מי היה אריך פון דניקן? חוקר עצמאי ששואל את השאלות הקשות, או מפיץ קונספירציות? אינטלקטואל שמעז לצאת נגד הממסד, או שרלטן ורמאי?
זו לא שאלה קשה במיוחד. פון דניקן היה שרלטן ומפיץ קונספירציות, שכתב ספרים עמוסים באי-דיוקים, השערות פרועות וטעויות גסות, ושה”תיאוריות” נטולות כל בסיס מדעי שלו, על חייזרים שביקרו בעולמנו בתקופות קדומות, ממשיכות לרדוף אותנו עד היום.
9 צפייה בגלריה
אריך פון דניקן
אריך פון דניקן
אריך פון דניקן
(צילום: REUTERS/Reuters Photographer)
אבל זה לא מה שחשבתי כשקראתי לראשונה את ספרו, כנערה צעירה. השפע העצום של ה"ראיות" שנשפכו מהדפים, בשילוב הרטוריקה הבטוחה בעצמה והתחושה שאני נחשפת למידע סודי, ש"הם" לא רוצים שאדע, משכו אותי. לפחות ברגע הראשון, לא שאלתי את עצמי עד כמה הטענות שלו מבוססות, או חיפשתי טיעוני נגד. התעלומות שהוצגו בו, וההסבר הפנטסטי שהוצע להן, קסמו לי - ואולי גם הרעיון שאני מצטרפת למועדון המובחר של אלו שיודעים את האמת.
למרות כל זאת, פון דניקן לא הפך אותי למאמינה אדוקה בחייזרים עתיקים. הרעיונות האלו שכנו במוחי זמן מה, מתויגים תחת "אולי יש בזה משהו", עד שנתקלתי בהפרכות של חלק מהם, ועברתי להתעניין בדברים אחרים. אם לשפוט לפי מיליוני העותקים של הספר שנמכרו ברחבי העולם, לא הייתי היחידה שהשתעשעה בהם. חלק מהקוראים מעולם לא המשיכו הלאה.

בין הונאות לרבי מכר

אריך פון דניקן (von Däniken) נולד ב-1935 בצופינגן שבשוויץ. בגיל 19 הוא הורשע בגניבת כספים מבעל פונדק וממחנה נוער שבו עבד, ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי. פסיכיאטר שבדק אותו אמר שיש לפון דניקן "נטייה לשקר". הוא עבר לכמה שנים למצרים, הסתבך, וכשחזר משם לשוויץ הורשע בהונאה ומעילה בכספים ונשלח לכלא לתשעה חודשים.
9 צפייה בגלריה
פון דניקן היה שרלטן ומפיץ קונספירציות, שכתב ספרים עמוסים באי-דיוקים, השערות פרועות וטעויות גסות. פון דניקן וספרו המפורסם ביותר, "מרכבות האלים"
פון דניקן היה שרלטן ומפיץ קונספירציות, שכתב ספרים עמוסים באי-דיוקים, השערות פרועות וטעויות גסות. פון דניקן וספרו המפורסם ביותר, "מרכבות האלים"
פון דניקן היה שרלטן ומפיץ קונספירציות, שכתב ספרים עמוסים באי-דיוקים, השערות פרועות וטעויות גסות. פון דניקן וספרו המפורסם ביותר, "מרכבות האלים"
(צילום: ויקימדיה, Jonnmann, אביהו)
כשהשתחרר מצא משרה כמנהל מלון, ובלילות עבד על ספרו הראשון, "מרכבות האלים", שנקרא במקור הגרמני "זכרונות מהעתיד" (Erinnerungen an die Zukunft). מספר הוצאות דחו את הספר, אך בסופו של דבר הצליח פון דניקן לפרסם אותו ב-1968, לאחר שכתוב של חלק ניכר ממנו על ידי העורך. הספר הפך מהר מאוד לרב מכר ותורגם לשפות רבות, ביניהן לאנגלית, תחת השם “Chariots of the gods?”, ולעברית ב-1971, בתרגום עמשי לוין. התרגום העברי לקח את שמו מהאנגלי, אך משום מה החליטו עורכיו להוריד את סימן השאלה.
פון דניקן לא נח על זרי הדפנה, ופרסם את ספרו השני, "אלים מן החלל החיצון", כבר ב-1970. הוא כתב אותו בכלא השוויצרי, אליו נשלח, שוב, באשמת הונאה ומעילה בכספים. בסך הכל פרסם פון דניקן יותר מארבעים ספרים, שמכרו יחד יותר מ-70 מיליון עותקים. ארבעה מהם תורגמו לעברית. שני סרטים תיעודיים הופקו בעקבות "מרכבות האלים", שנשאר הספר הנמכר והמפורסם ביותר שלו.

