודלן, בהתאם למשטר הרוחות המקומי, ויצירת מרחקי הפרדה מתאימים. בד בבד יש להטמיע מערכות קירור יעילות יותר, מקירור טבעי על ידי מיקומן של החוות בתת הקרקע, עבור בקירור בנוזלים במקום באוויר ובמים ועד לשימוש במערכות אידוי מתקדמות. לצד אלו יש להתאים את השימוש בחום הנפלט כבר בשלב המיקום של חוות השרתים, כלומר למחזר את פסולת החום לשימוש במערכות סמוכות לחימום מים, מבנים ומתקני תעשייה.
זיהום חום כתוצאה מפליטה של אנרגיית חום עודפת לסביבה מתהליכים אנושיים היא תופעה מוכרת אך עדיין נסתרת ומוסתרת, למרות שהיא פוגעת במערכות אקולוגיות ומשפיעה על בריאות האדם ועל אורחות החיים. למשל, תחנות כוח ותהליכים תעשייתיים ששואבים מים לקירור מנהרות ומימים ומשיבים אותם חמים למקווי מים, משנים את התנאים ואת החיים במקווי המים. כמו כן, חום שנפלט מתחבורה, ממזגנים וממבנים יוצר את תופעת "אי החום העירוני", שגורמת לעלייה מקומית בטמפרטורות ובעומס החום, לתחלואה גוברת ולעומס על תשתיות ומבנים. כך גם פליטות חום מחוות שרתים משפיעה על הסביבה הטבעית והעירונית הסמוכה.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןעל פי נתונים שפורסמו לאחרונה, בקשות החיבור של חוות השרתים בישראל הגיעו להיקף מצטבר של כ-27 אלף מגה וואט, שווה ערך לשחרור של כ-27 אלף מגה וואט חום. אומנם לא כל הבקשות הללו יאושרו ולא כל החוות יוקמו, אבל פליטת החום מחווה של 100 מגה וואט שקולה לחום הנפלט מכ-67 אלף מזגנים של 2 כוח סוס הפועלים בו-זמנית יומם וליל, או מכ-3,000 מכוניות שנוסעות על בנזין ללא הפסקה 24/7. פליטות החום של חוות שרתים מעלה את טמפרטורת הקרקע ואת טמפרטורת האוויר, בהתאם לעוצמת הפליטה, לרוחות המקומיות ולטופוגרפיה באזור, והן דומיננטיות אף יותר בלילה, כאשר פליטות החום ממבנים וממכוניות פוחתות, ולכן הן עלולות להאט את קצב ההתקררות של הסביבה.
בימים אלו מתקיים דיון ער בדבר הצורך בהקמת חוות שרתים במדינת ישראל ובעיקר בנוגע לקביעת מדיניות בתחום לצד היערכות משק החשמל לצרכים העתידיים. לכן, בין שאר שיקולי העלות והתועלת למשק ולחברה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההשפעה של זיהום החום ואץ אפקט אי החום של חוות השרתים בשלבי התכנון ובתסקירי ההשפעה על הסביבה, ולשלב פתרונות מתקדמים להפחתתם במקור.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
