הבוקר (יום א') תעלה לאישור הממשלה תוכנית ראשונה מסוגה של 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. לתוכנית, שהיקפה 15.5 מיליארד שקלים, שותפים 14 משרדי ממשלה.
מדובר בתוכנית שתיישם בפועל את האסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן והיערכות למשבר האקלים. תוכנית 100 הצעדים מחברת שורת תוכניות של משרדי ממשלה שונים. הם מתוקצבים ומסונכרנים על בסיס תקציב המדינה – סכומים שלא פורסמו עד עתה.
2.4 מיליארד שקלים ילכו לתמיכה במתקני מיון ומתקני טיפול בחומר אורגני, 600 מיליון שקלים להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה בתעשייה ובשלטון המקומי, 500 מיליון שקלים למעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, 400 מיליון שקלים לתשתיות אופניים, 200 מיליון שקלים לחדשנות אקלים, ועוד.
לראשונה בישראל משבר האקלים ייכנס להערכת המצב הרב-שנתית של המטה לביטחון לאומי. מתוכו ייגזרו תרחישי ייחוס לסיכונים המרכזיים לעורף, החל בשריפות, הצפות, גלי חום וקור, וכלה בשמירת הביטחון האנרגטי של המדינה.
"זו לא הפעם הראשונה שהממשלה שומעת את המילה 'אקלים'", אומרת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, "אבל זה הופך לאירוע דרמטי בגלל כמה נושאים חדשים שנכנסו, וההתכנסות של הכל יחד. זו פעולה ממשלתית סדורה ומתוקצבת, החל מתוכנית ההיערכות הסקטוריאלית של אנרגיה ותחבורה, עבור בפסולת בנייה וחינוך וכלה בהכרה של המל"ל לראשונה בתולדות המדינה במשבר האקלים כחלק מתרחישי הייחוס שהוא נערך אליהם בהיבט של ביטחון לאומי".
"מדובר בתוכנית אופרטיבית, שבה כל אחד מהמשרדים יודע מה הלו"ז לביצוע", מבהירה זנדברג, שהחליטה שלא לקדם את חוק האקלים טרם ועידת האקלים העולמית בגלזגו לאור חילוקי דעות עם משרד האנרגיה והאוצר. "אומרים שישראל קטנה בהתייחס להפחתת הפליטות, ובמקרה שלנו תוכניות ההיערכות הן חשובות לא פחות, ואולי אפילו יותר, בגלל המצב שלנו. "החסם הוא לא בכסף אלא שינוי התפיסה. פתאום קורה משבר שמטלטל את האופן בו אתה מסתכל על הדברים. וצריך לקחת בחשבון פקטור שלא היה שם קודם. זה קשה לעיכול".
ועידת גלזגו, שתיפתח בתחילת החודש הבא, הצליחה לאחד את כולם. "חד-משמעית גלזגו הייתה זרז", אומרת השרה. ביום שלישי צפוי להתפרסם דוח המבקר בנוגע לפעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים. המסקנות לא מחמיאות. "דוח המבקר, בעיניי, גם קשור לגלזגו. קיץ 2021 היה נקודת מפנה בהבנה הגלובלית, ובוודאי הישראלית, בעוצמה ובדחיפות של משבר האקלים. גם בגלל דוח ה-IPCC וגם בגלל האסונות שראינו ברחבי העולם. גלזגו נחשבת להזדמנות האחרונה כדי לעשות משהו ולא רק להמתין לאסונות שיקרו ולהתמודד איתם ולהיגרר אחריהם".
בעשור האחרון ישנה מגמה עולמית של הטמעת סיכוני אקלים בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות. לראשונה יכינו תוכנית עם כיוון ברור לרגולטורים הפיננסיים בישראל בנוגע למימון והשקעות. התוכנית, בשיתוף המפקח על הבנקים ומשרד האוצר, תגבש תרחישי ייחוס למבחני קיצון להערכת יציבות המערכת הבנקאית.
במסגרת תוכנית היישום להפחתת פליטות גזי חממה ישנו פרק בולט המוקדש לתחבורה, חלקו כבר בביצוע. 9 מיליארד שקלים יושקעו בתחבורה ציבורית, מתוכם 6 מיליארד לנתיבי תחבורה ציבורית עירוניים, 500 מיליון שקל בהצעת מחליטים לתחבורה נקייה לחשמול, 400 מיליון שקלים לתשתיות אופניים, ו־360 מיליון לחשמול אוטובוסים.
תוכנית 100 הצעדים מלאה בהמון צעדים ראשונים. למשל, לראשונה בישראל תוכנית של משרד החינוך למשבר האקלים. לפי סקר של המרכז לחינוך לקיימות שפורסם ב"ידיעות אחרונות" רוב אנשי החינוך, הורים לתלמידים ובני נוער מוטרדים משינויי האקלים וחושבים שיש להכניס את הנושא למערכת החינוך. הרוב, 68%, חושבים שהוראת הנושא לא מתקיימת בכלל או לא באופן מספיק. כעת יש לקוות כי הדבר ישתנה.
ראש הממשלה נפתלי בנט על סוגיית האקלים, בישיבת ממשלה בחודש יולי
עד 2023 יגבשו תוכנית שיעורים, כולל דיגיטליים, בנושא משבר האקלים במסגרת תוכנית הלימודים במערכת החינוך. בנוסף, יבצעו הכשרות בתחום האקלים במסגרת ההשתלמויות המקצועיות של עובדי ההוראה, ויפעילו תוכניות להסמכת גני ילדים, בתי ספר וקמפוסים ירוקים. תהיה תמיכה בתנועות ובארגוני נוער בנושאי סביבה. עד 2024 יפעלו להכניס קורסים בנושא משבר האקלים בכל הפקולטות.
בנוסף, לראשונה תקודם תוכנית לחדשנות טכנולוגית בנושא אקלים בהיקף של 200 מיליון שקלים. היקף השוק העולמי של טכנולוגיות אקלים וסביבה מוערך ב־4.6 טריליון אירו בשנת 2020, וצפוי לצמוח ל־9.4 טריליון ב־2030.
ההשלכות הבולטות של משבר האקלים הן הפגיעה בטבע והמערכות האקולוגיות, והמגוון הביולוגי היבשתי והימי. בין התופעות יהיו גם הפחתה במשקעים שיגרמו להתייבשות נחלים, עלייה במליחות מי התהום וירידה באיכותם. התוכנית תכלול תמיכות לשיקום נחלים לניהול סיכוני שיטפונות והצפות, הקמת אזורי חיץ סביב יישובים סמוכי יער, פיתוח טכנולוגיות לזיהוי מוקדם של שריפות יער ותוכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי ושיקום מערכות אקולוגיות.
מקומן של הרשויות המקומיות חשוב אף הוא כדי שנהיה מוכנים למשבר האקלים. בין היתר תינתן תמיכה לרשויות למניעת שיטפונות, שריפות ושיקום ופיתוח תשתיות חוף ואתרי טבע עירוני. תורחב תוכנית התכסית הירוקה והנטיעות במרחב העירוני, וכן יינתן תקציב לחיזוק החוסן הקהילתי. האוכלוסיות החלשות יהיו הפגיעות ביותר. לכן יש לשלב היבטי רווחה ומתן מענה לאוכלוסיות פגיעות ברשויות, ולהנגיש את הידע בנושא בריאות ושינוי האקלים לעובדי הרשויות.