“נראה כמו שדה תעופה”

מה טען פון דניקן בספריו, ומדוע הם היו כל כך משכנעים?
הטענה העיקרית שלו הייתה שיש דברים בהיסטוריה שלנו, כפי שהיא מסופרת על ידי ספרי ההיסטוריה, ש"לא מסתדרים". דברים שאפשר להסביר, לטענתו, רק אם אנחנו מניחים שיצורים מעולם אחר נחתו כאן בחלליות, והאצילו מהידע שלהם לתרבויות מקומיות, שהתייחסו אליהם כאלים.
את הראיות לאותם חייזרים קדומים מוצא פון דניקן בטקסטים עתיקים, בציורים ופסלים, ובכל ממצא ארכיאולוגי שאין לו, לדעתו, הסבר מספק. הוא מביא פסוקים רבים מהתנ"ך, מהאזכור של "בני האלוהים" בבראשית ועד לתיאור של המלאכים שראה יחזקאל, ומוסיף קטעים מהאפוס המסופוטמי עלילות גילגמש, מכתבים עתיקים מהודו ועוד. אחת השיטות שלו היא לשאול שאלות, ואז להציע "מה אם…". מדוע לוט ובני ביתו היו צריכים להימלט מביתם בסדום מהר כל כך? הרי אלוהים הכל יכול לא יהיה מחויב ללוח זמנים מדויק. אבל מה אם זו הייתה פצצת אטום שהשמידה את סדום ועמורה, והספירה לאחור כבר החלה?
בין השאלות משבץ פון דניקן קביעות שמנוסחות כ"ברורות מאליהן", כך שקשה להבחין שהוא לא באמת מבסס אותן. הוא תוהה, למשל, מאיפה הגיעו ה"ענקים" שכתוב עליהם בתנ"ך, ולמה הם מופיעים במיתולוגיות כה רבות, מהאמריקות ועד למסופוטמיה.
"ענקים רודפים את דפיהם של כל הספרים העתיקים", כתב ב"מרכבות האלים". "אז הם חייבים היו להתקיים. אלו מין יצורים הם היו, הענקים הללו?"
כמעט לא שמנו לב שקיומם של ענקים עבר מהשערה לעובדה, שאין צורך לאמת אותה אלא רק להסבירה.
9 צפייה בגלריה
דמות אנושית שראשה ערוף והיא מחזיקה במקל או אלה
דמות אנושית שראשה ערוף והיא מחזיקה במקל או אלה
דמות אנושית שראשה ערוף והיא מחזיקה במקל או אלה
(צילום: Yamagata University)
רבות מהטענות של פון דניקן מתבססות על "זה נראה לי ברור", והוא אינו טורח לברר הרבה מעבר לכך. ניקח לדוגמה את קווי נסקה, שהם קווים לבנים גדולים במדבר בפרו, חלקם יוצרים דוגמאות שונות, גדולות מאוד, שנראות היטב בעיקר מהאוויר. יש השערות שונות לגבי המטרה של יצירתם, למשל שהם משמשים בטקסים דתיים. לפון דניקן, עם זאת, אין כל ספק: "כשהוא נראה מהאוויר", כתב, "הרושם הברור שמישור נסקה השאיר עלי היה של שדה תעופה!". מה צריך יותר מזה?
את התבליט בתמונה למטה, שנמצא על קבר של שליט מתרבות המאיה, מפרש פון דניקן כמתאר אסטרונאוט יושב בתוך טיל, אחת מכפות רגליו מונחת על דוושה, וידיו עסוקות בלוח המכשירים. למטה, הוא טוען, אפשר לראות את האש שיוצאת ממנועי הטיל. "מה התבליט הזה אומר לנו?" הוא שואל. "כלום? האם כל מה שמקשר אותו למסע בחלל הוא סתם דמיון טפשי?"
9 צפייה בגלריה
האם כל מה שמקשר אותו למסע בחלל הוא סתם דמיון טפשי? כנראה שכן. התבליט על קברו של פקאל
האם כל מה שמקשר אותו למסע בחלל הוא סתם דמיון טפשי? כנראה שכן. התבליט על קברו של פקאל
האם כל מה שמקשר אותו למסע בחלל הוא סתם דמיון טפשי? כנראה שכן. התבליט על קברו של פקאל
(צילום: flickr, zen Sutherland)
התשובה לכך היא, ככל הנראה, כן, שכן חוקרים שמכירים את תרבות המאיה רואים בתבליט משהו אחר לחלוטין: את פקאל, אותו שליט שנקבר שם, נופל אל העולם התחתון. מתחתיו נמצא ראשה של מפלצת השמש, וניתן לראות את פיה ועיניה. מעל פקאל נמצא עץ העולם, שמתואר בחפצי אמנות רבים של תרבות המאיה, ועל ענפיו העליונים ניצבת הציפור השמיימית. הפירוש של התבליט כאסטרונאוט בטיל מתעלם מהידע הרב שיש לנו על התרבות שיצרה אותו.

