מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה בצהריים (יום ה') את תוצאות הקול הקורא של מענק ה-ERC Starting Grant לשנת 2026, בהם 11 חוקרים ישראלים - חמישה מאוניברסיטת תל אביב, שניים מהטכניון, שניים מאוניברסיטת בר אילן, אחת ממכון ויצמן למדע ואחד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. מענק זה מיועד לחוקרים וחוקרות מבטיחים בתחילת הקריירה האקדמית שלהם ומאפשר להם לקדם מחקרים פורצי דרך בתחומי מדע מגוונים. לשם השוואה בשנה שעברה הוענק המענק ל-10 חוקרים מישראל ובשנת 2024 המספר היה גבוה בהרבה - כש-30 חוקרים ישראלים קיבלו את המענק.
בסך הכול קיבלו את המענק 421 חוקרים, שנבחרו מתוך 4,807 הצעות שהועברו לאיחוד האירופי. בנוסף לחוקרים מישראל זכו 89 חוקרים מגרמניה במענק, 47 מבריטניה, 36 משווייץ, 33 מהולנד, 22 מאיטליה, 22 משבדיה, 21 מבלגיה, 19 מדנמרק, 19 מספרד ו-12 מפינלנד. סוגרת את הרשימה טורקיה – שם רק חוקר בודד קיבל את המענק.
אוניברסיטת תל אביב
ד"ר רן פינקלשטיין, בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה
ד"ר רן פינקלשטיין הוא חוקר פורץ דרך בתחום המחשוב הקוונטי והאופטיקה הקוונטית. על הישגיו זכה בין היתר במלגת Troesh היוקרתית של Caltech, במלגת ות"ת לחוקרי פוסט-דוקטורט מצטיינים בתחום הקוונטום, במענק בראשית של הקרן הלאומית למדע ובפרס דוסטרובסקי למצוינות של מכון ויצמן למדע.
מחקרו עוסק בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו את הדור הבא של מערכות המחשוב והמדידה הקוונטיות, הנחשבות לאחד התחומים המדעיים והטכנולוגיים המבטיחים ביותר כיום. במחקרו הנוכחי עליו קיבל את מענק ה-ERC ד"ר פינקלשטיין מפתח מעבד קוונטי מסוג חדש המבוסס על מערכים גדולים של אטומים לכודים ועושה שימוש במדידות ומשוב על מנת לייצר מצבים חדשים של חומר קוונטי שלא נצפו בעבר.
ד"ר שרון פליישר, בית הספר שמוניס לביו-רפואה וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים
ד"ר שרון פליישר היא חוקרת מובילה בתחום ההנדסה הביו-רפואית והרפואה הרגנרטיבית, המתמחה בפיתוח מערכות איבר־על־שבב (Organ-on-a-Chip) המאפשרות לשחזר במעבדה את פעילותם של איברים אנושיים. על הישגיה המדעיים זכתה בין היתר במלגת רוטשילד היוקרתית, בפרס רפפורט למחקר ביו־רפואי ובמענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF).
מחקרה משלב תאי גזע, הנדסת רקמות, ביוחומרים וננוטכונולגיות ליצירת מודלים מתקדמים של לב, כלי דם ורקמות נוספות, במטרה להבין טוב יותר מחלות אנושיות, לייעל את פיתוחן של תרופות חדשות ולהפחית את התלות בניסויים בבעלי חיים. במחקרה הנוכחי עליו קיבלה את המענק ה-ERC. היא תפתח מודל פורץ דרך של לב אנושי על שבב בעל "שעון ביולוגי" פעיל, שיאפשר לחקור כיצד מחזורי היום והלילה משפיעים על תפקוד הלב ועל התפתחות מחלות לב. התגליות עשויות להוביל לדור חדש של טיפולים המותאמים לשעון הביולוגי של כל אדם ולשנות את הדרך שבה אנו מונעים ומטפלים במחלות לב.
