פלאונטולוגים בהודו תיעדו 92 אתרי קינון, שהכילו בסך הכל 256 ביצים מאובנות של טיטאנוזאורוסים - דינוזאורים מקבוצת הזאורופודים הענקיים שחי בסוף תור הקרטיקון, לפני 70 מיליון שנים - תגלית שסייעה לחוקרים לחשוף פרטים חדשים על חייהם של בעלי החיים הקדומים בתת היבשת ההודית.
4 צפייה בגלריה
ביצי הטיטאנוזאורוס שהתגלו באתר הקינון שבמרכז הודו
ביצי הטיטאנוזאורוס שהתגלו באתר הקינון שבמרכז הודו
ביצי הטיטאנוזאורוס שהתגלו באתר הקינון שבמרכז הודו
(צילום: Dhiman et al., 2023, PLOS ONE , CC-BY 4.0 (creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
תצורת לאמטה (Lameta Formation), שממוקמת בעמק נרמדה (Narmada Valley) שבמרכז הודו, ידועה בשל מאובנים של שלדי דינוזאורים וביצים מתקופת הקרטיקון המאוחרת. חפירות אחרונות באזור חשפו 92 אתרי קינון שהכילו בתוכם 256 ביצים מאובנות השייכות לטיטנוזאורוסים, שהיו מהדינוזאורים הגדולים ביותר שחיו אי פעם, שכן הטיטאנוזאורוס הגיע לאורך של 12-9 מטרים ושקל עד 16 טונות. בחינה מפורטת של אתרי הקינון הללו אפשרה להארשה דימן מאוניברסיטת דלהי ולעמיתיו להסיק מסקנות לגבי הרגלי החיים של הדינוזאורים הללו, כשאת ממצאים פרסמו החוקרים בכתב העת PLOS ONE.
מחברי המחקר זיהו שישה סוגי ביצים שונים, שקוטרן נע בין 17-15 ס"מ, מה שמרמז על מגוון גבוה יותר של טיטנוזאורוסים ממה שהיה ידוע עד כה, בהסתמך על שרידי שלד שאותרו באזור זה. בהתבסס על פריסת הקנים, הצוות הסיק שהדינוזאורים האלה קברו את הביצים שלהם בבורות רדודים, בדומה לתנינים של ימינו, אך לא בוצעה דגירה על הביצים, אלא הסתמכות על חום קרינת השמש או חום גיאותרמי מכדור הארץ כדי שיבקעו.
4 צפייה בגלריה
חשיפת אתרי קינון של טיטאנוזאורוסים
חשיפת אתרי קינון של טיטאנוזאורוסים
חשיפת אתרי קינון של טיטאנוזאורוסים
(צילום: Harsha Dhiman/GVRPrasad)
בדיקה פתולוגית של הביצים חשפה מקרה נדיר של "ביצה בתוך ביצה", מקרה שמצביע על כך שלטיטנוזאורוסים הייתה פיזיולוגיה של רבייה המקבילה לזו של ציפורים, כשייתכן כי הטילו את הביצים באופן רציף כפי שניתן לראות בקרב ציפורים מודרניות. בנוסף לכך, התגלה כי יש נוכחות של קנים רבים באותו אזור, זאת כעדות לכך שדינוזאורים אלה הפגינו התנהגות קינון קולוניאלית כמו ציפורים מודרניות רבות. עם זאת, המרווחים הקרובים בין הקנים הותירו מעט מקום לדינוזאורים בוגרים - ממצא התומך ברעיון שטיטנוזאורוסים מבוגרים השאירו את צאצאיהם להסתדר בכוחות עצמם ולדאוג לצרכיהם באופן עצמאי עד שעזבו את אתרי הקינון.
קשה לקבוע פרטים על הרגלי רבייה של דינוזאורים, אבל אתרי הקינון הללו סיפקו שפע של נתונים על כמה מהדינוזאורים הגדולים בהיסטוריה, אשר חיו מעט לפני התקופה שבה הסתיים עידן הדינוזאורים (לפני 66 מיליון שנים). לכן, התובנות שנצברו הודות לממצאי מחקר זה תורמות באופן משמעותי להבנתם של הפלאונטולוגים כיצד דינוזאורים אלה חיו והתפתחו.
4 צפייה בגלריה
טיטאנוזאורוס
טיטאנוזאורוס
טיטאנוזאורוס
(צילום: Shutterstock)
4 צפייה בגלריה
איור שמדמה את השטח בו אותרו אתרי הקינון ובהם הביצים המאובנות של הטיטאנוזאורוסים, גם בקרבת מקור מים וגם רחוק מהם
איור שמדמה את השטח בו אותרו אתרי הקינון ובהם הביצים המאובנות של הטיטאנוזאורוסים, גם בקרבת מקור מים וגם רחוק מהם
איור שמדמה את השטח בו אותרו אתרי הקינון ובהם הביצים המאובנות של הטיטאנוזאורוסים, גם בקרבת מקור מים וגם רחוק מהם
(איור: Dhiman et al., 2023, PLOS ONE , CC-BY 4.0 (creativecommons.org/licenses/by/4.0/))
"המחקר שלנו חשף נוכחות של מדגרה נרחבת של טיטנוזאורוסים בשטח שנחקר והציע תובנות חדשות לגבי תנאי שימור הקנים ואסטרטגיות הרבייה של דינוזאורים ענקיים אלה שאכלו עלים מהעצים ונעו בקבוצות ברחבי הודו, רגע לפני שהם נכחדו", אמר דימן. "יחד עם קני דינוזאורים מג'אבלפור (Jabalpur) בעמק נרמדה במזרח ואלו מבאלסינור (Balasinor) במערב, אתרי הקינון החדשים ממחוז דהאר (Dhar) במאדהיה פראדש (Madhya Pradesh) שבמרכז הודו, מהווים את אחת ממדגרות הדינוזאורים הגדולות בעולם, עם שטח שמשתרע על פני כ-1,000 קמ"ר", הוסיף פרופ' גונטופאלי וירה ראגאבנדרה פראסאד, פלאונטולוג הודי וראש המחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת דלהי, שנמנה על צוות המחקר.