מי בנה את הפירמידות?

סוג אחר של ראיות אפשר לכנות “הם לא היו יכולים לעשות זאת בעצמם”. איך הצליחו המצרים הקדמונים לבנות פירמידות גדולות ומפוארות כל כך, למשל? “ממלכתי תמורת הסבר משכנע להעברת האבנים הענקיות ממקום למקום!” כתב פון דניקן. “יש הרבה בעיות שקשורות לבניית הפירמידות, ואין שום פתרונות”. כאן הוא לא לגמרי טועה: איננו יודעים בוודאות איך הפירמידות נבנו, והרבה ממה שאנחנו כן יודעים, למשל שאפשר להסיע את האבנים על חול רטוב, התגלה לאחר 1968. כמובן, יש מרחק גדול בין “אנחנו לא יודעים בוודאות” ל”אז זה בטח חייזרים”. כפי שאמר הקומיקאי האירי דארה אובראיין (Ó Briain), “זה שהמדע לא יודע הכול, לא אומר שאתה יכול למלא את החסר באיזו אגדה שהכי מוצאת חן בעיניך”.
טענה דומה העלה פון דניקן לגבי פסלי המואי הענקיים של אי הפסחא. לדעתו אין שום דרך בה יכלו תושבי האי לבנות בעצמם את הפסלים, ששוקלים עשרות טון כל אחד, ולהציב אותם במקומם. “אפילו אלפיים איש, שעובדים יומם ולילה, לא היו יכולים לחצוב את הדמויות הענקיות האלו מהסלע הוולקני הקשה כפלדה עם כלים פשוטים”, כתב. אבל במקרה הזה הוא לא יכול להסתתר מאחורי חוסר ידיעה. החוקר הנורווגי תור היירדאל (Heyerdahl), בספרו אקו-אקו, ענה בדיוק על השאלות האלו: הוא ערך ניסויים עם בני המקום, והראה ששני צוותים של שישה אנשים, שעובדים במשמרות בעזרת כלי אבן, יכולים לחצוב פסל כזה תוך שנה. פון דניקן הכיר את הספר, ואף הזכיר אותו ב”מרכבות האלים”. הוא פשוט התעלם ממה שלא היה לו נוח.
9 צפייה בגלריה
פסלי מואי האייקוניים באי הפסחא
פסלי מואי האייקוניים באי הפסחא
פסלי מואי האייקוניים באי הפסחא
(צילום: Karen Schwartz/AP)
ראיות מהסוג הזה מתבססות על ההנחה שאנשים מתרבויות קדומות או “פרימיטיביות” לא היו מסוגלים לפתח טכנולוגיה מתקדמת ללא עזרה. זה לא מפתיע, אם כך, שהקטעים האלו מתובלים בלא מעט גזענות. פון דניקן מתאר בדים שנמצאו במערות בבורניאו, שהם “כל כך עדינים עד שעם כל הרצון הטוב שבעולם אי אפשר לדמיין שפראים ייצרו אותם”. המשוואות האסטרונומיות המורכבות של בני המאיה, אמר, “היו יכולות להיות מחושבות בעזרת מוח אלקטרוני. בכל מקרה, קשה להאמין שהן הגיעו מאנשי ג’ונגל”. על ציור מדרום אפריקה הוא מעיר: “הדמות לבושה בחליפה עם שרוולים קצרים, מכנסיים, כפפות ונעליים. דמיון מפתיע למדי מצד הילידים הפרימיטיביים שהסתובבו ערומים”.
כמובן, זה פשוט לא נכון שהאנשים שחיו בדרום אפריקה “הסתובבו ערומים”, ואין כל סיבה לחשוב שהאסטרונומים והמתמטיקאים של בני המאיה היו חכמים פחות או מוצלחים פחות מעמיתיהם בתרבויות אחרות.
9 צפייה בגלריה
לוח שמראה את 19 החודשים של מחזור ההאב בלוח השנה של המאיה
לוח שמראה את 19 החודשים של מחזור ההאב בלוח השנה של המאיה
לוח שמראה את 19 החודשים של מחזור ההאב בלוח השנה של המאיה
(איור: Kai INK/Shutterstock)

