עולם העקרבים בישראל מגוון ונחקר רבות, אך יש מין אחד שהצליח לחמוק מעיני החוקרים במשך כמעט שמונה עשורים. עקרב-נמלים הירדן (Birulatus israelensis) הוא יצור זעיר ומרתק, שנחשב במשך תקופה ארוכה ל"נדיר שבנדירים". איש לא ידע היכן הוא מסתתר או מהו אורח חייו. פריצת הדרך הגיעה לאחרונה, כשמחקר חדש חשף כי עקרב הנמלים בכלל לא חי תחת סלעים כמצופה, אלא דווקא בלב המבצרים השמורים ביותר בטבע - קיני הנמלים. כדי להבין איך מתנהלים חייו של העקרב המסתורי הזה, שוחחנו עם יורם צביק, דוקטורנט במחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה ומנהל המעבדה לחקר עקרבי ישראל בעמותת דוכיפת.
איך מצאתם לבסוף את עקרב הנמלים?
"בקיץ 2016, במהלך העבודה על מגדיר השדה לעקרבי ישראל, שנכתב ביוזמתו של אוהד יהלומי ז"ל שנחטף ושנרצח בשבי חמאס, הצלחתי יחד עם עדנה צביק, אשתי, אלון שריג ועמיחי גלעדי, פקח ברט"ג (רשות הטבע והגנים), לאתר מספר פרטים של עקרב-נמלים בבקעת הירדן. כשמצאתי אותם הבנתי מדוע הם לא נמצאו כל השנים - מסתבר שהם חיים בצוותאות עם נמלת הקציר השחורה. אפשר לראות את עקרב-נמלים הירדן בסביבת הקן או על שבילי שיחור המזון של הנמלים. נוסף להימצאות שלו בבקעת הירדן, יש תיאורים של מינים דומים בירדן ובסוריה, אם כי אנחנו מטילים ספק אם בכולם מדובר במינים שונים באמת".
יש עוד עקרבים שחיים בתוך קיני נמלים?
"בעולם יש פרוקי רגליים רבים ובעיקר חרקים, שחיים בקיני נמלים, אך עד לגילוי הזה לא היה ידוע על אף עקרב בעולם שמנהל אורח חיים כזה. עקרב הנמלים הוא מירמקופיל אובליגטורי - כלומר, הוא חי אך ורק בקיני נמלים ולא ניתן למצוא אותו בשום מקום אחר בטבע".
איך אתה חוקר את עקרב הנמלים?
"המחקר החל במסגרת לימודי לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' דרור הבלנה ופרופ' אפרת גביש-רגב ונמשך כעת במסגרת לימודי לתואר שלישי באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' ערן גפן ממכללת אורנים. המחקר הוא אתגר לוגיסטי ומדעי לא פשוט. המחקר בשדה נעשה בעיקר בלילה ומצריך תיאומים רבים עם גורמי ביטחון והכנה מדוקדקת של השטח. יש אתגרים טכניים של תיעוד ושל צילום, וגם אתגרים פיזיים כמו להתמודד עם הנמלים שנושכות אותך בזמן האיסוף. במעבדה האתגר גדול עוד יותר כי העקרבים קטנים מאוד, רגישים לשינויים סביבתיים, זקוקים למזון ספציפי ונדרש מכשור ייחודי לביצוע מדידות ובדיקות מסוימות".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
איך נראים החיים של עקרב הנמלים בתוך קן הנמלים?
"מדובר באתגר הישרדותי עצום כי הנמלים אגרסיביות מאוד כלפי זרים שמתקרבים לקן. כדי לשרוד בקן פיתח העקרב סדרה של התאמות מבניות, התאמות התנהגותיות והתאמות כימיות מרתקות. גילינו שהעקרב חי בתאים שבתוך קן הנמלים וכנראה שניזון בעיקר מהזחלים של הנמלים. הוא פיתח סט התנהגויות שמשתנה בהתאם למידת האגרסיביות שהנמלים מפגינות כלפיו. אחד הממצאים המרתקים ביותר שגיליתי במסגרת המחקר הנוכחי, הוא הדמיון הכימי: מצאנו דמיון בין חומרים שמנוניים על גוף העקרב שמשמשים לתקשורת כימית, לבין אלו של נמלת הקציר השחורה. זה סוג של 'הסוואה כימית' שמאפשרת לו להיטמע במושבה. ראינו שהנמלים מתנהגות אחרת כלפי עקרב-נמלים הירדן בהשוואה למיני עקרבים אחרים החיים באותה סביבה".
