ליקוי חמה מלא התרחש בסין ב-17 ביולי בשנת 709 לפני הספירה. תיאורו מופיע ב"רשומות האביב והסתיו", ספר ההיסטוריה הסיני העתיק ביותר ששרד עד ימינו, המסודר ככרוניקה. ייחודו של האירוע ניכר בהיותו המוקדם ביותר שנודע לקהילה המדעית.
לדבריו של ד"ר היסאשי היאקאווה, מאוניברסיטת נגויה, מדובר על תיעוד מיוחד במינו. "השמש המאפילה מתוארת כ'צהובה לחלוטין למעלה ולמטה'. תוספת זו נקשרה באופן מסורתי לתיעוד של עטרת השמש, האטמוספרה החיצונית העמומה של השמש הנראית לעין בלתי מזוינת רק במהלך ליקויים מלאים", הסביר ד"ר היאקאווה, שהוביל את המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Astrophysical Journal Letters. "אם זה באמת המקרה, היא מייצגת את אחד התיאורים הכתובים המוקדמים ביותר ששרדו של עטרת השמש".
5 צפייה בגלריה
פרשנות אמנותית של ליקוי החמה המלא שנצפה בסין בשנת 709 לפני הספירה
(איור: Kano Okada, Nagoya University)
כאשר החוקרים ניסו לאמת את תיעוד ליקוי החמה באמצעות חישובים אסטרונומיים מודרניים ושחזור מהירות סיבוב כדור הארץ, הם גילו כי ליקוי החמה המלא לא נצפה מהעיר צ'ופו (Qufu), בירת סין העתיקה בימי שושלת לו. על כן, הם הבינו שמחקרים קודמים החמיצו את מיקומה המדויק של העיר העתיקה.
כדי לתקן את הקואורדינטות של צ'ופו, החוקרים השתמשו בידע מבוסס גאוגרפיה היסטורית, תוך הסתמכות על ממצאי חפירות ארכאולוגיות שנערכו בשטח העיר. הם גילו סטייה של כ-8 ק"מ מהמיקום האמיתי של העיר. "תיקון זה אפשר לנו למדוד במדויק את סיבוב כדור הארץ במהלך הליקוי המלא, לחשב את כיוון ציר הסיבוב של השמש ולדמות את הופעת העטרה", הסביר ד"ר היאקאווה.
5 צפייה בגלריה
טקסט סיני עתיק מתוך "רשומות האביב והסתיו", המכיל את התיעוד הכתוב המוקדם ביותר של ליקוי חמה מלא משנת 709 לפני הספירה
(צילום: National Archives of Japan)
5 צפייה בגלריה
טקסט היסטורי סיני מתוך "האנשו" (ספר האן), המספק פרטים על ליקוי החמה בשנת 709 לפני הספירה. מקור זה כולל את התיאור לפיו השמש המאפילה נראתה "צהובה לחלוטין למעלה ולמטה", דבר שמדענים רואים בו תיאור של עטרת השמש סולארית
(צילום: National Archives of Japan)
סין פיתחה מסורות יוצאות דופן לתיעוד אסטרונומי משום ששושלות עתיקות שכרו מומחים כדי לנטר אירועים שמימיים, כדי שאלה יוכלו לפרש את האירועים הללו כאותות או סימנים. השושלות הסיניות האמינו שתופעות שמיימיות מוזרות מצביעות על נקיטת צעדים פוליטיים שגויים מצד קיסרים, מה שהניע מעקב קפדני אחר ליקויי חמה, זוהר הקוטב ואירועים אסטרונומיים אחרים. כתוצאה מכך, התיעוד שנמשך על פני שושלות מרובות העניק לסין כמה מרישומי הליקויים העתיקים הטובים בעולם.
בעוד שהאירוע בשנת 709 לפני הספירה מייצג את האזכור הכתוב המפורש המוקדם ביותר של ליקוי חמה מלא, וייתכן שהתיאור המוקדם ביותר ששרד המתייחס לעטרת השמש, ד"ר היאקאווה ועמיתיו מעלים הסתייגויות לגבי מהימנות תיאור העטרה, משום שהוא מופיע רק בספר "האנשו" (ספר האן) כציטוט שנכתב כ-700 שנים לאחר האירוע.
למרות התהיות לגבי מהימנות תיאור העטרה, תזמון הליקוי עצמו מבוסס על קונצנזוס מדעי ומספק מידע חדש ואמין על סיבוב כדור הארץ ותמיכה למחקרי מחזור השמש האחרונים.
5 צפייה בגלריה
עטרת השמש בזמן ליקוי
(צילום: University of Alabama in Huntsville, Center for Space Plasma and Aeronomic Research)
כדור הארץ שלנו מסתובב כעת מעט לאט יותר מאשר לפני 2,700 שנה, בגלל מספר גורמים, כולל השפעות גאות ושפל כתוצאה מכוח המשיכה של הירח. באמצעות הקואורדינטות המתוקנות, הצוות השיג מדידות מדויקות חדשות של מהירות סיבוב כדור הארץ החל מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד המאה ה-6 לפני הספירה. "מערך הנתונים החדש מתקן שגיאות בקואורדינטות של מחקרי סיבוב כדור הארץ מן העבר. בנוסף, הוא משפר את דיוק התיארוך ושחזור אירועים אסטרונומיים היסטוריים", אמר ד"ר מיטסורו סומה, מחבר שותף למחקר מהמצפה האסטרונומי הלאומי של יפן.
המחקר תומך גם במחקרים אחרונים על מחזורי השמש המבוססים על תיארוך פחמן רדיואקטיבי מטבעות עצים. במהלך הפוטוסינתזה, עצים סופגים פחמן, כולל פחמן רדיואקטיבי, אשר מאוחסן בטבעות הגדילה השנתיות שלהם. מדענים מודדים ריכוזים אלה כדי לעקוב אחר פעילות השמש לאורך זמן. בכך, הם מצליחים לשחזר מחזורים סולאריים מהעבר, שנמשכים בערך 11 שנים (עם נקודת שיא – בה מופיעה הכמות הגדולה ביותר של כתמי שמש – ונקודת שפל מבחינת פעילות).
מחקר רב-תחומי זה מדגים כיצד תצפיות אנושיות עתיקות ממשיכות לספק נתונים מדעיים יקרי ערך. שילובן עם שיטות חישוב מודרניות וראיות היסטוריות מספק מידע חדש על כוכב הלכת שלנו מלפני אלפי שנים.