הרבה מאוד עשן, ללא אש

אף ש"עובדות" רבות בספריו של פון דניקן הן לא מדויקות או פשוט מוטעות, למי שמנסה להפריך את טענותיו צפויה עבודה לא פשוטה. זאת בעיקר בשל המספר העצום של הקביעות וההשערות, המגיעות זו אחרי זו, ללא מרווח נשימה: ארון הקודש הוא בעצם משדר שבאמצעותו משה דיבר עם האלים החייזרים; לאלים סקנדינביים יש בציורים ראשים שנראים כמו קסדות; במערה באפריקה יש ציורים של אנשים בחליפת חלל; בספר יחזקאל מתוארת רחפת; בטקסט ההודי הזה מתואר טיל; מפה מהמאה ה-16 היא העתק של צילום מהאוויר; לוח חרס משומר מראה ייצוג סמלי של האטום מתחת לאסטרונאוט בחללית; הנה עדשה מלוטשת עתיקה מעירק; הנה עמוד ברזל בן אלפי שנים שלא מחליד. איך אתם מסבירים את כל זה?
"הוא מעלה כל כך הרבה עשן עד שאנשים רבים שאינם מומחים מתפתים לחשוד שבאמת יש שם אש", כתב סטיבן אפשטיין (Epstein), ממוזיאון הארכיאולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה. "הם שוכחים ככל הנראה שמספר אינסופי של טענות לא מבוססות לא מהווה הוכחה לשום דבר".
9 צפייה בגלריה
הקביעות וההשערות מגיעות זו אחרי זו: הנה מפה מהמאה ה-16 שהיא העתק של צילום מהאוויר; הנה עמוד ברזל בן אלפי שנים שלא מחליד. המפה מטורקיה ועמוד הברזל (שכן החליד) מהודו
הקביעות וההשערות מגיעות זו אחרי זו: הנה מפה מהמאה ה-16 שהיא העתק של צילום מהאוויר; הנה עמוד ברזל בן אלפי שנים שלא מחליד. המפה מטורקיה ועמוד הברזל (שכן החליד) מהודו
הקביעות וההשערות מגיעות זו אחרי זו: הנה מפה מהמאה ה-16 שהיא העתק של צילום מהאוויר; הנה עמוד ברזל בן אלפי שנים שלא מחליד. המפה מטורקיה ועמוד הברזל (שכן החליד) מהודו
(צילום: ויקימדיה, Joopr, Mark A. Wilson)
העמוד, אגב, שהוא בן מאות שנים ולא אלפי שנים, כן מחליד, אם כי מסיבות שונות הוא מחליד לאט. פון דניקן הודה בכך בעצמו, ואמר בריאיון לפלייבוי: "אפשר לשכוח מהברזל הזה". עם זאת, הוא לא הוציא את הקטע על עמוד הברזל מהמהדורות הבאות של "מרכבות האלים".
היו מדענים שניסו בכל זאת לענות לפון דניקן. כבר ב-1972 התפרסם הספר "מרכבות מתרסקות" (Crash Go The Chariots) של הארכיאולוג קליפורד וילסון (Wilson), שנועד להפריך את הטענות ב"מרכבות האלים"; ב-1976 התפרסם "אלי החלל נחשפים" (The Space Gods Revealed) של רונלד סטורי (Story), עם מטרה דומה. הארכיאולוג קנת’ פדר (Feder) יצא נגד פון דניקן, ותיאוריות האסטרונאוטים הקדומים בכלל, בספר "הונאות, מיתוסים ותעלומות" (Frauds, Myths, and Mysteries) שפורסם ב-1990. כיום אפשר למצוא הפרכות לתיאוריות האלו גם בצורת פודקסט, למשל של הארכיאולוג פרדריק טרוסוהאם (Trusohamn).
9 צפייה בגלריה
קרל סייגן נואם בהפגנה בוושינגטון
קרל סייגן נואם בהפגנה בוושינגטון
קרל סייגן נואם בהפגנה בוושינגטון
(צילום: Joseph Sohm / Shutterstock.com)
האסטרונום ומנגיש המדע קרל סייגן (Sagan) מתח ביקורת חריפה על "מרכבות האלים" כאשר הוא יצא, תיאר אותו כפסאודו-מדע ונגוע בחשיבה רשלנית, ואף כתב את ההקדמה לספרו של סטורי. על פון דניקן אמר: "בכל פעם שהוא רואה משהו שהוא לא מסוגל להבין, הוא מייחס אותו לאינטליגנציה חוצנית, והיות שהוא לא מבין כמעט כלום, הוא רואה עדויות לאינטליגנציה חוצנית בכל מקום".