ד"ר שרון פליישר
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
ד"ר עמית וינוגרד, בית הספר לרפואה ע"ש גריי
ד"ר עמית וינוגרד הוא חוקר פורץ דרך בתחום מדעי המוח, המתמקד בפענוח המנגנונים שבאמצעותם המוח יוצר ומווסת מצבים רגשיים והתנהגותיים. מחקרו משלב שיטות מתקדמות להדמיית פעילות המוח, התערבות מדויקת בפעילותם של תאי עצב ומודלים חישוביים, במטרה להבין כיצד מעגלים עצביים מייצרים מצבים כמו תוקפנות, פחד, תשוקה ומוטיבציה חברתית. מחקריו פורסמו בכתבי עת מובילים בעולם, ובהם Nature ו־Cell.
את מענק ה-ERC קיבל עבור מחקר שיבחן כיצד המוח יוצר ומווסת מצבים רגשיים: מה גורם לרגש להתעורר, מה קובע את עוצמתו ואת משכו, וכיצד הוא מעצב את התפיסה ואת ההתנהגות. באמצעות שילוב של מיקרוסקופיה מתקדמת, הפעלה מדויקת של תאי עצב בודדים ומודלים חישוביים, המחקר ינסה לחשוף את העקרונות שלפיהם רשתות עצביות מייצרות רגשות ושומרות עליהם לאורך זמן. ממצאי המחקר עשויים להעמיק את הבנתנו על פעילותו התקינה של המוח, ובעתיד גם לסייע בהבנת מצבים פתולוגיים שבהם מנגנוני הוויסות הרגשי יוצאים מאיזון.
ד"ר עמית וינוגרד
(צילום: יעל צור)
ד"ר מיכאל צ'פמן, בית הספר למדעי המתמטיקה, הפקולטה למדעים המדויקים
ד"ר מיכאל צ'פמן הוא מתמטיקאי מוביל בתחומו. מחקרו ניצב בנקודת המפגש של מתמטיקה טהורה, בפרט תורת החבורות ותורת ההסתברות, עם מדעי המחשב התיאורטיים ותורת מידע קוונטי. תרומותיו המשמעותיות מגיעות "כנגד הזרם": בעוד מרבית המחקר בתחום זה משתמש במתמטיקה טהורה לטובת פתרון בעיות במדעי המחשב ובתורת מידע קוונטי, מחקרו של ד"ר צ'פמן לוקח תוצאות חדשניות ועמוקות ממדעי המחשב ותורת מידע קוונטי כדי לפתור בעיות פתוחות במתמטיקה טהורה.
במיוחד בולטת הפרכתו (יחד עם שותפיו למחקר) של השערת אלדוס-ליונס, המראה קיום של גרפים מקריים עם תכונות מיוחדות בעזרת תוצאת אי-כריעות שמקורן בניסויים הבוחנים שאלות יסוד במכניקת הקוונטים (non-local games). במחקרו הנוכחי עליו קיבל את מענק ה-ERC, ד"ר צ'פמן מתכוון להוכיח תוצאות אי-כריעות נוספות שמקורן בתורת מידע קוונטי וגם לפתח תורה רחבה יותר של יציבות של חבורות, כל זאת כדי להוכיח את קיומן של חבורות שאינן סופיק (Non-Sofic Groups).
ד"ר מיכאל צ'פמן
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
ד"ר אור זמיר, בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית
ד"ר אור זמיר הוא חוקר מוביל בתחום מדעי המחשב, ובפרט מתמקד בתחומי האלגוריתמים, הקומבינטוריקה, מבני נתונים ותורת החישוב. על הישגיו המדעיים זכה במלגת רוטשילד היוקרתית ובפרס בלווטניק למדענים צעירים. מחקרו מתמקד בפיתוח אלגוריתמים יעילים לפתרון בעיות חישוביות מורכבות ובהבנת הגבולות התאורטיים של יכולות החישוב. בשנים האחרונות הרחיב את מחקריו גם לתחומי הקריפטוגרפיה והבטיחות של מערכות בינה מלאכותית, במטרה לפתח שיטות מתמטיות שיבטיחו מערכות AI אמינות, בטוחות ויעילות יותר.
