נציגי מדינות העולם חתמו היום (שני) על הסכם, שנחשב "היסטורי", העוסק בשימור מגוון ביולוגי: הגנה על 30% מהשטחים היבשתיים והימיים בעולם עד שנת 2030.
ההסכם נחתם במסגרת ועידת המגוון הביולוגי ה-15 של האו"ם (COP 15ׂ), שנערכה בשבועיים האחרונים במונטריאול שבקנדה והגיעה היום לסיומה. מדובר בהכפלה של השטח היבשתי אותו משמרים כיום (17% כיום), ופי שלושה מהשטח הימי (10%). "הופתענו מכך שההסכם מכיל בתוכו את רוב הדברים שרצינו", אמר לרויטרס נציג ממשלחת אירופית.
מומחים סבורים שהחתימה על האמנה היא חיונית כדי להמיר את הנזק שגורמת האנושות לטבע. כיום, יותר ממיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה. דו"ח של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) שהתפרסם בחודש אוקטובר האחרון מצא כי מאז 1970, אבדו בממוצע 69% מכלל חיות הבר.
עם זאת, שימור 30% מהשטחים לא מבטיח הצלה של המינים. מדובר גם בשאלה של איכות השטחים שמדינות יבחרו לשמר. ישנה חשיבות לשימור "שטחים חמים", בהם יש ריכוז של מגוון ביולוגי. לדוגמה: לשימור שטחים כגון "שונית המחסום הגדולה" שבאוסטרליה או חלקים גדולים ביערות האמזונס קיימת משמעות רבה יותר.
רגע החתימה על ההסכם
"אם נבצע את הדברים בצורה נכונה וחכמה, נשמור על רוב המגוון הביולוגי על ידי הגנה על השטחים החשובים. גם אם היינו משמרים 50% מהשטחים של כדור הארץ, והיינו משמרים את 50 האחוזים הכי פחות מאוכלסים, זה היה עושה מעט מאוד למגוון הביולוגי", אמר סטיוארט פים, ביולוג באוניברסיטת דיוק. במסגרת המסמך שנחתם, עד 2030 יועברו כ-200 מיליארד דולר בכל שנה כדי לשקם ולשמר שטחים טבעיים ומינים. הכספים יגיעו מכל המדינות, אך במיוחד מהמדינות המפותחות.
כ-190 מדינות חתמו על ההסכם, אך מדינה שבלטה בהיעדרותה מהשיחות וממעמד החתימה היא ארצות הברית. זאת משום שהיא לא חתמה על אמנת המגוון הביולוגי לפני 30 שנה.
יש לציין כי ההסכם נחתם חודש בלבד לאחר שהסתיימה ועידת האקלים ה-27 של האו"ם, אז לא הגיעו להסכמה בנוגע להצבת יעדים חדשים לצמצום פליטות.
הנקודות מרכזיות עליהן הסכימו המדינות:
- שמירה על מערכות אקולוגיות, הכוללת נקיטת פעולות למען אי הכחדת מינים ושמירה על מגוון גנטי ואוכלוסיות של חיות בר.
- "שימוש מקיים" של מגוון ביולוגי - הבטחה שמינים ובתי גידול יוכלו לספק את השירותים שהם מספקים לאנושות, כגון מזון ומים נקיים, מבלי להיהרס.
- לוודא שהכסף ומאמצי השימור שיוקצו לטובת המטרה יגיעו לאן ליעדם, במיוחד במדינות העניות ובמדינות בהן יש את המגוון הביולוגי הרב ביותר.
בישראל, ששלחה משלחת לוועידה וחתמה על ההסכם, כ- 20% מהשטחים (ימיים ויבשתיים) מוגנים כיום. לפני כשנה, ישראל הצטרפה לקואליציות HAC, ו-GOA, המאגדות כ-120 מדינות המתחייבות לקדם את יעד "30 על 30" – לטובת הגנה על 30% מהמערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות הגלובליות עד 2030.
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "כיום כבר ידוע כי לא ניתן לנתק את הקשר בין שלושת המשברים המרכזיים: משבר המגוון הביולוגי, משבר האקלים והמגיפות. הפתרון למשברים נמצא בשמירה על מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. אישור התוכנית האסטרטגית מוכיח כי העולם וישראל בתוכו עמלים ומחויבים למציאת פתרונות לאתגרים אלו. אנו בישראל מברכים על הכנסת היעדים השאפתניים לתוכנית, מחויבים לה, וכן לאימוצה המהיר וליישומה בפועל".
בחברה להגנת הטבע גם בחרו להתייחס להסכם: "החברה להגנת הטבע מברכת על ההחלטה החשובה של המדינות החברות באמנת המגוון הביולוגי לקידום 30% שטחים מוגנים ביבשה ובים. משבר המערכות הטבעיות הוא המחצית השניה של המטבע של משבר האקלים ואין לנתק ביניהם. ישראל היא נדבך חשוב וחלק מאזורי HOT SPOT עולמיים שעליהם יש דגש מיוחד. אנו מצפים מהכנסת והממשלה הנכנסות להפסיק להתייחס לטבע כאל מותרות, אלא כאל בסיס הקיום, הבריאות והרווחה שלנו, ולפעול נמרצות למען הגנה על הטבע הישראלי. ביבשה - קידום השמורות צריך להתמקד בשטחים רגישים המצויים בתת ייצוג, כמו חולות, כורכר, ושטחי בתה. זאת, לצד החובה לעצור תכניות פיתוח הרסניות בשטחים רגישים אלה עד שיקודמו בהם תכניות לשימור. בים התיכון, החברה להגנת הטבע קוראת למנהל התכנון להאיץ את הליך אישור השמורות הימיות במים הריבוניים, כדי להגיע ליעד השאפתני, מכיוון שכיום רק 5% משטחם מוכרז כשמורות ימיות. עם זאת, הפער הגדול ביותר בהגנה על ים מצוי בתחום המים הכלכליים. באזור נרחב זה, 22,000 קמ"ר, עדיין אין חקיקה מסדירה לתכנון שמורות, וקודמה רק שמורת טבע ימית אחת – גלישת פלמחים – שהוכרזה לאחרונה ביוזמת החברה להגנת הטבע, אך מקיפה רק 2% מתחום המים הכלכליים".