תחייתו של האסטרונאוט הקדום

לרוע המזל, הרבה יותר אנשים קראו את הספרים של פון דניקן מאשר את ההפרכות. הפופולריות שלו הגיעה לשיאה בשנות ה-70: כאשר הרשת האמריקאית NBC שידרה סרט תיעודי שמבוסס על התיאוריות שלו, יותר מרבע מיליון עותקים של “מרכבות האלים” נמכרו תוך יומיים. חברת התעופה האמריקאית ברניף איירווייז הציעה סיורים של 15 יום באתרים ארכיאולוגיים בדרום אמריקה, בעקבות ה”ראיות” שהציג פון דניקן.
פון דניקן לא היה זה שהגה את התיאוריה של האסטרונאוטים הקדומים, אבל הוא היה המפיץ העיקרי שלה, ואולי הסיבה לכך שהיא עדיין איתנו, גם שנים לאחר שההתלהבות הראשונית מ”מרכבות האלים” והמשכיו שככה. אלים חייזריים צצים שוב ושוב בפינות רבות של התרבות הפופולרית – אפשר למצוא אותם למשל בלא מעט סרטים הוליוודיים, מפרומתאוס וסטארגייט (שגם היה לסדרה) ועד לממלכת גולגולת הבדולח של אינדיאנה ג’ונס והאיטרנלס של מארבל. האחרון מבוסס על חוברות קומיקס שהחלו לצאת בשנות ה-70, וגיבוריהן הם חייזרים שמבקרים בכדור הארץ ויוצרים גזע של גיבורי על.
כל אלו הם, כמובן, יצירות בדיוניות, ואני לא טוענת שסטיבן שפילברג או רידלי סקוט באמת מאמינים בתיאוריות של פון דניקן. אך ברור שהם שאבו השראה מהרעיונות הללו, שלפחות בתקופה מסוימת היו נפוצים למדי בציבור.
בשנים האחרונות זכתה תיאורית האסטרונאוטים הקדמונים, בנוסף לאזכורים בתרבות הפופולרית, גם לדיון רציני יותר – או לפחות כזה שמתחזה לרציני. התוכנית "חייזרים מן העבר" (Ancient Aliens) החלה בסרט תיעודי ששודר בערוץ ההיסטוריה האמריקני ב-2009, והמשיכה כסדרת טלוויזיה שמשודרת מ-2010 ועד היום. הרעיונות של פון דניקן וממשיכי דרכו נידונים שם לצד תיאוריות אחרות שנדחו על ידי הקהילה המדעית, כמו בריאתנות, כמעט ללא הפרעה מצד מדענים בעלי דעות מקובלות יותר, או ידע. פון דניקן עצמו הופיע במעל מאה פרקים.
"בִדיון מוצג כעובדה, ומחקר מדעי אמיתי זוכה לייצוג כה מעוות עד שאני לא יכולה אלא להסיק שהתוכנית משקרת באופן פעיל לצופיה", כתבה כתבת הסמית’סוניאן ריילי בלאק (Black) על "חייזרים מן העבר" ב-2012. "התוכנית מפגינה בוז עמוק כלפי המדע ומה שאנחנו באמת יודעים על העולם".
9 צפייה בגלריה
פריים מהתכנית "חייזרים מן העבר" שהפך למם מוכר
פריים מהתכנית "חייזרים מן העבר" שהפך למם מוכר
פריים מהתכנית "חייזרים מן העבר" שהפך למם מוכר