במחקרו הנוכחי, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, מבקש ד"ר זמיר להבין את זמן הריצה המדויק הנדרש לפתרון בעיות חישוביות קשות. בעוד שתורת הסיבוכיות הקלאסית מבחינה בעיקר בין בעיות שניתנות לפתרון יעיל לבין כאלה שנחשבות קשות חישובית, המחקר מבקש לחדד את התמונה ולברר עד כמה ניתן להאיץ אלגוריתמים לבעיות קשות, מהו המבנה של המקרים הקשים ביותר שלהן, והאם מידת הקושי של בעיות חישוביות הנחשבות "קלות" שקולה לזו של בעיות הנחשבות "קשות".
ד"ר אור זמיר
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הטכניון
ד"ר ניר חנניה מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך
ד"ר ניר חנניה זכה במענק מחקר בתחום ביולוגיית הכרומטין - חקר האופן שבו ה-DNA ארוז בתוך התא וכיצד אריזה זו משפיעה על פעילות הגנים וזהות התא. גנים מופעלים או מושבתים באמצעות מודיפיקציות כימיות המתווספות לחלבונים שסביבם כרוך ה-DNA, אך הבנתנו כיצד מודיפיקציות אלה פועלות ומבקרות את פעילות הגנים עדיין מוגבלת. הפרויקט יעסוק בהחדרת "כרומטין מותאם אישית" - כרומטין המיוצר במעבדה ונושא מודיפיקציות כימיות מוגדרות - ישירות לתוך תאים חיים, וכך תיווצר נקודת התחלה מבוקרת המאפשרת לחקור את השפעות המודיפיקציות באופן ישיר.
באמצעות גישה זו, המעבדה תחקור כיצד מודיפיקציות כימיות על חלבוני הכרומטין מעצבות את פעילות הגנים וכיצד הן משתמרות באופן אמין כאשר תאים מתחלקים. הממצאים צפויים להבהיר כללי יסוד בוויסות גנים, עם השלכות על הבנת מחלות כגון סרטן, שבהן מודיפיקציות כימיות אלו משתבשות לעיתים קרובות.
ד"ר ניר חנניה
(צילום: ניצן זוהר)
ד"ר חגי מרון מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי
ד"ר חגי מרון זכה במענק מחקר בתחום הלמידה העמוקה - ובפרט בפיתוח שיטות ללמידה מעל רשתות נוירונים עצמן, תחום מתפתח המכונה weight-space learning ("למידה במרחב המשקלים"). רשתות נוירונים הן כיום הבסיס לרוב מערכות הבינה המלאכותית, אך נהוג לחשוב עליהן ככלי שמעבד נתונים - תמונות, טקסט או קול.
הפרויקט מציע נקודת מבט שונה: להתייחס לרשת המאומנת עצמה - למשקלים ולפרמטרים שלה, וכן לתוצרים נוספים שהיא מייצרת (neural artifacts) - כאל סוג חדש של נתונים שאפשר לנתח, לערוך וללמוד ממנו. הפרויקט יעסוק בפיתוח מודלים ותשתית תיאורטית ומעשית שיודעים "לקרוא" רשתות נוירונים אחרות, לנתח מה הן למדו, לשפר ולהתאים אותן ביעילות, ואף לייצר רשתות חדשות. במסגרת זו תחקור המעבדה כיצד אפשר לעבד את מרחב המשקלים באופן שמכבד את המבנה והסימטריות הייחודיות של רשתות נוירונים. הממצאים צפויים להניח כללי יסוד בתחום חדש זה, עם השלכות מעשיות על הנגשה, שיפור ובקרה של מודלים של בינה מלאכותית, ועל היכולת שלנו להבין טוב יותר כיצד הם פועלים.