מה עוד גילית על עקרב הנמלים?
"גילינו שעקרב הנמלים משמש כ'אוטובוס' עבור יצורים קטנטנים שנקראים זוט-עקרבים, שחיים גם הם בקיני הנמלים. בעונת האביב, הזוט-עקרבים מטפסים על גופו של עקרב-נמלים הירדן וכנראה משתמשים בו להפצה אל קיני נמלים שונים. זו דוגמה מדהימה למורכבות של המערכת האקולוגית ולתפקידים שכל אורגניזם ממלא בתוכה, שלעיתים קרובות אנחנו פשוט מחמיצים כי אנחנו לא מודעים לקיומם".
מהן הסכנות העיקריות המאיימות כיום על עקרב-נמלים הירדן?
"כמו אצל מינים רבים אחרים, האיום המרכזי הוא הרס בתי גידול עקב התפשטות מגורי אדם וחקלאות אינטנסיבית. פעולות אלה משנות את תנאי השטח ופוגעות ביכולת של הנמלים, ובעקבותיהן של העקרבים, לשרוד באתרים מסוימים. אף על פי שהתנהגותו של העקרב לא השתנתה ישירות מפעילות האדם, הפגיעה הפיזית בסביבה הטבעית שלו היא קריטית. כיום לא נעשים מאמצי שימור ממוקדים למין זה כי אנחנו עדיין בשלבי למידה על תפוצתו. מה שהציבור יכול לעשות כדי לעזור הוא פשוט לשמור על הסביבה הטבעית ולהימנע מאיסוף בעלי חיים מהטבע".
איך משפיע שינוי האקלים על עקרב הנמלים?
"מצאנו שנוכחות עקרב הנמלים תלויה באופן משמעותי ברמת רטיבות הקרקע ובטמפרטורות בשיא הקיץ. מצאנו שלעקרב הנמלים יש קצב איבוד מים גבוה יותר מאשר למיני עקרבים אחרים, מה שהופך אותו לרגיש מאוד לשינויי אקלים. בהינתן עלייה בטמפרטורות או שינוי בלחות ובכמויות המשקעים, צפוי שתהיה פגיעה ממשית באוכלוסייה של מין זה".
איך החלטת שאתה רוצה לחקור עקרבי נמלים?
"זה נראה יותר כאילו שעקרבי הנמלים בחרו אותי. הכול התחיל מהיוזמה של אוהד יהלומי ז"ל, להכין מגדיר לעקרבי דרום הארץ שהתפתחה למדריך לעקרבי ישראל. במהלך העבודה על המגדיר, בצוותא עם ד"ר אסף צוער ופרופ' אפרת גביש-רגב, התברר לנו שיש מין נדיר מאוד שלא נמצא בשום אוסף מדעי בישראל ורצינו להשיג תמונה שלו לטובת מדריך העקרבים. מהחיפוש אחר העקרב החמקמק הזה נולדה התגלית המיוחדת ובעקבותיה המחקר המדעי".
איזה שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות לגבי עקרב הנמלים?
"רב הנסתר על הגלוי. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מה הוא אוכל מעבר לזחלי נמלים, כיצד הוא מתרבה או מדוע הוא משוטט על שבילי הנמלים מחוץ לקן. שאלה מרתקת נוספת היא האם גם המינים האחרים בסוג זה שחיים במדינות שכנות הם מירמקופילים (כאמור, חיים בקיני נמלים), ומהו הקשר הגנטי המדויק ביניהם".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