שעשוע הרסני

עבור רוב האנשים שקראו את "מרכבות האלים", מדובר היה בשעשוע ותו לא; שאלות מעניינות לתהות לגביהן בשיחות עם חברים. זה גם מה שהוא היה עבורי כשקראתי אותו. מה כל כך נורא בזה, בעצם? האם באמת חשוב כל כך להפריך את טענותיו של פון דניקן ולהוקיע אותו כשרלטן?
לדעתי, התשובה היא כן. פסאודו-מדע כמו זה שהפיץ פון דניקן הוא חלק מתופעה גדולה הרבה יותר, של אמונה בקונספירציות וחיפוש אחר "אמת" נסתרת, מלווה בחוסר אמון גובר בכל צורה של סמכות, במומחים, במדע עצמו. נכון, לא כל מי שקרא את "מרכבות האלים" או ראה פרק של "חייזרים מן העבר" יהפוך בעקבות זאת למאמין בתיאורית הארץ השטוחה או למתנגד חיסונים. אבל העולם שלנו, ודאי בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מלא בקונספירציות - בכל יום אנחנו נתקלים בעוד מישהו ש"יוצא נגד הממסד", או "חושף את מה ש’הם’ לא יגלו לכם" – וההשפעה המצטברת של כל אלו עלולה להיות בעייתית, בלשון המעטה.
בוודאי, כדאי תמיד לחשוב בעצמנו ולהטיל ספק, גם בדבריהם של מומחים. אבל הטלת הספק צריכה להיות מופנית, לפחות באותה מידה אם לא הרבה יותר, גם כלפי מי שאינם מומחים, או יוצאים נגד הקונצנזוס. אם טענה מסוימת סותרת את הידע הקיים ואת דעת רוב המדענים, זה לא בהכרח אומר שהיא מוטעית – אבל זה בהחלט לא אומר שהיא נכונה.
בלאק כתבה שתוכניות כמו "חייזרים מן העבר" "מכרסמות בהבנה המדעית האמיתית, בכך שהן משווקות זבל מוחלט". אותו זבל שמציץ אלינו מכל פינה גורם לכך שקשה לנו יותר ויותר לדעת על מה אפשר לסמוך, איזה מידע הוא מהימן, מהי האמת. אנשים רבים תרמו ותורמים לתופעה הזו, אך אין ספק שפון דניקן היה אחד הבולטים שבהם.
"העובדה שכתיבה רשלנית כמו שלו, שעיקר טענתה היא שאבותינו היו מטומטמים, זוכה לפופולריות רבה כל כך, היא כתב אישום מפוכח נגד הנאיביות והייאוש של זמננו", כתב סייגן על "מרכבות האלים". זה היה לפני כחמישים שנה. התקדמנו מאז - אבל לא בטוח שבכיוון הנכון.
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע