אם לפני 7 באוקטובר גרטה טונברג הייתה מפעילות האקלים הצעירות המוערכות בעולם, לאחר התבטאויותיה המסיתות נגד ישראל והמלחמה בעזה היא הפכה לאחד השמות הידועים לשמצה בישראל. דבריה הקיצוניים, שמעידים בעיקר על בורות, גרמו לאכזבה עמוקה בקרב פעילי אקלים וסביבה ישראלים.
אבל לפני שנחליט לזרוק את המיחזור לפח הרגיל ולזנוח את הדאגה שלנו לסביבה - כדאי לזכור שלמרות שהיא מזוהה באופן מובהק עם נושא משבר האקלים, לגרטה אין בעלות על נושא הסביבה. למעשה, גם בישראל יש לא מעט צעירות וצעירים מעוררי השראה שפועלים לטובת שינוי והעלאת מודעות לנושא משבר האקלים.
תומר גרטל, בן 20 ממיתר, רכז קשרי ממשל בארגון ״מגמה ירוקה״
בניגוד לפעילי סביבה רבים בישראל, פעיל האקלים תומר גרטל לא הופתע מדעותיה האנטי-ישראליות של טונברג. גרטל, כפעיל בתנועת ״נוער למען האקלים״ (שהוקם בעקבות הסניף העולמי – Fridays for Future – אותו ייסדה גרטה), היה אחד משני נציגים ישראליים שנבחרו על ידי האו״ם להשתתפות בכנס האקלים לצעירים שהתקיים במילאנו בשנת 2021.
"באחד מימי הכנס חזרתי מוקדם למלון, מכיוון שלא חשתי בטוב", הוא מספר. "לאחר שעזבתי, ראיתי שהעלו לקבוצת הטלגרם של פעילי מחאת הנוער העולמית תמונה של גרטה והפעילים מהכנס, כשהם מצולמים עם דגלי פלסטין. הבנתי שהם חיכו שאלך, כדי שיוכלו לצלם את התמונה הזו בלעדי. אז כבר הבנתי עם מי יש לי עסק".
גרטל הגיע לעסוק בנושא האקלים בתיכון, לאחר שנחשף להפגנות הנוער העולמיות למען האקלים.
"כדי להבין במה מדובר התחלתי לחקור את הנושא", הוא מספר. הפחד שהתעורר בו כתוצאה מהמידע החדש שאליו נחשף, הוביל אותו ליצור מצגת על משבר האקלים ולהעביר הרצאה לבני שכבתו. "כשראיתי שאין התעניינות רבה, הבנתי שאני חייב להעלות הילוך כדי להגביר את המודעות למצב האקלימי החמור, והצטרפתי למחאת הנוער", הוא אומר.
עם ניסיון של שלוש שנים כפעיל במחאה, עם התמקדות במדיניות סביבתית - בהן עסק בין היתר בקידום חוק האקלים - המשיך גרטל לשירות לאומי כרכז קשרי ממשל ומדיניות בארגון "מגמה ירוקה". במסגרת התפקיד, בין השאר, הוא נפגש עם חברי כנסת כדי לקדם מטרות סביבתיות בקרב מקבלי ההחלטות. לאחר סיום השירות, גרטל מתכנן ללמוד זואולוגיה ולעסוק בשימור מערכות אקולוגיות במקביל לפעילותו הסביבתית.
ירדן ישראלי, בת 17 מרחובות, פעילה במחאת הנוער למען האקלים
"גם כילדה הייתה לי אוריינטציה סביבתית", מעידה על עצמה פעילת האקלים ירדן ישראלי. כבר בכיתה ד׳, היא מספרת, הכינה מתקן עם שקיות לאיסוף צואת כלבים אותו תלתה בשכונה ודאגה למילויו בשקיות משומשות. "בכיתה ו׳ בניתי פח מחזור לכיתה ורוקנתי אותו לאורך כל השנה", היא אומרת. בכיתה ט׳ כבר הצטרפה לסניף הישראלי של מחאת הנוער למען האקלים, שם נחשפה לממדי המשבר.
"די מהר הבנתי שכדי להשפיע אני צריכה להיות חלק מצוות קשרי ממשל, שעובד מול גורמים בעלי השפעה כמו חברי כנסת". היום, עם ותק של שנתיים וחצי במחאה, ישראלי היא אחת מהאחראיות על הצוות, והיא מאמינה שגילם הצעיר של בנות ובני נוער, כמו גם האומץ שלהם לומר את הדברים כפי שהם, הם שגורמים למבוגרים להקשיב להם. "אנחנו מנסים להשתמש ביתרונות הללו כדי לקדם נושאים שונים בתחום האקלים, מתוך הבנה שהכוח הגדול לשנות נמצא אצל מקבלי ההחלטות".