ד"ר חגי מרון
(צילום: ענבל גינת)
אוניברסיטת בר אילן
פרופ' ראומה גדסי-פולק מהפקולטה לחינוך, פסיכולוגית קלינית העובדת עם מתבגרים והוריהם
פרופ' ראומה גדסי-פולק מבקשת לבחון האם קשיים רגשיים של ילדים יכולים להשפיע גם על בריאות הנפש של הוריהם? זו השאלה העומדת במרכז פרויקט Child2Parent, שבמסגרתו תפתח גדסי-פולק את המודל המכניסטי הראשון של העברת תסמינים מילד להורה. המחקר יתמקד בתהליכים המתרחשים בחיי היומיום, ובפרט באופן שבו הורים מסייעים לילדיהם לווסת רגשות - כלומר, לשנות את עוצמתה ואת משכה של החוויה הרגשית ואת האופן שבו היא באה לידי ביטוי.
לשם כך תחקור פרופ' גדסי-פולק צמדים של אימהות ומתבגרים באמצעות שילוב של מדדים הורמונליים, דימות מוחי ומידע שייאסף מחיי היומיום של המשתתפים. באמצעות הסטת המוקד מהשאלה כיצד הורים משפיעים על ילדיהם אל האופן שבו התנהגות הילדים משפיעה על הוריהם, הפרויקט מבקש לספק הבנה חדשה של הדרך שבה קשיים בבריאות הנפש מתפתחים ומתפשטים בתוך משפחות. בטווח הארוך, הבנה כזו עשויה לסייע בגיבוש התערבויות המתייחסות למשפחה כמכלול.
פרופ' ראומה גדסי-פולק
(צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן)
ד"ר ארנולד פילצר מהמחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית
ד"ר ארנולד פילצר חוקר כיצד להתמודד עם בעיות של מרחק ברשתות ובמאגרי נתונים גדולים – ממציאת מסלולים ועד חיפוש, קיבוץ נתונים ותכנון רשתות. אחד הכלים המרכזיים הוא שיכון מטרי: מיפוי מרחב מורכב למבנה פשוט יותר, תוך שמירה בקירוב על המרחקים בין הנקודות. אלא שמדדי מרחק רבים אינם מקיימים את כללי המטריקה: מחיר טיסה עשוי להשתנות לפי כיוון, ולעיתים מסלול עם עצירה זול יותר מטיסה ישירה.
במסגרת פרויקט ERC, "שיכונים (לא) מטריים", ד"ר פילצר מבקש להרחיב את כלי השיכון גם למרחבים כאלה, ולפתח אלגוריתמים יעילים יותר לניתוב, תחבורה, תקשורת וניתוח נתונים.
ד"ר ארנולד פילצר
(צילום: Gabe Gomez)
מכון ויצמן למדע
ד"ר ליאת קרן - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מעבדתה של ד"ר ליאת קרן במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע זכתה במענק ERC במטרה לפתח דור חדש של טכנולוגיות ובינה מלאכותית שיאפשרו למפות אלפי חלבונים ברקמות אנושיות, ברזולוציה של תא בודד. באמצעות כלים אלה נוכל להבין כיצד תאים מתקשרים זה עם זה בתוך גידולים סרטניים, לזהות את המנגנונים שמאפשרים לסרטן להתפתח ולהתחמק ממערכת החיסון, ובסופו של דבר לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים מדויקים ויעילים יותר. הפרויקט משלב פיתוח טכנולוגי, ביולוגיה חישובית וניסויים ברקמות אנושיות כדי לענות על שאלות יסוד בחקר הסרטן.
ד"ר ליאת קרן
(צילום: איתי בלסון, מכון ויצמן למדע)
הזוכה ה-11 מישראל במענק ERC הוא פרופ' דין דורון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
