יותר ממאה שנה שהטכניון נמצא בלב העשייה המדעית, ההנדסית והטכנולוגית בישראל, ועבור נשיא המוסד, פרופ' אורי סיון, השנים האחרונות המחישו עד כמה האקדמיה קשורה גם ליכולת של המדינה להתמודד עם משברים. למרות המלחמה והלחצים יוצאי הדופן, המחקר וההייטק הישראלי המשיכו לפעול, לפתח ולחדש. בריאיון ל-ynet global פרופ' סיון מספר על רסיסי יירוט וחימוש שנפלו בשטח הקמפוס בחיפה, ועל מחשבה שעלתה לו כשצעד בקמפוס אחר אחד האירועים: "אנחנו בוודאי האוניברסיטה היחידה בעולם שמוגנת באמצעות טכנולוגיה שפותחה על ידי הבוגרים שלה". לדבריו, מאחורי היכולת הזו עומדת תחושת שליחות עמוקה וההבנה שלטכניון יש אחריות לא רק למדע, אלא גם לביטחון, לכלכלה ולחברה בישראל.
ראיון עם נשיא הטכניון באולפן yneg global
(צילום: טל סער )
כשפרופ' סיון מסתכל קדימה, הוא אינו מנסה לנחש מה תהיה פריצת הדרך הבאה. מבחינתו, המשימה היא לבנות את התשתית שתאפשר לה לקרות. הטכניון השקיע לאורך השנים בתחומים כמו מוליכים למחצה, תעופה וחלל, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות קוונטיות עוד בשלבים שבהם הפוטנציאל שלהם לא תמיד היה ברור. אותה תפיסה מלווה גם את הכשרת הסטודנטים: במקום ללמד אותם רק את התוכנה או היישום העדכניים ביותר, הדגש הוא על מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה ובעיקר על היכולת להתמודד עם בעיות מורכבות.
"אנחנו לא מכשירים אותם לעבודה הראשונה שלהם", אומר פרופ' סיון. "אנחנו מכשירים אותם לקריירה שלמה". בעידן שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מסחרר, היכולת ללמוד, לחשוב ולהסתגל עשויה להיות חשובה יותר מהיכרות עם כלי כזה או אחר.
הדבר מקבל משמעות חדשה לחלוטין עם כניסתה של הבינה המלאכותית כמעט לכל תחום בחיינו. בעיני פרופ' סיון, AI אינו עוד שלב ברצף המהפכות התעשייתיות. "בינה מלאכותית היא לא פשוט עוד מהפכה תעשייתית", הוא אומר. "זה משהו אחר, משום שהיא נוגעת בליבה של הקיום האנושי – ידע ומחשבה. אם התשובה נמצאת במרחק של פרומפט אחד בלבד ממך, למה שתחשוב?"
לצד ההזדמנויות העצומות, הוא מזהיר מפני שינוי עמוק בדרך שבה בני אדם לומדים וחושבים. "מה המשמעות של לדעת משהו, אם כל מה שהאדם יודע נמצא במרחק של פרומפט אחד?", הוא שואל. "ה-GPS אפשר לנו להעביר למכשיר את משימת הניווט; AI, לדבריו, עלול לקחת את התהליך צעד משמעותי יותר קדימה ולאפשר לנו להעביר למכונה את פעולת החשיבה עצמה – ובכך למעשה "להוציא החוצה את המהות שלנו".
אבל גם בעולם שבו תשובות מתקבלות בתוך שניות, יש משהו שפרופ' סיון מאמין שמכונה אינה יכולה להחליף: הרגע שבו אדם מגלה דבר שלא היה ידוע קודם. הוא נזכר בדוקטורנט שעבד לבדו במעבדה ריקה ב-4:00 לפנות בוקר, לאחר שהצוות ניסה במשך יותר משנה לפתור בעיה מדעית מסוימת. באותו לילה הוא הצליח.
לכמה רגעים, אותו סטודנט היה האדם היחיד בעולם שידע את התשובה. "רגעי האאוריקה האלה הם הכרחיים", אומר פרופ' סיון. עבורו, זהו גם לב החינוך המדעי – לא רק להגיע לתשובה, אלא לעבור את הדרך שמובילה אליה, להתמודד עם כישלונות, לשאול שאלות וליצור ידע חדש. דווקא כשהטכנולוגיה מסוגלת לספק תשובות במהירות חסרת תקדים, הוא סבור שחשוב יותר לשמור על הסקרנות ועל היכולת האנושית לחשוב באופן עצמאי.
הטכניון כיום
(צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)
ולמרות כל העיסוק בטכנולוגיות שישנו את העתיד, לרגל השנה החדשה פרופ' סיון מודאג דווקא מאתגר שאין לו פתרון הנדסי. "האתגרים המרכזיים שאנחנו מתמודדים איתם הם למעשה חברתיים", הוא אומר. "אנחנו נקרעים בגלל המחלוקות בינינו".
בעיניו, מדע וטכנולוגיה אינם מטרות בפני עצמן אלא כלים שאמורים לשרת את החברה, וגם לאוניברסיטאות יש אחריות לחנך את הדור הבא מתוך התפיסה הזו. לכן המסר שלו לסטודנטים, למדענים ולחוקרים לרגל ראש השנה הוא גם מסר לחברה הישראלית כולה: להמשיך לפתח ידע, להשקיע במדע ולדחוף את גבולות האפשרי – אבל לזכור למען מי עושים זאת. "מה שמדאיג אותי יותר מכל הוא הפיצול בחברה שלנו", אומר פרופ' סיון. "המשאלה שלי לשנה הבאה, ובעצם לתמיד, היא שנמצא את הדרך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות. יש כל כך הרבה שמשותף לנו, ויש כל כך הרבה אתגרים. בואו נתמקד בהם".
