בעיר העתיקה ג'רש (Jerash) שבירדן התגלה קבר אחים הקשור למגפה היוסטיניאנית, המגפה המתועדת העתיקה ביותר באזור הים התיכון. הממצאים מספקים ראיות ישירות ונדירות לאופן שבו התפרצות קטלנית זו השפיעה על אוכלוסיות עירוניות במהלך המאות ה-6-8 לספירה. המגפה היוסטיניאנית התרחשה בין השנים 541 ל-544 לספירה, והייתה הראשונה בשורה של התפרצויות מגפת הדבר שהתרחשו עד שנת 750 לספירה.
חפירות ארכאולוגיות גילו כי מאות אנשים נקברו במהירות תוך ימים ספורים בתוך מרחב אזרחי נטוש, כשהם הונחו ישירות על גבי שכבות של חרסים. דפוס קבורה זה שונה בתכלית מבתי קברות של ימינו, המתרחבים בהדרגה לאורך זמן. הוא מצביע על משבר תמותה פתאומי התואם את תנאי המגפה.
5 צפייה בגלריה
שן שהתגלתה באתר הארכאולוגי בג'רש
(צילום: Greg O'Corry-Crowe, Florida Atlantic University)
המחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of Archaeological Science, משלב ביו-ארכאולוגיה, ניתוח דנ"א עתיק והקשר ארכאולוגי. ממצאיו מאשרים את נוכחותו של ירסיניה פסטיס (Yersinia pestis) – החיידק האחראי למגפת הדבר. בכך, הופכת העיר ג'רש לאתר הראשון שבו אומתה קבורה המונית הקשורה למגפה, הן מבחינה גנטית והן מבחינה ארכאולוגית, מה שמיישב ויכוחים ארוכי שנים המבוססים רק על טקסטים היסטוריים.
צוות המחקר, בהובלתה של ד"ר רייס ג'יאנג מהמחלקה למדעי הבריאות הגלובלית, הסביבתית והגנומית באוניברסיטת דרום פלורידה, השלים בכך את השלישי בסדרת מחקרים אקדמיים המתמקדים בהתפרצות המגפה שגם זכתה לכינוי "המוות השחור".
5 צפייה בגלריה
ההיפודרום העתיק בג'רש, אתר קבר אחים מהמגפה המתועדת הראשונה באזור הים התיכון
(צילום: Karen Hendrix, University of Sydney)
בעיר ג'רש, השוכנת בצפון שכנתנו ממזרח, ישנם שרידי עיר הלניסטית-רומית שהייתה אחת הערים המרכזיות באימפריה הביזנטית. ממצאי המחקר מקבר האחים שהתגלה בשטחה מוסיפים לתיעוד ההיסטורי של מה שגרם להתפרצות הקטלנית שהרגה מיליוני אנשים. "רצינו להתקדם מעבר לזיהוי הפתוגן שגרם למגפה, ולהתמקד באנשים שהוא השפיע עליהם – מי הם היו, איך הם חיו ואיך נראה המוות כתוצאה ממגפה בתוך עיר אמיתית", אמרה ד"ר ג'יאנג.
במהלך המגפה היוסטיניאנית, האנשים שנפגעו חיו בקהילות מגוונות ולעתים קרובות לא קשורות. אך המגפה קירבה אותם במותם, כאשר גופות רבות נטמנו זו עם זו כפי שהתגלה לאחרונה. ג'רש היא האתר הראשון שבו אושרה קבורה המונית הקשורה למגפה הקטלנית, הן מבחינה ארכאולוגית והן מבחינה גנטית. "האתר בג'רש הופך את האות הגנטי הזה לסיפור אנושי על מי מת וכיצד העיר חוותה משבר", הוסיפה ד"ר ג'יאנג.
הממצאים בג'רש מספקים ראיות ישירות לתמותה אנושית בקנה מידה גדול, בנוסף לתובנות לגבי האופן שבו אנשים נעו, חיו והפכו לפגיעים בתוך ערים עתיקות. בעוד שרוב הקבורות מצביעות על כך שאנשים גדלו במקום בו נקברו, גם סחר, הגירה והתפתחות של אימפריות קירבו אנשים ברחבי המזרח התיכון.
הראיות מצביעות על כך שהאנשים שנקברו בג'רש היו חלק מאוכלוסייה ניידת, שהתקיימה בקהילה העירונית הרחבה יותר של ירדן העתיקה, שהתאחדה בעקבות המשבר באותה העת ואף נטמנה בקבר ההמוני המדובר. "על ידי קישור ראיות ביולוגיות מהגופות לסביבה הארכאולוגית, ניתן לראות כיצד מחלות השפיעו על אנשים בהקשר החברתי והסביבתי שלהם", הסבירה ד"ר ג'יאנג. "זה עוזר בהבנת מגפות היסטוריות בפן שחורג מההקשר הטקסטואלי".
הממצאים מעצבים מחדש את ההבנה של המגפה היוסטיניאנית בכך שהם מדגימים לא רק תמותה נרחבת, אלא גם כיצד צפיפות עירונית, תנועה ממקום למקום ופגיעות חברתית עיצבו את השפעת המגפה. האתר בג'רש מספק תזכורת רבת עוצמה לכך שמגפות אינן רק אירועים ביולוגיים, אלא גם משברים חברתיים עמוקים, עם דפוסים שממשיכים להדהד בעולם המודרני.
