נוכח שינויי האקלים, פירות עץ הלחם עשויים להגיע בקרוב לצלחת האוכל שלכם. בעוד שחוקרים רבים צופים שלשינויי האקלים תהיה השפעה שלילית על רוב הגידולים העיקריים, כולל אורז, תירס ופולי סויה, מחקר חדש של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, שהתפרסם בכתב העת PLOS Climate, מגלה שפרי עץ הלחם - פרי עץ עמילני שמקורו באיי האוקיינוס השקט (עד שבמאה ה-18 הוא יובא למדינות נוספות על ידי סגן ויליאם בליי מהצי המלכותי הבריטי, שחיפש מקורות מזון זולים ועשירים באנרגיה עבור העבדים שהחזיקו הבריטים באיים הקאריביים) - כמעט שלא יושפע מהשלכות ההתחממות הגלובלית.
3 צפייה בגלריה
פרי עץ הלחם באי סנט וינסנט
(צילום: Nyree Zerega/Northwestern University/Chicago Botanic Garden)
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שפירות עץ הלחם עמידים בפני שינויי האקלים החזויים ומתאימים במיוחד לגידול באזורים שחווים רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי, כך שביכולתם לסייע בפתרון, גם אם חלקי, למשבר הרעב העולמי המחמיר. "פרי עץ הלחם הוא זן שלא מנוצל מספיק, בייחוד עקב יכולתו לעמוד בשינויי האקלים המחמירים", אמר דניאל הורטון מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, אחד ממחברי המחקר. "אלה חדשות טובות מכיוון שכמה ממרכיבי יסוד אחרים שעליהם אנו מסתמכים תזונתית, אינם כל כך עמידים לתנאי מזג אוויר קיצוניים, שכן בעת עליית הטמפרטורות חלק מהיבולים העיקריים הללו נהרסים והתשואות פוחתות. על כן, כאשר אנו מיישמים אסטרטגיות להסתגלות לשינויי האקלים, יש לקחת בחשבון את פירות עץ הלחם, שעשויים לסייע בהשגת ביטחון תזונתי והסתגלות למצב הקיים".
למרות שיש "פרי" בשמו, פרי עץ הלחם הוא עמילני וחסר גרעינים, טעמו לאחר בישול דומה מאוד לזה של לחם (ומכאן נובע שמו) והוא ממלא תפקיד קולינרי דומה לזה של תפוח אדמה. הוא מזכיר את פרי הג'ק (Jackfruit) - מין ממשפחת התותיים, ממנה מגיע גם פרי עץ הלחם, הגדל באזורי שפלה טרופיים בדרום ודרום-מזרח אסיה, אך נפוץ במאכל גם מחוץ לאסיה - ועשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.
באזורים הטרופיים של העולם, אנשים אוכלים את פירות עץ הלחם כבר אלפי שנים - בין אם כשהם מאודים, צלויים, מטוגנים או מותססים. ניתן גם להפוך את פירות עץ הלחם לקמח, על מנת להאריך את חיי המדף שלו ולייצא אותו לאזורים שונים בעולם. "עצי פרי הלחם יכולים לחיות עשרות שנים ולספק כמות גדולה של פירות בכל שנה", אמרה ניירי זרגה, מומחית לפירות עץ הלחם ומנהלת התוכנית לביולוגיה ושימור צמחים, המשותפת לאוניברסיטת נורת'ווסטרן והגן הבוטני של שיקגו, שלקחה גם היא חלק במחקר. "בתרבויות מסוימות, יש מסורת לשתול את עץ פרי הלחם כשילד נולד, כדי להבטיח שלילד יהיה אוכל לשארית חייו".
3 צפייה בגלריה
פירות עץ הלחם ובננות בדוכן פירות באי סנט וינסנט
(צילום: Nyree Zerega/Northwestern University/Chicago Botanic Garden)
בשל העובדה שהאזורים הטרופיים נעשים חמים ולחים יותר, צוות המחקר רצה לראות האם שינויי האקלים ישפיעו על יכולת הגידול של פרי עץ הלחם. לשם כך, החוקרים קבעו תחילה את תנאי האקלים הנדרשים לגידול פרי עץ הלחם. לאחר מכן, הם בדקו כיצד תנאים אלו צפויים להשתנות בעתיד (בין השנים 2060 ל-2080). בהתאם לתחזיות האקלים העתידיות, הם בחנו שני תרחישים: תרחיש לא סביר המשקף פליטות גבוהות של גזי חממה ותרחיש סביר יותר שבו הפליטות מתייצבות. בשני התרחישים, האזורים המתאימים לגידול פרי עץ הלחם נותרו ברובם ככאלה שלא הושפעו מהשינויים הסביבתיים. באזורים הטרופיים והסובטרופיים השטח המתאים לגידול פרי עץ הלחם ירד בשיעור נמוך עד 4.5%. החוקרים גם מצאו טריטוריה מתאימה שבה גידול עצי פרי עץ הלחם יכול לשגשג - במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, שם עצי פרי הלחם אמנם לא גדלים באופן מסורתי, אך בהחלט עשויים לספק מקור חשוב להשגת יציבות תזונתית.
לדברי זרגה, עץ פרי הלחם יכול לעמוד בתנאי חום ובצורת הרבה יותר זמן מגידולי יסוד אחרים. לדבריה, יתרונותיו לא מסתכמים בזאת, מכיוון שמדובר בגידול רב-שנתי, מה שגורם לכך שהוא צורך פחות מים ודשן מאשר גידולים שיש לשתול אותם מחדש מדי שנה. כמו כן, בדומה לעצים אחרים, הוא סופח פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ובכך תורם עוד יותר למיתון משבר האקלים. "בהרבה מקומות שבהם ניתן לגדל את פירות עץ הלחם יש רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי", אמרה לוסי יאנג, שעבדה בעברה הסטודנטיאלי עם הורטון וכעת לקחת חלקה במחקר. "לעיתים קרובות, מנסים לפתור זאת על ידי יבוא יבולים בסיסיים כמו חיטה או אורז, וזה כרוך בעלויות סביבתיות גבוהות וטביעת רגל פחמנית. לעומת זאת, בזכות פירות עץ הלחם, קהילות אלו יכולות לייצר מזון באופן מקומי ולהרוויח מקור מזון עשיר תזונתית".
3 צפייה בגלריה
פרי עץ הלחם (בצד השמאלי העליון של הצלחת) מוגש לארוחת בוקר לצד קרמבולה ובננת פלנטיין
(צילום: Nyree Zerega/Northwestern University/Chicago Botanic Garden)
מכיוון ששינויי האקלים, מגפת הקורונה והפלישה של רוסיה לאוקראינה מחריפים את חוסר הביטחון התזונתי העולמי, צוות המחקר מאמין שניתן להגדיל את הייצור של פירות עץ הלחם, כדי לחזק את החוסן התזונתי בעולם, תוך חיזוק המגוון הביולוגי של ייצור המזון. "שינויי האקלים מדגישים עוד יותר את הצורך לגוון את החקלאות, כך שהעולם לא יסתמך על מספר קטן של מיני יבולים כדי להאכיל מספר רב של אנשים", אמרה זרגה. "בני אדם מסתמכים במידה רבה על קומץ יבולים כדי לספק את רוב המזון שלהם, אבל ישנם אלפי גידולים פוטנציאליים בין מאות האלפים הקיימים, מה שמצביע על הצורך לגוון את החקלאות והגידולים בעולם".
