כותרת עמוד יחידה מסוגה בעולם, המעוטרת במנורה בעלת שמונה קנים בת יותר מ-1,500 שנה, תיחשף לראשונה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים לרגל אירועי יום העצמאות. הכותרת, העשויה אבן גיר, התגלתה בשנת 2020 בחפירות רשות העתיקות לפני הקמת הכניסה החדשה לעיר. מאז, היא נחקרה ברשות העתיקות ובאוניברסיטה העברית בירושלים וכעת היא נחשפת לראשונה.
נחשפה כותרת עמוד בת 1,500 שנה עם סמל מנורה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי הכותרת - פריט ארכיטקטוני נדיר שאין לו מקבילות ארכיאולוגיות, התגלתה במבנה מהתקופה הביזנטית (מאה 7-6 לספירה) כשהיא מונחת הפוכה על רצפת החדר. החוקרים סבורים, שהכותרת הוצבה במבנה בשימוש משני – בשינוי ייעודה המקורי, ושבמקור היא עיטרה מבנה קדום יותר.
ד"ר עוזי עד ואנה אייריך, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "נראה שהכותרת עמדה בראש עמוד במבנה מפואר או ברחוב, ביישוב ששכן במקום בתקופה הרומית המאוחרת (המאה 4-2 לספירה). מדובר ביישוב שאיכלס, ככל הנראה, צאצאים של פורשי הצבא הרומי. אם כן, מה עשתה שם כותרת שעליה עיטור מנורה – סמל יהודי מובהק? מדובר בתעלומה".
בתקופות הקלאסיות, כותרות אדריכליות שניצבו בראשי עמודים, נועדו לתמוך בקורות אשר שהחזיקו את תקרות המבנים. לרוב, הן היו מעוטרות בעיטור צמחי, ולעתים גם בסמלים שונים - במקרה זה, במנורה. חלקו העליון של כל אחד מארבעת צדדי הכותרת עוטר במנורה בעלת שמונה קנים, וחלקה התחתון של הכותרת עוטר בשמונה עלים - כאשר מעל חלקו העליון של העלה האמצעי בכל פן של הכותרת, גולף אלמנט אנכי, הנראה כרגל של המנורה.
ד"ר אורית פלג-ברקת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שחוקרת את הפריטים האדריכליים מהאתר, הוסיפה: "כותרות קורינתיות מעוטרות בעלים חלקים נפוצות באזורינו, החל מסוף ימי הבית השני ולאורך התקופה הרומית והביזנטית, אולם הכותרת שנתגלתה במוצא היא בעלת מאפיינים ייחודיים. נראה שעל אף איכות הגילוף הטובה של האבן, היא גולפה בידי אמן, שהעיטור של מבני הציבור של הערים הגדולות אינו מוכר לו היטב".
ד"ר פלג-ברקת הוסיפה: "בחלקה העליון של הכותרת, במקום שבו לרוב מגולף דגם פרח, מופיע דגם הנראה כמנורה סכמתית בת שמונה קנים. מנורות (שבעת קנים) מופיעות בדרך כלל על כותרות שעיטרו בתי כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, כדוגמת בית הכנסת בכפר נחום ובקיסריה, ואולם כאן לא נתגלו עדויות לקיומו של בית כנסת קדום, דבר שמעלה תהיות על שימושה המקורי של הכותרת. עם זאת, ייתכן שמגלף הכותרת כלל לא התכוון לתאר מנורה, אלא פרח. אפשר שהיכרותו המוגבלת עם הדגם המקובל הובילה אותו ליצור דגם הדומה למנורה סימטרית בעלת שמונה קנים".
ד"ר יובל ברוך, סמנכ"ל ארכאולוגיה ברשות העתיקות וחוקר סמל המנורה, התייחס גם הוא לאבן: "כותרת האבן ממוצא שבהרי ירושלים, המעוטרת בדגם של מנורת שמונת קנים, היא ממצא ייחודי ונדיר, ובשל מקום מציאתה אין להפריז בחשיבותו. כמה עשורים לאחר חורבן הבית הפכה המנורה לסמל המובהק של העם היהודי, הן בתפוצות הן בארץ ישראל ומציאתם של חפצים מעוטרים במנורות, קל וחומר פריטי אבן כבדים, מהווה אינדיקציה לקיומו של יישוב יהודי. בתוך כך, חשוב לציין כי לפי נתונים היסטוריים הנתמכים במחקר הארכיאולוגי, היישוב היהודי ביהודה - ובמיוחד בהרי ירושלים, נפגע קשה ביותר במרד בר כוכבא, ולמעשה חוסל לגמרי. בשל כך, יש להציע שהכותרת הובאה למוצא ממקום מרוחק, ושימשה כחומר גלם לבנייה בשימוש חוזר. - על פניו, לא ניתן להסיק ממציאתה באתר במוצא, על זהות האנשים שגרו במקום, או על תכלית דתית או לאומית הקשורה בסמל עצמו".
4 צפייה בגלריה
הכותרת הנדירה מוצגת בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
שר המורשת, עמיחי אליהו, אמר: "גילוי כותרת העמוד המעוטרת במנורה הוא עדות מוחשית לקשר העמוק והבלתי ניתן לערעור של העם היהודי לירושלים ולארץ ישראל לאורך אלפי שנים. ממצא ארכאולוגי נדיר זה, שאין לו מקבילות בעולם, מהווה גשר בין עברנו המפואר לבין חידוש עצמאותנו במדינת ישראל".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מזמין את הציבור לסיורים מודרכים בקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה בירושלים, כדי להתרשם מהפריט הנדיר. "כותרת האבן תוצג לציבור כחלק מהמחויבות של רשות העתיקות להנגיש את נכסי התרבות של ארץ ישראל. אין זמן מתאים יותר לחשוף את הממצא הזה לציבור מאשר בימים אלה. החיבור לשורשים ולערכים הוא מקור הכוח שלנו", הוא אמר.
