במשך מאות שנים התגוררו יהודים במקום שבו נמצא כיום מרכז העיר ברלין. בתקופת הנאצים הוחרמו יותר מ-200 בתים ונכסים שהיו שייכים ליהודים. איש מהם לא קיבל פיצויים. כעת, חפירות ארכאולוגיות חושפות חלק מהמבנים.
נחשף רובע יהודי במרכז ברלין
(צילום: הרב מענדל בראנדוויין)
עקב ההפצצות שגרמו להרס רב בזמן מלחמת העולם השנייה, ושחזור שהתעלם מההיסטוריה של יהודי המקום, אבדו במידה רבה העדויות האדריכליות לחיים היהודיים במרכז ברלין. האזור, שהיה בעבר בנוי בצפיפות, כולל כיום שטח פתוח של 7.2 דונם. במקום, שברובע מיטה (Mitte) בברלין, שוכן פארק ציבורי.
בעבר עמדו במקום מבנים מפוארים, כמו מלון "מלך פורטוגל", שהתגאה בבית כנסת משלו והציע אוכל כשר. מטיילים יהודים רבים פקדו את המלון. עד שנות ה-30 של המאה הקודמת, מלון "מלך פורטוגל" שימש כמרכז לפעילויות תרבותיות של הקהילה היהודית.
המרחב הירוק עובר כעת עיצוב מחדש על ידי מדינת ברלין. מערכת מדרגות ורמפות נבנות על גדות הנהר כדי ליצור אזור בילוי נגיש ליד המים. לשם כך נחשפו השרידים האחרונים שנותרו למבנים ברחובות בורגשטראסה 8 עד 22 לשעבר, כך דיווח הנס-וילהלם סאורה, (Hans-Wilhelm Saure) כתב עיתון ה"בילד" הגרמני.
מנהלי החפירה חשפו במקום גם את שרידי הבית ברחוב בורגשטראסה 20. הבניין היה שייך בעבר לחתן פרס נובל והכימאי ריכרד וילשטאטר. כיהודי, הוא נרדף על ידי הנאצים ונמלט לשוויץ בשנת 1939. הוא איבד את כל רכושו תחת הדיקטטורה הנאצית ונפטר בשנת 1942. מזרח גרמניה הכריזה על הנכס שהכיל את חורבות ביתו כרכוש ציבורי בשנת 1951.
על פי ה"בילד", בתים אחרים, שמרתפיהם נחפרו, היו שייכים ליהודים. "ארבעת הנכסים ברחובות בורגשטראסה 12, 13/14, 16 ו-20 נגזלו מבעליהם היהודים על ידי הרייך הגרמני בתקופת הנאצים. אף אחד מהנכסים, שנותרו מאז 1972, לא הוחזר - לא בתקופת חומת ברלין ולא לאחר האיחוד", אמר חוקר העיר וההיסטוריון ד"ר בנדיקט גבל ל"בילד".
לדברי ההיסטוריון, פיצוי כספי לצאצאי הבעלים הקודמים לא שולם או שהוא הסתכם רק באחוזים בודדים משווי השוק של היום. ההיסטוריון בנדיקט גבל אמר: "הפוליטיקאים והממשל בברלין עוצמים עין מכך ומתכננים כאילו התנועה הגדולה והשטחים הפתוחים במרכז ברלין נרכשו ביושר - וזה לא המקרה לגבי 20 אחוז מהאזורים".
הבית ברחוב בורגשטראסה 13/14 היה שייך לסוחר הבולים היהודי פיליפ קוסאק. ברלין חייבת לו עותק של הבול האגדי "מאוריציוס הכחול", השמור במוזיאון התקשורת. קוסאק נמלט לדנמרק בשנת 1935 מהנאצים, ונפטר שם בשנת 1938. מזרח גרמניה החרימה את רכושו והכריזה עליו כרכוש ציבורי בשנת 1968.