ישראלי מספרת שבעקבות המלחמה משרד האנרגיה מוביל חזון להפוך את חבל תקומה ל"אי אנרגטי", כלומר מתן עצמאות אנרגטית לעוטף על ידי אגירת חשמל שיווצר מאנרגיה סולארית. "התפקיד של הצוות שלנו במקרה הזה הוא לפעול לכך שבכנסת ובממשלה יסירו את החסמים לאנרגיה מתחדשת, כדי שאפשר יהיה לקדם את החזון הזה ולהביא אותו לידי מימוש", היא אומרת.
על גרטה אומרת ישראלי שכולנו צריכים להבין שהיא כבר לא ילדה בת 15 עם צמות, אלא אישה צעירה בת 20. "אנחנו מודים לה על מה שהיא עשתה, אבל כבר לא צריכים אותה יותר כמודל לחיקוי", היא אומרת. "הוצאנו הודעה בשם הסניף הישראלי שאנחנו מסתייגים מהעמדה של התנועה הבינלאומית למען האקלים, ושגרטה לחלוטין לא מייצגת אותנו".
בשנה שעברה נבחרה ישראלי להשתתף בתחרות "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "בכלל לא האמנתי שיבחרו בי", היא מספרת. "הגשתי מועמדות כי רציתי לשים את מחאת הנוער על המפה, וההכרה בעשיה שלנו שימחה אותי". ישראלי, שכרגע נמצאת בכיתה י״ב, כבר יודעת מה הכיוון המקצועי שלה: "אני די בטוחה שאעסוק בתחום שקשור למדיניות ציבורית, מתוך מקום שבו יש לי יכולת להשפיע לטובה על החיים שלנו. האקטיביזם והפעילות האקלימית הם חלק בלתי נפרד ממני".
טל לרנר, בן 18 מפרדס חנה, חוקר ויזם
טל לרנר, חוקר ויזם צעיר, התעניין בכלל בטכנולוגיה כשהגיע לחממה האקולוגית בעין שמר. כשהיה בכיתה ח׳ לקח חלק בבניית "רובוט גנן": מכשיר השקיה אוטומטי שהורכב בו מד לחות, כדי לקבוע מתי הוא צריך להשקות את האדמה - במטרה לחסוך מים. "במסגרת הפרויקט החלו לעלות אצלי שאלות, למשל ׳למה בעצם צריך רובוט אם אפשר להשקות ידנית?׳ וכך למדתי על בעיות אקלימיות כמו מדבור ומשבר המים", הוא מספר.
בחממה, לרנר המשיך לחקור את עולם החקלאות וגידול המזון, ופרויקט הגמר שלו בכיתה י״ב עסק בגידול חסילונים במערכת גידול סגורה ביבשה שתחליף גידול בבריכות ודיג ימי. עם הפרויקט הזה הוא הגיע לגמר בתחרות "גור אריה" של משרד החינוך, המעניקה פרס כספי ותעודה לעבודות מצטיינות.
אך דווקא המיזם LiberEat – פרויקט הצד בו לקח חלק יחד עם בני נוער נוספים מהחממה - הוא זה שחצה את גבולות ישראל, והוצג בפני שגרירים מכל העולם ברומא בעקבות זכייתו בתחרות ״Israel Sustainable Development Goals״. המערכת שפיתחו במסגרת הפרויקט, לגידול הצמח עדשת המים Lemma Minor)) אף הגיעה לאוגנדה שבאפריקה, שם חקלאים מקומיים החלו לעשות בה שימוש על מנת להפיק ממנו חלבון צמחי למאכל.
לרנר, שגם הדריך בחממה תלמידי כיתות ז׳ וחשף אותם לעולם הסביבה, ממשיך בפעילותו החינוכית ובימים אלו הוא חונך ילדים בבית ספר בירושלים במסגרת שנת שירות. ״אני עוזר לילדים שמתקשים לעמוד בקצב, וגם מנסה להיות עבורם כמו אח גדול ולשמש דוגמה בכל הקשור לחשיבה סביבתית״, הוא אומר.
