אוצר מלפני כ-1,800 שנה נחשף לראשונה: כלי אגירה גדול, עשוי אבן, ששימש יהודים בגליל, יוצג לראשונה במשכן הכנסת. התערוכה, שנפתחת היום (ב') בט"ו בשבט, יום הולדתה ה-60 של הכנסת במשכנה בגבעת רם, מבקשת להתחקות אחר שורשיה הקדומים של ההנהגה היהודית, ולחבר בין העבר הקדום לבין הבית הדמוקרטי של העם היהודי בימינו.
תערוכה ארכאולוגית בכנסת
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
כלי האגירה, שיש המזהים אותו ככלי "קלל" המוזכר במקורות היהודיים, נחשף בחודשים האחרונים על ידי מתנדבים בחפירה חינוכית-קהילתית של רשות העתיקות וקק״ל, באתר פונדק דלוי שבגליל התחתון. "כלי אבן העשויים קירטון זכו לחשיבות מיוחדת בחברה היהודית, שכן לפי ההלכה - בניגוד לכלי חרס - אינם מקבלים טומאה", הסביר נועם זילברברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. ״בעוד שבגליל מוכרים כלי אבן קטנים, כגון ספלים וקערות, כלים גדולי ממדים מסוג זה הם נדירים יותר״.
גובהו של הכלי מגיע לכ-80 ס״מ וקוטרו לכ-50 ס״מ, והוא בולט הן בממדיו החריגים והן בהקשרו - יישוב יהודי מהתקופה הרומית והביזנטית, המוזכר במקורות התלמודיים. "הממצא משקף רמת הקפדה הלכתית גבוהה ואורח חיים יהודי מגובש, ומאיר את דמותו של הגליל כמרחב חיים פעיל ותוסס בתקופת המשנה והתלמוד - המרחב שבתוכו פעלה גם הנהגת העם היהודי", אמרה ד״ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז החינוכי-קהילתי של רשות העתיקות בצפון.
התערוכה "מכנסת הגדולה למשכן הכנסת - נדודי הסנהדרין", שהקימה רשות העתיקות במשכן הכנסת בשיתוף הכנסת ומשרד המורשת, מציגה ממצאים ארכיאולוגיים מאתרים בירושלים ובגליל, המשרטטים רצף היסטורי של מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך אלפי שנים - מהכנסת הגדולה, דרך מוסד הסנהדרין, ועד הכנסת של מדינת ישראל, המהווה כיום את מרכז החיים הדמוקרטיים והריבוניים של העם היהודי.
בין הממצאים המוצגים: כתובת עברית נדירה, המורכבת משני חלקים שחוברו כעת לראשונה. החלק התחתון התגלה בשנת 1863 בדרום הר הבית בידי הארכיאולוג הצרפתי דה-סוסי, ובו מופיעה המילה ״כלא״ או ״נכלא״; החלק העליון נחשף כ-100 שנה מאוחר יותר בחפירותיו של פרופ׳ בנימין מזר, ובו נראות האותיות האחרונות של המילה ״זקנים״. לדעת החוקרים, הכתובת רומזת לתפקידם המשפטי של זקני הסנהדרין. לראשונה מוצגים בכנסת יחד - המקור מחפירות מזר, והעתק של הכתובת, השמורה במוזיאון הלובר בפריז.
עוד מוצגים בתערוכה מטבעות מהעיר היהודית ציפורי, המעידים על טביעת מטבעות בערים יהודיות באישור השלטון הרומי, וכן דלת בזלת מעוטרת במנורה בת שבעה קנים מטבריה, בת כ-1,800 שנה, עדות לחיים היהודיים בעיר שבה נערך התלמוד הירושלמי. דלת זו, התגלתה בחפירות בניהולה של ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
יו״ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, התייחס לתערוכה: ״משכן הכנסת, המציין 60, הוא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הנהגה יהודית ריבונית, שנגדעה בגלות והתחדשה עם תקומתה של מדינת ישראל. אלפיים שנות חיים יהודיים בגולה לא השכיחו את החלום, שהתגשם עם תקומתה של מדינת ישראל. התערוכה המוצגת בבית העם מחברת בין שורשי הדמוקרטיה היהודית בעת העתיקה לבין הכנסת המודרנית, ומזכירה כי מאפייני הכנסת נטועים עמוק בהיסטוריה של העם היהודי. פתיחת התערוכה במסגרת אירועי הבית הפתוח מאפשרת לציבור הרחב לפגוש את הסיפור הזה בלב המשכן".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, הוסיף: "התערוכה החדשה במשכן הכנסת מגשרת בצורה מרגשת בין עברנו הקדום לבין ההווה הריבוני. הממצאים הארכיאולוגיים הייחודיים מעידים על עומק השורשים של העם היהודי בארצו ועל רציפות המורשת שלנו. אני מעודד את כל אזרחי ישראל לבקר בתערוכה המרתקת הזו ולחוות בדרך בלתי אמצעית את הקשר העמוק בין עברנו המפואר לבין המורשת החיה שאנו ממשיכים לבנות במדינת ישראל".
הקשר הרציף בין ההיסטוריה היהודית לבין הכנסת
"אנו מזמינות את הציבור למסע בעקבות חכמי הסנהדרין", אומרות אוצרות התערוכה עדי זיו־אסודרי, אלגרה סבריאגו, נוית פופוביץ׳-גלר ודבורה בן-עמי מרשות העתיקות. "הממצאים הארכיאולוגיים המוצגים בתערוכה מאירים את פעילות מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך הדורות, ואת הקשר הרציף בין ההיסטוריה היהודית לבין הכנסת - בית הנבחרים של מדינת ישראל״.
אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, התייחס גם הוא לתערוכה בכנסת: "במקום שבו קק"ל נוטעת את עצי העתיד, האדמה חושפת בפנינו את שורשי העבר. כלי האבן שהתגלה ביער לביא הוא דרישת שלום חיה מההנהגה היהודית בגליל, היישר אל ליבה של ההנהגה הישראלית בירושלים".
שרון סופר, אוצרת האומנות של הכנסת, קראה להגיע למשכן ולחזות באוצרות מהעבר: ״התערוכה מוצגת בכנסת ישראל ותהיה פתוחה לציבור במסגרת אירועי הבית הפתוח ובסיורים המודרכים במשכן בכלל, כחלק מחגיגות 60 שנה למשכן הכנסת".
