מכירים את הדוכנים שבהם מוכרים ספרים בזול כיוון שנפל בהם פגם קטן? כמה טוב שלא זורקים את העותקים הללו לפח, ושמספיק אנשים יודעים ששלמותו הפיזית של ספר היא לא הדבר הכי חשוב.
במדע, לעומת זאת, אי אפשר להתייחס בסלחנות דומה לפגמים קטנים. בכל זאת, המדע נבנה קומה על גבי קומה לאורך דורות ומורכב מתרומות קטנות כגדולות של מחברים אינספור. לכן אנחנו מצפים שמאמר שיוצא לאוויר העולם יהיה, עד כמה שאפשר לוודא זאת, נכון לגמרי ושניתן יהיה לשחזר את תוצאותיו. לצורך כך על מחבריו לערוך בדיקות איכות שונות, ולעבור ביקורת עמיתים הגונה.
אם אחד הדברים הללו משתבש בדרך, לא מן הנמנע שכתב העת יציב דגל אדום בוהק מעל המאמר, שיסב למחברים בושה גדולה וייאלץ אותם להסביר לעמיתיהם כיצד קרה הדבר. זה קורה, אגב, גם לגדולים ביותר – ביניהם כלת פרס נובל לכימיה פרנסס ארנולד, שהודתה לפני כמה שנים כי אחד ממחקריה שפורסמו היה בלתי ניתן לשחזור. כדי לחסוך את המבוכה, אם המחברים מוצאים טעויות במאמר שלהם הם עשויים לגנוז אותו עוד לפני שפורסם.
כל זה טוב ויפה, אבל איך זה מתיישב עם המשפט שלימדו אותנו מילדות, “מטעויות לומדים”? איך נלמד מטעויות אם הן לא מתפרסמות ברבים?
כמעט מפורסמים
על כך בא לענות מיזם חדש, שירכז במקום אחד אלפי מאמרים שכבר היו בדרך לפרסום אך מחבריהם הסירו אותם. שם המיזם הוא WithdrarXiv, פרפראזה על שמו של האתר הפופולרי arXiv, שפעל כמעט 35 שנה בחסות אוניברסיטת קורנל, והכריז לאחרונה שהוא הופך לארגון עצמאי. האתר המקורי מרכז מאמרים שנמצאים לקראת פרסום (preprint), ומחברים מכל העולם יכולים להעלות אליו את כתביהם ללא ביקורת עמיתים. כיוון שהביקורת לוקחת לעיתים זמן ניכר, מטרתו של arXiv היא לקבע את קדימותם של ממצאים ותגליות ולסייע לחוקרים לקבל ביקורות נוספות באופן בלתי אמצעי, דרך פרסום חופשי לקהל הרחב.
3 צפייה בגלריה
אנחנו מצפים שמאמר שיוצא לאוויר העולם יהיה, עד כמה שאפשר לוודא זאת, נכון לגמרי. אישה מתקנת מאמר
(צילום: Lamai Prasitsuwan/Shutterstock)
WithdrarXiv, אחיו הצעיר של arXiv, קם בדצמבר 2024. הוא פרי יוזמתם של אחד מאנשי האתר המקורי ושל שלושה חוקרים נוספים מאוניברסיטאות פנסילבניה ואורגון, ונועד לשקף את תמונת הסיבות והנסיבות שהובילו חוקרים למשוך את כתביהם מ-arXiv לאורך השנים. החוקרים מתעדים את הסיבות בעת הסרת המאמר, כך שכל שנותר הוא לאסוף אותן יחד ולנתח אותן סטטיסטית.
צוות WithdrarXiv מצא ששלוש סיבות עיקריות הובילו חוקרים למשוך כ-14 אלף מאמרים שהוסרו בין השנים 1991 ל-2024. הסיבה העיקרית, שבגללה הוסרו כ-6,000 מאמרים, היא קיומן של טעויות עובדתיות, מתודולוגיות או כל טעות עיקרית אחרת שפגמה בנכונות המאמר.
הסיבה השנייה, שעמדה מאחורי הסרתם של כ-3,000 מאמרים בסך הכול, הייתה חלקיות העבודה. כלומר, החוקרים הבינו בדיעבד שהמאמר עדיין לא בשל מספיק, והתחרטו על כך שהעדיפו לפרסם במהירות – צורך שנושף בעורפם של חוקרים רבים מאוד באקדמיה ועלול לבוא על חשבון המהימנות. הסיבה השלישית, שאף היא עומדת בבסיסן של כ-3,000 הסרות, היא שלאחר הפרסום המקדים גילו המחברים שמאמר אחר כבר "עקף אותם בסיבוב", ולאכזבתם נאלצו לוותר על הפרסום. סיבות נוספות היו עניינים משפטיים ואישיים, שגיאות כתיב, פלגיאט והפרה של כללי arXiv. המסקנות המלאות פורסמו, איך לא, באתר arXiv עצמו.
3 צפייה בגלריה
מרכז במקום אחד אלפי מאמרים שכבר היו בדרך לפרסום אך מחבריהם הסירו אותם. מאגר ממוחשב של ספרות
(צילום: ParinPix/Shutterstock)
ללמוד מטעויות של אחרים
הסרות כאלה, מטעם המחברים עצמם, שונות כמובן בתכלית ממצב שבו כתב העת בוחר לדחות את הפרסום לאחר מעשה. הן משקפות, כפי שמעידים רוב השיקולים שהוזכרו, יושרה של המחברים – גם אם הם הפגינו אותה, אולי, קצת באיחור. כיוון שהן לא תלויות בגורם שיפוטי חיצוני, שהחליט לאחר בדיקה מדוקדקת שיש טעם לפגם במאמר – לעיתים בלי לעדכן את המחברים עצמם, הן יכולות ללמד אותנו הרבה. להבדיל, הדחיות-בדיעבד מטעם כתבי העת מצויות למשל באתר Retraction Watch, שעליו סיפרנו לכם בכתבה שעסקה באליזבת ביק, הלוחמת ללא-חת נגד הונאות במדע.
מעבר למה שמלמדים אותנו מאמרים שלא פורסמו על הפסיכולוגיה החברתית מאחורי המדע, האיגוד שלהם תחת קורת גג אחת יאפשר כעת לחוקרים ללמוד מטעויות, כמו שחינכו אותנו. כל חוקר וחוקרת יוכלו להיכנס לאתר, לחפש מאמרים בתחום שלהם, ולהיחשף גם לעבודות שמעולם לא ראו אור.
האם זה יביא אותם להסתכל בעין אחרת על העבודה הנוכחית שלהם, או אולי יתן להם רעיונות וכיוונים שהם לא חשבו עליהם? אולי זה יחסוך להם הרבה זמן, כי הם יבינו שמישהו כבר ניסה ולא הצליח? ואולי דווקא ימנע מהם להתאמץ ולהתגבר על הקשיים? אין לדעת. אבל אין ספק שהפרויקט מקדם שקיפות, ולא פחות חשוב, את שבירת הדימוי האידיאלי של המדע – הרי בסופו של דבר, מדע הוא פרי מחשבתם של אנשים, ואנשים טועים. יש גם הרבה דברים טובים בטעויות, אם רק יודעים כיצד להתבונן בהן.
