בשנים האחרונות עטלפי פירות בתל אביב יוצאים לאכול גם בשעות היום החמות. למעשה, מדובר בתופעה שנצפתה ב-15 השנים האחרונות, אבל מעולם לא נחקרה. לפני כשנתיים ביקשו חוקרי אוניברסיטת תל אביב את עזרת הציבור, וקראו לדווח על תצפיות של עטלפים באור יום, שנצפתה עד אז כמעט רק בתל אביב.
3 צפייה בגלריה
עטלף באור יום בתל אביב
עטלף באור יום בתל אביב
עטלף באור יום בתל אביב
(צילום: יובל ברקאי)
בזכות דיווחי הציבור התגלה שהפעילות ביום היא לא בלעדית לתל אביב, כפי שסברו החוקרים לפני תחילת הפרויקט. חלק מהדיווחים הגיעו מערים שונות בישראל, ביניהן מגבעתיים, רמת גן, פתח תקווה, חולון, אשדוד וחיפה. אבל כמעט שלא התקבלו דיווחים על פעילות של עטלפים באזורים כפריים או פתוחים בשעות היום.
המחקר רחב היקף, שעדיין ממשיך, נערך על ידי ד"ר מאיה ויינברג ועופרי איתן - בהנחיית פרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החברה להגנת הטבע. "אנו סבורים שרוב הפעילות היא עירונית, משום שהעיר מספקת לעטלפים עושר ומגוון של עצי פרי בקרבת המושבה וכי בעיר העטלפים פחות חשופים לטריפה על ידי עופות דורסים", אמרו החוקרים.
עיקר הפעילות ביום היא של נקבות, חלקן בהריון וחלקן עפות עם הגור שלהן בצמוד לגופן. "בימים אלה אנחנו בודקים מה הסיבה שדווקא נקבות יוצאות ביום. אנו סבורים כי יציאה בשעות היום מסייעת לעטלפות לספוג קרינת UVB בגופן ומעלה את רמת ויטמין D בגופן. ויטמין D מסייע לשמירת האיזון של ממשק הסידן בגוף וייתכן ויש לו גם יתרונות חיסוניים לעטלפות", אומר איתן.
3 צפייה בגלריה
עטלף על רקע בניין בתל אביב
עטלף על רקע בניין בתל אביב
עטלף על רקע בניין בתל אביב
(צילום: יובל ברקאי)
חוקרים שיערו שעטלפים פעילים בשעות הלילה מפני שביום הם חשופים לטורפים. כמו כן, תעופה לאור יום מעלה את חום הגוף של העטלפים, ולכן הם מעדיפים לפעול בלילה כשהטמפרטורות נמוכות יותר. אלא שממצא נוסף שעלה מהדיווחים הוא שעורבים תוקפים ומציקים לעטלפי היום. לדברי החוקרים, במקרים מסויימים עורבים גורמים לפציעות משמעותיות לעטלפים ולמרות זאת, חלק מהעטלפים עדיין בוחרים להיות פעילים ביום.
במסגרת המחקר, מושדרו עטלפי היום עם GPS מיוחד הכולל מיקרופונים וחיישנים תאוצה, והחוקרים צפו, צילמו והקליטו עם מיקרופונים מיוחדים את העטלפים באתרים שונים בעיר - בעודם עפים, אוכלים ושותים. זאת, בנוסף על הדיווחים מהציבור.
עד כה התקבלו כ-300 דיווחים על פעילות של עטלפים ביום. "בזכות הפרסום בתקשורת, ישראלים רבים שיתפו מידע ותמונות באמצעות הטופס מיוחד באתר החברה להגנת הטבע ואנחנו נשמח לתמונות ודיווחים נוספים על מנת להבין את היקף התופעה של עטלפים הפעילים באור", מבקשת ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע.
3 צפייה בגלריה
לא צריכים לעוף מרחק רב כדי לאכול
לא צריכים לעוף מרחק רב כדי לאכול
(צילום: יובל ברקאי)
מהממצאים עולה עוד כי עטלפי פירות הפעילים ביום משתמשים באקולוקציה (סונאר) גם ביום, ככל הנראה על מנת למדוד מרחק בצורה מדויקת יותר בעודם נוחתים על הענפים, זאת למרות הראייה המעולה שלהם. "גילינו שהם משתמשים בסונאר כאשר הם יוצאים מהמושבה, כאשר הם נוחתים על הענפים וכשהם טובלים במים על מנת לשתות. הם אפילו משתמשים באקולוקציה כאשר יש להם פרי עצום בפה. הממצאים האלה מחזקים ומוכיחים עד כמה חשוב חוש האקולוקציה עבור העטלפים וכי הם מסתמכים עליו גם במהלך היום שעה שיש אור רב", אומר איתן.
ד"ר מאיה ויינברג, מעורכות המחקר, מזכירה שעטלפי הפירות הינם חיה בריאה ונקייה, שאין כל חשש ממשי בנוכחותה בסביבת האדם. "גם הקורונה לא עברה ישירות מעטלפים כפי שסברו בטעות וגם בישראל מעולם לא נמצא עטלף חיובי למחלת הכלבת. כמובן שמדובר בחיית בר לכל דבר ואסור לחתור למגע עימה אולם יש רק ברכה בנוכחותה בנוף העירוני", אמרה החוקרת.