זיהום האוויר בישראל גובה בכל שנה את חייהם של כ-5,500 א.נשים, וזו הערכת חסר. הוא גם גורם לתחלואה במחלות רבות ומגוונות, וביניהם מחלות נשימה, ריאה, לב, דם וסרטן. יתרה מכך, לפי ה-OECD רוב אזרחי ישראל חשופים לזיהום אוויר ברמות הגבוהות מאלו המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
גם מקורות הזיהום רבים, החל בתחבורה וייצור חשמל וחום בתחנות כוח, עבור בשרפת פסולת ופעילות תעשייתית ועד למתקני תשתית לטיפול בפסולת או בשפכים. אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לעוד ועוד תלונות של תושבים ברחבי המדינה על מפגעי זיהום אוויר וריח קשים בסמוך לביתם.
אל הישובים המועדים לפורענות שנמצאים במשך שנים בסמוך למתחמי תעשייה כבדה ותחנות כוח, כמו יישובי מפרץ חיפה, חדרה, רמלה, אשדוד ואשקלון וסביבתן, נוספו בשנים האחרונות עוד ועוד ערים שנחנקות מזיהום. כך, יישובים רבים הסמוכים לאזור יהודה ושומרון, כגון מודיעין, ראש העין, חריש ואחרים, סובלים על בסיס יומיומי מזיהום אוויר שמקורו בשרפות של פסולת בשטחי הרשות הפלסטינית, והמדינה לא עושה כמעט כלום כדי להתמודד עם המפגעים.
לצד אלו עלו גם גם בשנים האחרונות תלונות מתושבי ראשון לציון, ובעיקר בשכונות הסמוכות לשפד"ן, על ריחות חזקים וקשים כמעט בכל יום. תחנות הניטור החדשות שהוצבו במקום בלחץ הציבור חושפות פליטות חריגות של מימן גופרי, גז עם ריח חריף של ביצה סרוחה האופיני לפסולת ולביוב. לאחרונה גם התברר שהשפד"ן, שיש תוכניות להרחיבו, פולט כמויות עצומות של פורמאלדהיד – חומר מסרטן וודאי,
אין עשן בלי אש – פרק 2
אם זה לא מספיק אז בין השפד"ן לבתי התושבים מוקם בימים אלו מתקן לטיפול בפסולת של חברת "סמארט וייסט", שצפוי להוסיף פליטות מזהמים לאוויר. האבסורד הוא שבעוד שיש מפגעים וחריגות בפליטות מזהמים מחד והרחבה והקמה של מתקנים עם פוטנציאל לפליטת מזהמים מנגד, בשנים האחרונות משווקים באזור ראשון לציון שכונות חדשות בשני מתחמים גדולים הצמודים לאזור המזוהם.
גם תושבי קריית אונו, אור יהודה, רמת גן והסביבה, שקנו בשנים האחרונות בתים חדשים במיטב כספם בסמוך לבסיס תל השומר, גילו להפתעתם שמאחד מבסיסי התחזוקה במתחם נפלטים ללא מפריע עשן שחור ומזהמים מסוכנים וחלקם אף מסרטנים. התושבים מדווחים גם על ריחות קשים, ועומדים חסרי אונים מול הרשויות שמבטיחות ולא עושות מה שנדרש בחוק כדי להפסיק את המפגע ומיד.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהקידמה והשימושים האנושיים השונים גורמים לפליטת מזהמים, ותקני איכות סביבה אמורים לאזן בין צרכים חברתיים וכלכליים לשמירה על בריאות הציבור. אבל זיהום אוויר הוא לא גזרת גורל, ובמקרים רבים ניתן לצמצם ואף למנוע את הזיהום על ידי תכנון מקדים ומתאים של מיקום, סוג ואופי ההפעלה של מתקנים, הוספת הגנות סביבתיות וקביעה של תקני פליטה מחמירים. זאת ועוד, נדרשים פיקוח ואכיפה הדוקים ובלתי מתפשרים. מה שבטוח הוא שזו לא חוכמה להקים שכונות חדשות ולשווק אותן כירוקות מבלי להבטיח דבר בסיסי כמו אוויר נקי.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
