האזור הערבי, שבו נכללות 22 מדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, חווה את השנה החמה ביותר שתועדה בשנת 2024, כך עולה מדוח אקלים ראשון מסוגו. הדוח נערך על ידי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), בשיתוף פעולה עם הוועדה הכלכלית והחברתית למערב אסיה מטעם האו"ם והליגה הערבית.
6 צפייה בגלריה
מיפוי טמפרטורת האוויר במדינות ערב
מיפוי טמפרטורת האוויר במדינות ערב
מיפוי טמפרטורת האוויר במדינות ערב
(איור: World Meteorological Organization)
הטמפרטורה הממוצעת אשתקד הייתה גבוהה ב-1.08 מעלות צלזיוס מהממוצע השנתי בין השנים 1991-2020 באזור המשתרע על פני 13 מיליון קמ"ר.
משך גלי החום התארך, במיוחד בצפון אפריקה ובמדינות המזרח התיכון, עם מגמת עלייה ברורה מאז 1981. במספר מדינות אף נמדדו בשנה החולפת טמפרטורות שנסקו מעל 50 מעלות צלזיוס.
6 צפייה בגלריה
התייבשות מקורות מים בסוריה
התייבשות מקורות מים בסוריה
התייבשות מקורות מים בסוריה
(צילום: Rami Alsayed/NurPhoto/Reuters)
6 צפייה בגלריה
שריפת יער בלבנון, כתוצאה מהחום הכבד
שריפת יער בלבנון, כתוצאה מהחום הכבד
שריפת יער בלבנון, כתוצאה מהחום הכבד
(צילום: AP)
סלסטה סאולו, מזכ"לית ארגון המטאורולוגיה העולמי ציינה כי הממצאים מהווים המשך של מגמה ארוכת טווח. "הטמפרטורות עולות פי שניים מהממוצע העולמי. בריאות האדם, המערכות האקולוגיות וכלכלות האזור אינן יכולות להתמודד עם תקופות ממושכות של יותר מ-50 מעלות צלזיוס. בצורות הופכות תכופות וחמורות יותר באחד האזורים הסובלים ממצוקת המים הגבוהה ביותר בעולם. במקביל, חווה האזור מספר שיטפונות מסוכנים", אמרה סאולו.
בחלקים מצפון אפריקה הוחרפה הבצורת, לאחר שישה חורפים שחונים, בדגש על מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. לעומת זאת, גשמים קיצוניים ושיטפונות פתאומיים גרמו לאובדן בנפש וברכוש במדינות צחיחות אחרות, כולל סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות.
מפגינים ליד ועידת האקלים בדובאי ב-2022
(צילום: רויטרס)


6 צפייה בגלריה
מחאה על פליטת גזי חממה בתוניסיה
מחאה על פליטת גזי חממה בתוניסיה
מחאה על פליטת גזי חממה בתוניסיה
(צילום: Chedly Ben Ibrahim/NurPhoto/Reuters)
אירועי קיצון אקלימיים השפיעו על כמעט 3.8 מיליון בני אדם וגרמו ליותר מ-300 מקרי מוות, בעיקר מגלי חום ממושכים ושיטפונות. כמו כן, תדירותם וחומרתם של אירועי מזג אוויר ואקלים קיצוניים גדלו משמעותית, עם עלייה של 83% באסונות שתועדו בין השנים 1980-1999 ו-2000-2019.
מטרת הדוח היא העלאת המודעות בקרב מקבלי ההחלטות באזור פגיע מבחינה אקלימית, המונה 15 מתוך 20 המדינות בעלות המחסור במים הגבוה ביותר בעולם. איומי האקלים מצטלבים עם אתגרים חברתיים-כלכליים מתמשכים כמו עיור מהיר, סכסוכים אלימים, עוני וגידול אוכלוסין.
6 צפייה בגלריה
מיפוי אירועי הקיצון האקלימיים שהתרחשו במדינות ערב אשתקד
מיפוי אירועי הקיצון האקלימיים שהתרחשו במדינות ערב אשתקד
מיפוי אירועי הקיצון האקלימיים שהתרחשו במדינות ערב אשתקד
(איור: World Meteorological Organization)
6 צפייה בגלריה
תעשיית הנפט בבחריין, שגורמת לעלייה בפליטות גזי החממה
תעשיית הנפט בבחריין, שגורמת לעלייה בפליטות גזי החממה
תעשיית הנפט בבחריין, שגורמת לעלייה בפליטות גזי החממה
(צילום: Hasan Jamali/AP)
מחברי הדוח מדגישים כי היערכות לסכנות שפורטו במסמך הן לא עניין של עלות, אלא של הצלת חיים ומקורות פרנסה. בכמעט 60% ממדינות ערב ישנה היערכות ראויה, מעל הממוצע העולמי אך עדיין לא מספיק. לאור משבר המים המחריף בכמה ממדינות האזור, יש כאלו שנוקטות בהתפלת מי ים, שימוש חוזר בשפכים, בניית סכרים ושיפור רשתות השקיה.
בדוח משולבות תחזיות אקלים אזוריות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. "מודלים אקלימיים המכסים את האזור הערבי צופים עלייה פוטנציאלית בטמפרטורות הממוצעות של עד 5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה בתרחישים של פליטות גזי חממה גבוהות", אמרה רולא דשתי, מזכ"לית הוועדה הכלכלית והחברתית למערב אסיה. "על ידי שילוב תחזיות אקלים, הדוח מספק תמונה שנתית של התנאים הנוכחיים, ובמקביל משמש ככלי אסטרטגי לחיזוי המאפשר למדינות האזור להתכונן לתרחישי האקלים העתידיים".
אחמד אבו אל-רייט, מזכ"ל הליגה הערבית ושר החוץ המצרי לשעבר, אמר שזהו "צעד חשוב לקראת שיפור ההבנה הקולקטיבית לגבי דפוסי אקלים, הסיכונים הנלווים וההשפעות החברתיות והכלכליות שלהם".