מקור ההתיישבות הראשונה של בני האדם המודרניים - הומו סאפיינס - בגינאה החדשה ובאוסטרליה התגלה. בכך, התחדדה ההבנה הקיימת על מקורות ההפלגה והניידות הימית שהובילו ליישוב האזור.
במהלך התקופה הקרחונית האחרונה, כאשר מפלס הים היה נמוך בהרבה ממה שהוא כיום, גינאה החדשה ואוסטרליה היו חלק מיבשה אחת, המכונה "סאהול" (Sahul). בעוד שיש הסכמה גורפת על כך שמקור ההומו סאפיינס באפריקה, סביב מועד ההתיישבות הראשונה בסאהול ונתיבי ההגעה הראשונה ליבשת-העל העתיקה התנהל ויכוח סוער ורב שנים.
במחקר שהתפרסם בכתב העת Science Advances נותחו כמעט 2,500 גנומים אנושיים מאבוריג'ינים אוסטרלים, תושבי גינאה החדשה ואנשים ממערב האוקיינוס השקט ומדרום-מזרח אסיה. מחברי המחקר השתמשו במערך הנתונים כדי לבנות עץ גנאלוגי והשתמשו ב"שעון מולקולרי" כדי לתארך את השושלות מכל אזור.
השושלות העתיקות ביותר שנצפו בקרב האבוריג'ינים באוסטרליה ומתיישבי גינאה החדשה, תוארכו לסביבות 60 אלף שנים, ממצא התומך באופן מובהק בגישה בשם "הכרונולוגיה הארוכה". עם זאת, עד אותה קביעה היו מי שגרסו כי אבותיהם של תושבי גינאה החדשה והאבוריג'ינים באוסטרליה התיישבו בסאהול לפני כ-50-45 אלף שנים – גישה שזכתה לשם "הכרונולוגיה הקצרה".
4 צפייה בגלריה
מיפוי שני נתיבי ההגעה של מתיישבי יבשת-העל סאהול לפני 60 אלף שנים
(איור: Helen Farr and Erich Fisher)
השושלות העתיקות מקורן בדרום-מזרח אסיה של ימינו. אזור זה היה חלק מיבשת עתיקה נוספת בשם "סונדה" (Sunda). הרוב המכריע של אותן שושלות הגיעו מהחלקים הצפוניים יותר של דרום-מזרח אסיה – צפון אינדונזיה והפיליפינים. לעומת זאת, מיעוט משמעותי הגיע מהחלקים הדרומיים יותר – דרום אינדונזיה, מלזיה והודו-סין. ממצא זה מצביע על כך שהיו לפחות שני נתיבי פיזור נפרדים לסאהול, אולם שניהם מתוארכים לאותו מועד הגעה.
פרופ' הלן פאר, מהמחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת סאות'המפטון, הסבירה כי מדובר בסיפור שעוזר לחדד את הבנת מקורות האדם, התפתחות יכולת הניידות הימית וכן את הנרטיבים המוקדמים שנלווים לכך. "סיפור זה משקף את המורשת העמוקה שיש לקהילות הילידים באזור זה ואת הכישורים והטכנולוגיה שאפיינו את המסעות אליו באותה עת קדומה", אמרה פרופ' פאר, שעמדה בראש צוות המחקר.
