האם כת קומראן הייתה קבוצה אחידה בעלת השקפת עולם אחת, כפי שנהוג היה לחשוב? ממצאים חדשים שהציגה פרופ' אשבל רצון מאוניברסיטת תל אביב מציירים תמונה מורכבת יותר.
במסגרת פרק בפודקאסט "תל אביב 360" של אוניברסיטת תל אביב, סיפרה פרופ' רצון כי בחינה מחודשת של מגילות לוח השנה שהתגלו בקומראן העלתה שהן נחלקות לשתי קבוצות מובחנות. ההבדלים ביניהן עשויים להעיד על מתחים פנימיים או על קיומן המקביל של מסורות שונות בתוך הקהילה. המחקר נערך יחד עם ד"ר אנה שירב המרניק ופורסם לאחרונה בכתב העת מגילות.
פרופ' רצון ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ומהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב, הסבירה בפודקאסט בהנחיית ורד לבקוביץ, כי התובנה נולדה בעקבות שחזורה של מגילת לוח שנכתבה בכתב סתרים ונמצאה בעשרות שברי קלף זעירים.
המגילה שוחזרה בעזרת תצלומים דיגיטליים ברזולוציה גבוהה, עיבוד תמונה והשוואה בין צורת השברים לתוכנם. שחזור זה פורסם עוד ב-2019 ביחד עם פרופ' יונתן בן דב, גם הוא כיום חוקר באוניברסיטת תל אביב. שנים לאחר פרסום השחזור התברר כי היא תואמת טיפוס מסוים של מגילות לוח, שהיה מוכר קודם לכן בעיקר מעותק אחד. הזיהוי אפשר לחלק את מגילות הלוח לשתי קבוצות.
הקבוצה הראשונה, אף שתמכה בלוח השמשי בן 364 הימים, המשיכה להתעניין גם בירח ולתעד את מופעיו. רשימת המועדים שלה כללה רק את החגים המופיעים בתורה. לעומתה, הקבוצה השנייה התעלמה לחלוטין מן הירח וכללה לצד חגי התורה גם מועדים חקלאיים נוספים שאינם נחגגים כיום: ביכורי התירוש וביכורי היצהר.
על פי לוח זה, לאחר שבעת השבועות שבין פסח – מועד ביכורי השעורים – לבין שבועות, חג ביכורי החיטים, נספרו שבעה שבועות נוספים עד להבשלת הענבים ולחג ביכורי התירוש. לאחר מכן נספרו שבעה שבועות נוספים עד להבשלת הזיתים ולחג ביכורי היצהר.
ההבדלים עשויים להצביע על שתי מגמות בתוך הקהילה. ייתכן שקבוצה אחת הייתה קרובה יותר לקבוצות יהודיות אחרות ולהנהגה החשמונאית, שנהגו לפי לוח שנה ירחי, בדומה ללוח המוכר לנו כיום, ולכן התייחסה גם לירח ונמנעה מהוספת חגים שאינם בתורה; ואילו הקבוצה האחרת הייתה בדלנית יותר וקנאית יותר למסורות הייחודיות של לוח קומראן. אפשרות נוספת היא שבקומראן התקיים מרחב מוגבל של פלורליזם, שאפשר לשתי מסורות לוח להתקיים במקביל.
פרופ' אשבל רצון
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' רצון מדגישה כי מפני שמדובר ברשימות לוח ולא בתיאור מפורש של מחלוקת, יש להתייחס לפרשנות בזהירות. עם זאת, עצם קיומם של שני טיפוסים מובחנים מערער את הדימוי המקובל של כת קומראן כקהילה אחידה לחלוטין.
פרופ' רצון סיכמה: "אנחנו רגילים לחשוב על אנשי קומראן כעל קבוצה נוקשה מאוד, בעלת הלכות מחמירות ותפיסת עולם אחידה. שתי הקבוצות של מגילות הלוח עשויות להראות שגם בתוך הקהילה התקיימו מתחים או מידה מסוימת של פלורליזם. ההבדלים בין הלוחות פותחים בפנינו חלון חדש לא רק לאופן שבו אנשי קומראן מדדו את הזמן, אלא גם למחלוקות ולזרמים שהתקיימו בתוך עולמם".
