נראה שיש יצור קטן שגם מציג אינטליגנציה גבוהה וגם יכול לייצג "שלום עולמי". מדובר בנמלה קטנטונת ונפוצה למדי שצבעה שחור, הקרויה אצנית ארוכת מחוש. שוחחנו עם פרופ' עפר פיינרמן מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, שחוקר את האצניות ונמלים אחרות, על חיי החברה שלהן, יכולתן לפתור חידות והאיומים שעמם הן מתמודדות.
מה מושך פיזיקאי לחקור דווקא נמלים, ובפרט את האצנית?
"אני אוהב מאוד את התכונות הכלליות של הנמלים: שיתוף פעולה, אלטרואיזם, יעילות ותרומה אקולוגית. האצניות הן מהטובות ביותר בביצוע 'סחיבה משותפת', התנהגות מרשימה שקיימת רק אצל נמלים ובני אדם".
איפה אפשר למצוא את הנמלים הללו?
"האצנית ארוכת המחוש נפוצה בכל העולם. בארץ אפשר למצוא אותה גם בטבע וגם באזורים בנויים. הנמלים הללו לא חופרות קינים אלא גרות בחללים קיימים כמו אלה שבתוך גדר בטון או בכניסה לבור ביוב. בטבע הן חיות בקן נטוש של נמלים אחרות או תחת ערמות של עלים".
איך היית מתאר את האצנית?
"באנגלית היא קרויה crazy ant, כלומר 'נמלה מוטרפת', עקב אופי התנועה התזזיתי שלה. גם השם בעברית משקף את דפוס התנועה המהיר. עם זאת, מדובר בנמלה 'פציפיסטית', שמעדיפה להימנע מעימותים מול מינים אחרים, גם במחיר כבד. אם הקן שלהן יותקף, או אפילו אם יירטב יתר על המידה, האצניות יעדיפו לנטוש אותו בהמוניהן מאשר להגן עליו. הן יוותרו על אוכל שמצאו ועל ביתן רק כדי לא להיכנס לקרב".
"תכונה מרתקת נוספת שלהן היא, כאמור, היכולת לסחוב משא יחד. רק כאחוז או שניים ממיני הנמלים בעולם עוסקים בסחיבה משותפת, והאצניות הן מהמוצלחות שבהן, במיוחד ביכולת לנווט את המשא לקן דרך סביבות מורכבות".
"תכונה מדהימה נוספת היא בגדר תעלומה גנטית. האצניות הן למעשה שני מינים שונים שחיים יחד. הזכרים והמלכות משכפלים את עצמם ללא מעבר גנים ביניהם. הקשר היחיד ביניהם נוצר כאשר זכר מזדווג עם מלכה – אז נוצרות הפועלות העקרות, שבהן הגנים של שניהם מעורבבים. ללא הפועלות הללו, לא הזכרים ולא המלכות יוכלו להעמיד את הדור הבא, ולכן גורלם של שני המינים הנפרדים הללו כרוך זה בזה בקשר שאי אפשר לנתק".
איך נראים חיי החברה של הנמלים האצניות?
"האצניות לא חיות בקן בודד עם מלכה אחת. הן חיות ב'סופר-מושבות', רשת של עשרות קינים המשתרעים על פני שטחים של מעל מאה מטרים רבועים, ובכל רשת כזו יש מספר גדול של מלכות. למרות המבנה החברתי העצום, גילינו שלנמלה הבודדת יש השפעה גדולה מאוד על הקבוצה. במקום שדעותיהן של כל הנמלים יתכנסו לכדי החלטה ממוצעת, שמביאה בחשבון את הרצונות של כלל הפרטים שבקבוצה, הקן מעניק משקל גבוה באופן יחסי לדעות המיעוט ולנמלים בודדות".
מה עוד גיליתם במעבדתך על האצניות?
"גילינו שאפשר לתרגם את התנהגות הסחיבה ל'חידות'. על ידי שינוי גודל החפץ שהנמלים צריכות לסחוב, ניתן לבדוק מי פותר חידות טוב יותר: נמלה בודדת, קבוצה קטנה או קבוצה גדולה של נמלים?"
לדוגמה, פיינרמן וצוותו בדקו זאת באמצעות אתגר "הובלת הפסנתר", ובו יש להעביר חפץ שצורתו יוצאת דופן (כמו פסנתר) דרך מסלול מכשולים. במסגרת הניסוי, היו צריכים המשתתפים (קבוצות של נמלים ושל אנשים), להעביר חפץ גדול בצורת האות T דרך מסדרונות ופתחים צרים לכיוון היציאה.
"התוצאות הראו שבאופן כללי עבור חידות קשות, קבוצות גדולות יהיו מוכשרות יותר מאשר קבוצות קטנות. קבוצות הנמלים הטובות מביניהן יהיו טובות יותר מקבוצות של אנשים שפותרים יחדיו חידה זהה".
כיתוב: ניסוי בני אדם נגד נמלים במבוך
(צילום: מכון ויצמן למדע)
"אנחנו חוקרים את הנמלים בחוץ, בשיטה פשוטה מאוד אך דורשנית: שמים מצלמה ליד הקן, מניחים את ה'חידה' שאנחנו רוצים לראות אותן פותרות ומצלמים. האתגר המרכזי הוא התזמון – האצניות פעילות בקיץ בשעות החמות ביותר של היום, וזה הזמן שבו עלינו לצאת לשטח. נוסף על כך, הן מהירות מאוד, מה שמחייב שימוש במצלמות בעלות קצב פריימים גבוה ובמספר מצלמות במקביל כדי לכסות את שטח הפעילות הגדול שלהן".
מה לגבי האיומים על האצניות? האם משבר האקלים משפיע עליהן?
"בישראל, האיום המרכזי באזורים בנויים הוא נמלת האש, מין פולש שנוטה להכחיד את מיני החרקים והזוחלים בסביבתה, כולל את האצניות".
האצניות עלולות לסכן בעצמן מינים אחרים כמין פולש בעקבות שינוי בתחום תפוצתן העולמי עקב משבר האקלים. לפי המודלים, ייתכן שהן יוכלו לחיות באזורים צפוניים יותר בכדור הארץ מאשר התפוצה הנוכחית שלהן.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור להן?
"אנחנו יכולים פשוט לא לרסס אותן, ובמקביל להשתדל לא להפיץ את נמלת האש".
לסיום, יחד עם ד"ר אודי פוניו והמאיירת שרית ברנרד, הוצאת לאור ספר ילדים על נמלים. מה הקשר בין המחקר המדעי לספר?
"הספר 'המדריך הקולינרי לדובי נמלים' נולד מתוך ההבנה שאת הניסויים שאנחנו עושים 'בחזית המדע', כל ילד יכול לבצע באמצעים פשוטים כמו דף נייר או ארגז קרטון, ובכל מקום – על המדרכה או בשדה. הספר משלב סיפור קומיקס על ילדה בשם עינב וחברתה דובת הנמלים מוניקה, המחפשות את הנמלה הטעימה ביותר בישראל, עם מעל ל-50 פעילויות תצפית ומחקר של הנמלים הכי מוכרות ונפוצות בארצנו".
"המטרה היא להנגיש את אלופות שיתוף הפעולה האלה לילדים ולעודד חשיבה מדעית, סקרנות והתבוננות ישירה וביקורתית בטבע. זאת כדי להחליף מעקב עיוור אחרי דמויות סמכותיות או רשתות חברתיות. מהדורות מיוחדות של הספר אף חולקו ללא עלות לילדי היישובים המפונים מהעוטף, ותרגום לערבית של הספר יחולק החורף לתלמידי החינוך הממלכתי-ערבי".
הכתבה הוכנה על ידי פורום מדעני ומדעניות האקלים וסוכנות הידיעות זווית מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