בכל הנוגע לטונברג, לדעתו של לרנר הטעות שלה הייתה שהיא ערבבה פוליטיקה שלא קשורה לאקלים, ובכך הסיתה את השיח מהמשבר. ״לצערנו גרטה היא לא היחידה שהתבטאה נגדנו, ולכן אנחנו צריכים מודלים אחרים״.
ללרנר כבר יש תוכנית לעתיד שכוללת לימודים אקדמיים בתחום מדעי או סביבתי, וגם הצעה מרגשת: במסגרת הנסיעה שלו לרומא להציג את המיזם שפיתחו בחממה, שגריר באו״ם הציע לו התלמדות. "כשהבין שאני עדיין בתיכון הוא נתן לי את כרטיס הביקור שלו ואמר לי ליצור קשר כשאסיים תואר ראשון, כך שיש לי לאן לשאוף", הוא אומר.
שי ציון גולומביק, בת 15 מירושלים, פעילה במחאת הנוער למען האקלים
"זה שבר לי את הלב, לראות את הפוסט של גרטה", אומרת שי ציון גולומביק, פעילה במחאת הנוער למען האקלים. היא מספרת שלמדה את כל מה שהיא יודעת על משבר האקלים מהנאומים של טונברג: ״צפיתי בכולם, ובעקבות מה שלמדתי חברתי לסניף הישראלי של נוער למען האקלים", היא אומרת. התנועה מחולקת למוקדים ברחבי הארץ, ובאותה העת לא היה מוקד פעיל בירושלים. "הקמתי את המוקד הירושלמי, בו יש 50 פעילים ומאחורינו גם כמה אירועים מוצלחים. היו עוד תוכניות על הפרק, אבל כרגע המלחמה עצרה את הכול".
מלבד פעילותה בסניף הירושלמי, ציון גולומביק חברה בצוות השטח הארצי שאחראי על גיוס פעילים חדשים, וגם בצוות קשרי ממשל. ״דיברתי בוועדת הכלכלה בכנסת כדי להעלות מודעות לנושא האקלים, ואני גאה במיוחד על העתירה שהגשנו על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועל יעדי הממשלה הנמוכים להפחתת פליטות גזי חממה שמסכנים אותנו״, היא אומרת. ״אני הייתי אחראית על קמפיין העתירה, והצלחנו לגייס מעל לאלף חתימות. הופענו בתקשורת וארגנו הפגנות״.
במקביל לפעילותה הסביבתית ציון גולומביק מנגנת בפסנתר, לומדת פיתוח קול, והיא גם תלמידת כיתה י׳ בתיכון הדתי הרטמן. לדבריה, יש קשר הדוק בין שמירה על הסביבה ליהדות. ״בתורה כתוב ׳לעבדה ולשמרה׳ - כלומר אחת המצוות היא לשמור על כדור הארץ״, היא אומרת. ״בנוסף יש כאן עניין של פיקוח נפש כמו בציווי ׳ונשמרתם מאד לנפשותיכם׳ - משבר האקלים הוא איום ממשי על החיים שלנו, ולכן אלו מצוות חשובות שמחברות בין אמונה לעשייה. אם לא נפעל בעצמנו, לא יהיה גורם עליון שיציל אותנו״.
בכל הנוגע לחלומות לעתיד, ציון גולומביק רוצה בכלל להיות מוזיקאית, ומקווה שלא תיאלץ לעסוק בנושא האקלים בבגרותה. ״הלוואי שלא יהיה משבר בעוד כמה שנים. ההתעסקות בנושא מעיקה עליי, אבל אני לא יכולה לתת לחרדה להשתלט ולכן אני מרגישה את המחויבות להיות בעשייה תמידית, ואם יהיה צורך אעסוק באקטיביזם אקלימי גם בעתיד״.
גרטה אאוט, פעילים ישראלים אין
אין ספק שטונברג גרמה לא מעט נזק למאבק במשבר האקלים בישראל; לכן, יותר מתמיד, אנחנו זקוקים למודלים אחרים שיאירו את הדרך וימשיכו לפעול למען הפלנטה שלנו. ״בישראל יש מספיק אנשים מעוררי השראה, ביניהם צעירות וצעירים שפועלים למען האקלים״, אומר גרטל. ״אולי התחלנו את המחאה בעקבות גרטה, אבל הסיבה שאני אקטיביסט סביבתי כבר ארבע שנים היא לא גרטה – אלא שהנושא הזה חשוב לי והוא נוגע לכולנו. אנחנו הפעילים נמשיך בעשייה האקלימית שלנו, איתה או בלעדיה – כי היא רק סמל, וסמלים אפשר להחליף״.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
